• אודות
  • צרו קשר
פרפראות

דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות

22 ביולי 2014 2:46 pm / 16 Comments / daniella

dalorit(50)

צילמה: נעה קדמי.

dalorit(1)

מה, נשמע לכם כמו שם ארוך ולא קליט? יש לכם אולי שם קצת יותר קליט למנה הזו?

dalorit(4)

dalorit(5)

היתה לי הרגשה ש"דלורית ממולאת" לא עושה את העבודה.

dalorit(8)

והאמת, שיש במנה הזו גם רוטב טחינה-עם-בשר-דלורית-צלויה, שאותו באמת לא ידעתי איך להכניס באלגנטיות לתוך השם, אז פשוט ויתרתי עליו.

טחינת דלורית ובהרט

טחינת דלורית ובהרט

כלומר, בשם. לא במנה. כי חששתי שפוסט ששמו "דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות, עם רוטב טחינה שיש בה גם בשר דלורית צלויה" לא כל כך ימשוך אנשים. מה אתם אומרים?

dalorit(41)

אה, בטחינה-בשר-דלורית-צלויה יש גם בהרט. זה נותן טוויסט מטורף של טעם לרוטב. גם את זה הייתי רוצה בשם של המנה.

dalorit(20)

ובאורז-כרובית עם החמוציות יש גם נענע וכוסברה, שעושות טעם של רעננות ושל קיץ. אפשר להכניס לשם גם את זה? לא? נישאר עם השם שבחרתי? סבבה.

dalorit(10)

dalorit(23)

dalorit(24)

כבר הכנו אורז מכרובית בעבר. הרעיון הוא כזה: אם אתם רוצים למעט בפחמימות או להימנע מאורז או סתם אוהבים כרובית, אפשר לטחון כרובית לפירורים במעבד מזון, לבשל אותם קלות במים, לסנן ולהמשיך מפה כאילו מדובר באורז מוכן.  הפירורים הללו מתמסרים מאוד בקלות, ואם תכריזו שהם קוסקוס או בורגול הם ממש לא יתנגדו. הפעם העדפתי שהם יהיו אורז.

dalorit(12)

dalorit(16)

מכיוון שאני עצלנית, התעצלתי נורא לבשל את פירורי הכרובית, ולכן טיגנתי אותם בשמן זית ובמים עד שהם התרככו. זה כמובן לקח יותר זמן ולא היה לזה הבדל משמעותי בטעם (מאשר כרובית שבושלה, סוננה ואז טוגנה קלות בשמן זית), אבל לי היה פחות סיר לשטוף.

dalorit(33)

dalorit(35)

תערובת הכרובית עם החמוציות והעשבים הקצוצים תעבוד נפלא גם בתור סלט, אם תוסיפו לה קצת שמן זית ומיץ לימון.

dalorit(37)

dalorit(38)

dalorit(40)

המנה הזו טעימה חמה, פושרת או קרה. אם תבחרו להגיש אותה קרה, אני ממליצה להוסיף מיץ לימון לאורז הכרובית ולהתייחס אליו בתור סלט.

dalorit(44)

dalorit(43)

dalorit(45)

dalorit(48)

דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות – 6 מנות

2 דלוריות קטנות

1/3 ראש כרובית

1 בצל, קצוץ

1 גזר, חתוך לקוביות קטנות

1/2 כוס חמוציות

חצי צרור נענע, קצוץ

חצי צרור כוסברה, קצוץ (שונאי הכוסברה יכולים להשמיט או להחליף בפטרוזיליה)

שמן זית

מלח ופלפל

לטחינה:

1/2 כוס טחינה

1/4 כוס מיץ לימון

מים

מעט מבשר הדלורית

1 כפית בהרט

מלח ופלפל

  1. חוצים את הדלוריות, ומסירים את הזרעים ואת החלק החוטי. מניחים בתבנית על נייר אפייה.
  2. מושחים כל דלורית בשמן זית, ומפזרים מלח ופלפל שחור. אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות, עד שהדלוריות רכות מאוד, בערך 30 דקות. מוציאים ומצננים מעט.
  3. מכינים אורז כרובית: מכניסים למעבד מזון פרחים מחצי ראש כרובית, וטוחנים בפולסים לפירורים. יתכן שתצטרכו לעשות זאת בכמה סבבים, כדי לא לצופף את פרחי הכרובית במעבד המזון.
  4. מחממים מעט שמן זית במחבת, ומטגנים את הבצל והגזר עד שהם מתחילים להתרכך.
  5. יש שתי אפשרויות להכנת אורז הכרובית. הראשונה: מוסיפים את פירורי הכרובית למחבת, ומטגנים, תוך הוספת מעט מים מדי פעם אם יש צורך (כדי שלא יישרף), עד שהירקות רכים.
  6. השניה: מעבירים את פירורי הכרובית לסיר קטן, יוצקים מים ומעט מלח, מביאים לרתיחה, ומבשלים מספר דקות, לריכוך. מסננים היטב וסוחטים את עודפי הנוזלים. מוסיפים לגזר ולבצל הכמעט-רכים במחבת, ומטגנים עוד כמה דקות עד שהכל רך ומעורבב.  מצננים מעט.
  7. מוסיפים למחבת את החמוציות ועשבי התיבול, מערבבים, ומתבלים במלח ובפלפל.
  8. מרוקנים מעט את התוכן של חצאי הדלוריות: לא הכל, כדי שיישאר לסועדים בשר-דלורית צלוי וטעים לנגוס בו, אבל מספיק כדי שאפשר יהיה למלא כל מחצאית בנדיבות.
  9. מכינים את הטחינה: טוחנים במעבד מזון או בבלנדר מוט את בשר הדלורית עם כל מרכיבי הטחינה (טחינה גולמית, מיץ לימון, מים, בהרט, מלח ופלפל). מתקנים תיבול ומתקנים סמיכות: אנחנו רוצים טחינה יחסית נוזלית, שאפשר לצקת על הדלוריות.
  10. ממלאים כל חצי דלורית בתערובת הכרובית, ומזלפים מלמעלה את רוטב הטחינה. ניתן להגיש חם, קר או פושר. אני מעדיפה פושר.
Posted in: טבעוני, ירקות, מאפים, תוספת

צ'יפס אצות נורי

13 ביולי 2014 3:07 pm / 13 Comments / daniella

mukpatz-42

צילמה: נעה קדמי.

אז היה לנו כבר חטיף צ'יפס קלאסי מתפוחי אדמה, וגם צ'יפס גבינה. ומכיוון שפריך ומלוח ואני חברים טובים מאוד, וגם אצות נורי,  אך טבעי היה שכשאתקל בצ'יפס מאצות נורי אומר לעצמי: כן! כזה!

mukpatz-30

לאחרונה אני מוצאת עצמי קולה, מפוררת ומשליכה אצות נורי לסלט על בסיס יומיומי, ומתענגת מאוד על הטעם הימי-יפני שלהן. הצ'יפס הללו מאפשרים זריקה מזוקקת של הטעם האצתי, עם ניחוח עדין של חומץ אורז ו-וואסבי, והכל בעסקת חבילה עם פריכות של צ'יפס ועם הידיעה שבעצם אצות זה נורא בריא.

mukpatz-31

mukpatz-32

הרעיון לקוח מפה (אם כי במקור הוא של מארק ביטמן). אני הרחבתי קצת את מנעד הטעמים, ועדיין זה מאוד פשוט: מורחים דף נורי בתערובת של רוטב סויה, וואסבי וחומץ אורז, ממליחים קלות, ומכסים באצה נוספת.

mukpatz-38

mukpatz-33

הנוזלים גם מקנים טעם, וגם מאפשרים הדבקה של שני הדפים זה לזה, מה שמקנה נפח לצ'יפס.

mukpatz-34

גוזרים ריבועים, מניחים בתבנית, ואופים.

mukpatz-35

mukpatz-36

אני הנחתי את דפי הנורי המרוחים זה מעל זה וגזרתי את כולם בבת אחת, ואחר כך הפרדתי והנחתי על נייר האפייה.

mukpatz-37

אבל זה היה קצת מבלבל, והיו עלים שלא הפרדתי, ככה יצא שהכנתי צ'יפס משתי שכבות של אצות וגם צ'יפס מארבע שכבות. נעה תומכת נלהבת בצ'יפס-ארבע-השכבות: הטעם של תערובת הוואסבי יותר מורגש שם, וזה סוג אחר של פריכות. אני אהבתי את הטעם המודגש אבל פחות את המרקם של צ'יפס-ארבע-השכבות, ובפעמים הבאות שהכנתי, דבקתי בשכבה כפולה. אתם מוזמנים לנסות את שני הסוגים ולראות מה מוצא חן בעיניכם יותר.

mukpatz-41

נראה לי קלאסי לפזר בין העלים זרעי שומשום. לצערי לא היו לי, אבל נדמה לי שהם ישתלבו היטב מבחינת הטעמים ויתנו קראנץ' נפלא.

mukpatz-40

צ'יפס אצות נורי – מבוסס על המתכון הזה

6 דפי נורי

2 כפות רוטב סויה

2 כפות חומץ אורז

2 כפות שמן שומשום

2 כפות משחת וואסבי

  1. מערבבים בקערה  את כל החומרים פרט לאצות.
  2. מניחים דף נורי על משטח עבודה, ובעזרת מברשת מורחים עליו מתערובת הנוזלים. לא לפחד להרטיב את האצות, הן מתייבשות בתנור. מערבבים מדי פעם, כי התערובת נוטה להיפרד.
  3. מפזרים מעט מלח על דף הנורי המוברש.
  4. מניחים עליו דף נורי נוסף.
  5. גוזרים לריבועי צ'יפס, ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
  6. חוזרים על הפעולה עם כל העלים.
  7. אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, עד שהאצות משנות את צבען והופכות פריכות, בערך 15 דקות.
Posted in: טבעוני, נשנוש, תוצרת בית / Tagged: צ'יפס, צ'יפס אצות, צ'יפס אצת נורי, צ'יפס נורי

אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה

8 ביולי 2014 9:31 pm / 19 Comments / daniella

mukpatz-28

על התצלומים המושלמים:  נעה קדמי.

אני אוהבת את הרגע הזה, שהוא כמו סדרה של קליקים במוח, שבו מתכון מתחבר לי בראש. לא מזמן בישלתי בבית של לקוחה, שאצלה אני לא מתכננת מראש את התפריט: מגיעה לביתה, ומבשלת לפי מה שהגיע בסל האורגני ומה שיש במזווה.

הפעם היו במזווה אטריות אורז שחורות אורגניות. ראיתם פעם יפהפיות כאלה? הן עוררו סדרת קליקים מאוד ברורה במוחי: אטריות, בטטות, כוסברה. שחור-כתום-ירוק. זה יראה מהמם. זה יטעם מעולה. זה חייב לקרות.

mukpatz

למרבית הזוועה, בסל האורגני לא היו לא בטטות ולא כוסברה, ולכן הכנתי את המנה הזו עם רצועות גזר ובלי נמשים ירוקים. היה טעים.

אבל התשוקה למנה המקורית שנהגתה במוחי לא פגה, ובמקביל, נעה קדמי, רוסיה וצלמת, שכנה ואם בישראל, הפכה לטבעונית. כן-כן. האישה שצילמה את השייטל הכבוש החושני הזה, מתנזרת מבשר, ביצים ומוצרי חלב. וגם מגלוטן ומסוכר, אבל זה בסדר, כי גם אני.

mukpatz-3

במקביל, אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל נהיה חם בחוץ. ממש ממש חם. וכשעולות המעלות, אני מוצאת את עצמי נמשכת למנות קלות על בסיס ירקות. אז תהיינה כאן הרבה כאלה בקרוב, אני מניחה. ואל דאגה, נעה הפסיקה לאכול בשר אבל אין לה שום בעיה להמשיך לצלם אותו, אז גם מנות כאלה תמשיכו לראות פה.

mukpatz-9

נחזור לאטריות. פרסתי את הבטטות לרצועות ארוכות ודקות בעזרת קולפן, ואז טיגנתי אותן בשמן קוקוס.

התוצאה היתה שערורייתית בטעמה.

 הוספתי שום.

mukpatz-13

בישלתי את האטריות.

mukpatz-4

mukpatz-6

mukpatz-7

קליתי זרעי חמניה.

mukpatz-19

הוספתי כוסברה קצוצה, ערבבתי הכל ותיבלתי בקצת רוטב סויה וקצת שמן שומשום. קצת.

mukpatz-17

mukpatz-16

mukpatz-20

mukpatz-23

mukpatz-24

נעה טוענת שלמנה הזו יש טעם אסייאתי. אני לא חושבת ככה. כלומר, כן, ברור, יש בה ניחוחות של קוקוס ושמן שומשום וסויה, היא מוסרת ד"ש מאסיה, אבל אין לה טעם אסייתי מובהק בעיני. יש לה בהחלט טעם טעים מאוד, בעיני.

mukpatz-25

היזהרו מבישול יתר של האטריות, ואם הן נדבקות זו לזו, שטפו אותן במים קרים וסננו, זה עוזר.

mukpatz-29

אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה – 3 מנות

1 חבילה אטריות אורז שחורות אורגניות (250 ג')

2 בטטות קטנות (500 ג'), קלופות ופרוסות לרצועות אורך דקות בעזרת קולפן

3 שיני שום, קצוצות

1 צרור כוסברה, קצוץ

1/2 כוס זרעי חמניה, קלויים במחבת יבשה

4 כפות שמן קוקוס

2 כפות שמן שומשום

2 כפות רוטב סויה

1 כף מיץ לימון

מלח

  1. מחממים שמן קוקוס במחבת, ומטגנים את רצועות הבטטה, תוך ערבוב מזדמן, עד שהן רכות מאוד וקצת מקורמלות. אם המחבת נראה לכם יבש מדי, אפשר להוסיף שמן קוקוס או להוסיף מים, בכל פעם קצת, עד שהכל רך. יכול להיות שהרצועות תתפרקנה קצת, וזה ממש בסדר.
  2. כשהן כמעט מוכנות, מזיזים אותן הצידה ומניחים במרכז המחבת את השום, לטיגון קל תוך ערבוב, עד שהשום מזהיב מעט מבלי להישרף. מכבים את האש.
  3. תוך כדי טיגון הבטטות, מבשלים את האטריות לפי ההוראות שעל האריזה. מסננים.
  4. מערבבים בסיר שבו בושלו האטריות, או בקערה גדולה, את רצועות הבטטה, האטריות, הכוסברה הקצוצה, זרעי החניה הקלויים, שמן השומשום ורוטב הסויה.
  5. ממליחים מעט, מערבבים היטב ומתקנים תיבול במידת הצורך.
  6. מסתכלים בהתפעלות על המנה המהממת הזאת: כן, זה אתם הכנתם! עם הצבעוניות ההורסת והכל!
  7. למרות שאולי קצת מבאס לקלקל את יצירת האמנות הזו, אוכלים, כי זה טעים ממש כמו שזה יפה.
Posted in: טבעוני, מנה עיקרית / Tagged: אטריות אורז, אטריות אורז שחורות, אטריות ובטטה, אטריות שחורות, נודלס

גלידת בננה-בוטנים עם פצפוצי שוקולד

24 ביוני 2014 3:27 pm / 18 Comments / daniella

 

banana-21

צילמה: נעה קדמי.

המטבח הוא מקום בו קל מאוד לגלות איך שוב ושוב, השלם עולה על סכום חלקיו. אם במקרה חלקיו הם בננה, שוקולד וחמאת בוטנים, השלם מתפוצץ כמו זיקוקי דינור בתוך הפה.

banana-14

אין ספק שבין שלל החיבורים שנועדו משמים, ישנו גם החיבור הזה. בננה-שוקולד-חמאת-בוטנים. מתוק, עמוק וגם קצת מלוח. גם המרקמים עובדים יחד בצורה מושלמת.

banana-2

והיום אני מתרגמת את הרכיבים הללו למתכון סופר-קל וסופר-מספק, עם רכיבים שלרובנו יש בבית ממילא. ההכנה היחידה שנזדקק לה, הוא הקפאה של הבננות מראש.

banana-6

לפני הרבה שנים, לפני היות הפייסבוק, ועוד כשהיו לי רק שני ילדים, לבית הווירטואלי שלי קראו באופן טבעי. שם שוחחתי, בעיקר עם נשים, על דברים שברומו  של העולם שלי באותה התקופה.

banana-4

אוכל מאז ומתמיד היה ברומו של עולמי, ובעת ההיא כבש את האתר הקהילתי הזה בסערה גבר חביב, נקרא לו א', שהיה (הוא בטח עדיין) טבעונאי, כלומר אוכל raw food בלבד. הוא פתח בפנינו בשנת 2006 צוהר אל שייקים ירוקים (המכונים שם עד היום רסק ירוק), שוקולד שעשוי בבית מתערובת של פולי קקאו, אגוזים ותמרים, קרקרים מירקות מיובשים בשמש, וגולת הכותרת: גלידה מפירות טחונים.

banana-17

לוקחים פירות קפואים. מניחים במעבד מזון. טוחנים. זהו! מי היה מאמין שזה כל-כך פשוט?

banana-8

מדובר בגלידה שאי אפשר לשמור. כלומר, מה שהופך את מרקמה לגלידתי ורך הוא הערבול במעבד המזון. אם מקפיאים אותה, היא הופכת שוב לגוש אבן נוקשה. מצד שני, אפשר להקפיא אותה בכלי יחסית שטוח, ואז לשבור לחתיכות ולטחון שוב לפני האכילה. מצד שלישי, אצלנו מעולם, ואני מתכוונת מעולם, לא קרה שנשאר משהו להקפיא. די קל לחשב כמויות, ואנחנו ממש טובים בלאכול גלידה במשפחה שלי.

banana-19

המתכון שלי הוא עם בננה, אבל זה יכול לעבוד עם כל פרי רך. מנגו ונקטרינות הולכים כאן נהדר, מנסיון. אבל הייתי ממירה את חמאת הבוטנים בקרם קוקוס, חמאת שקדים או שמנת מתוקה, ומוותרת על תוספות. גם רק הפרי יילך שם טוב, רק שיהיה לו טעם מאוד אינטנסיבי.

banana-18

על הפירות להיות קפואים. אנא קלפו את הבננה לפני שאתם מקפיאים אותה. להקפיא פירות זה מנהג מבורך, שכדאי שתאמצו. אצלנו, בכל פעם שרענן רואה שפירות מסוימים מבשילים מדי ואיש אינו אוכל אותם, הוא מקלף (אם צריך), חותך ומקפיא. בשבועות הכנתי עוגת גבינה בציפוי ג'לי תות. הג'לי הוכן מתותים טריים שהוקפאו והמתינו לשעת כושר במקפיא. בכל פעם שחשקה נפשנו בשייק פירות, וזה קורה הרבה בקיץ, אנחנו מוציאים קופסא של פירות קפואים מהפריזר, זורקים לבלנדר עם קצת נוזל (מים, קרם קוקוס, שמנת מתוקה או חלב), ומתקררים גם מבפנים.

banana-20

גלידת בננה-בוטנים עם פצפוצי שוקולד – 2 מנות נדיבות

3 בננות קפואות

2 כפות חמאת בוטנים

חצי כפית קינמון

חצי כפית תמצית וניל

1 שורה שוקולד מריר (אני השתמשתי בשוקולד מריר 70% של לינדט)

  1. שוברים את הבננות לחתיכות (אפשר לחתוך ואפשר בידיים), וזורקים למעבד מזון, יחד עם שאר החומרים.
  2. מעבדים עד שנוצר מרקם של גלידה. בהתחלה זה נראה כמו חתיכות שלעולם לא תהפוכנה לגלידה. אל תאבדו אמונה! מדי פעם יש לדחוף את תכולת המעבד מטה לכיוון הלהבים בעזרת לקקן, ולהפעיל שוב. תוך שתי דקות בערך יש גלידה.
  3. אוכלים מיד.
Posted in: טבעוני, מתוקים, נשנוש, שוקולד, תוצרת בית / Tagged: גלדיה ביתית, גלידה, גלידת בננה, מאכלי קיץ

סלט עגבניות שרי עם גבינת פטה

16 ביוני 2014 10:16 am / 10 Comments / daniella

noak-photographynoakedmi-32

צילמה: נעה קדמי.

noak-photographynoakedmi-29

הו, עגבניות.

אתם יודעים, אני חושבת שעגבניות הן השוקולד של הירקות הטריים. באמת. יש בהן הכל: הן מתוקות וחמצמצות, בשרניות ועסיסיות, נפלאות טריות, צלויות, מבושלות או אפויות. והן אדומות! הן משמחות בצבען כל סלט או סיר קציצות.

רענן מביא בימים הללו מהשוק סלסלות של עגבניות שרי מתוקות כל-כך, שמישהו עוד עלול לחשוב שהן דובדבנים, ושאין ספק שאני אוכלת מהן משל היו סוכריות.

אני הכי אוהבת בעולם סלט שעגבניות שרי בקיץ. אני יכולה לחיות על זה, והאמת שבשלהי הקיץ אני באמת די חיה על זה.

noak-photographynoakedmi-24

היום נכין סלט קיצי, קליל ומרענן, שמשמח את לבי כל קיץ מחדש. יש בו גבינת פטה שנותנת מליחות ושמנוניות, וזעתר בשביל הזווית הישראלית וטעם חזק. זה אחד הסלטים האהובים עליי.

noak-photographynoakedmi-25

noak-photographynoakedmi-30

סלט עגבניות שרי וגבינת פטה עם זעתר – מנה אחת נדיבה

1 כוס עגבניות שרי, חצויות

רבע כוס קוביות פטה

שמן זית ומיץ לימון, לפי הטעם

חצי כפית זעתר, או לפי הטעם

מלח ופלפל שחור

  1. מערבבים בקערה עגבניות וגבינה.
  2. מתבלים בנדיבות, מערבבים בעדינות.
  3. אני לא מאמינה שכתבתי הוראות הכנה ממוספרות לסלט הזה. זה גרוע כמעט כמו הוראות שימוש על קיסמים.
Posted in: ארוחה קלה, ירקות, סלטים, שתי דקות וירקות / Tagged: סלט עגבניות

מילקי תוצרת בית

11 ביוני 2014 8:57 am / 11 Comments / daniella

noak-photographynoakedmi-27

צילמה: נעה קדמי.

סלחו לי, קוראי, כי חטאתי. עברו 30 ימים תמימים מהפוסט האחרון שלי. ואני אפילו לא יכולה להאשים את נעה, כי התצלומים ממתינים לי כבר שבועות, מהממים כהרגלם, רק ממתינים שאחבר אותם לטקסט ואעלה אותם לאוויר.

נבצר ממני עד כה להעלות פוסט כי בני משפחתי ואני היינו ממש עסוקים בלחלות בשרשרת, חלק מהזמן בשתי מחלות בו-זמנית. אבל הנה אני פה, ובאמתחתי מתכון שיש בו גם שוקולד וגם קצפת, אז נראה לי שאתם יכולים לסלוח לי. גם את חובבי הווניל לא קיפחתי.

noak-photographynoakedmi

noak-photographynoakedmi-14

אז איך אתם אוכלים את המילקי שלכם? האמת היא שהיום אני לא כל כך אוהבת את המילקי התעשייתי, אבל כשהייתי ילדה ונערה הייתי חובבת מילקי גדולה, ואת הסוגיה הנצחית של אכילת המילקי פתרתי באופן הבא: אכלתי שני ביסים מהקצפת לבד, שני ביסים מהשוקולד לבד, ואז ערבבתי.

noak-photographynoakedmi-3

בחלוף השנים הפסקתי לאכול מילקי, וכשהזדמן לידי בשנים האחרונות גביע כזה, גיליתי שהוא מתוק לי מדי, מתועש לי מדי, והקצפת לא מספיק טעימה.

noak-photographynoakedmi-4

noak-photographynoakedmi-5

מתישהו ירד לי האסימון שמילקי, כמו כל מעדני החלב השוקולדיים, הוא פשוט סוג של פודינג. נוזל עשיר, נותני טעם כלשהם, חומר הסמכה כלשהו וממתיק.

noak-photographynoakedmi-8

אז כמובן שפתחתי מפעל קטן לייצור מילקי בבית, שוקולד וגם וניל.

noak-photographynoakedmi-12

בתור בסיס השתמשתי בחלב קוקוס שהכנתי לבד, כי אני לא שותה חלב ומשתדלת למנוע אותו גם מבני משפחתי. אתם בהחלט מזומנים להשתמש בכל חלב שתחפצו בו, קוקוס, שקדים או פרה. אם אתם משתמשים בקרם קוקוס קנוי, כדאי שתדללו אותו מעט, כי הוא מאוד סמיך בהשוואה לחלב.

noak-photographynoakedmi-17

להסמכה, השתמשתי בעמילן תפוחי אדמה (קמח תפוחי אדמה). אפשר להשתמש בעמילן תירס (קורנפלור) באותו היחס.

danisemichick-9972

קמח  התפודים או התירס הוא קצת ממזר, ויש לו נטיה להתגבש לגושים מעצבנים בתוך הנוזל. לסוגיה המטרידה הזו יש שני פתרונות.

noak-photographynoakedmi-18

הראשון, שהוא יותר יעיל בעיני ובו אני משתמשת: מעבדים יחד את החלב הקר עם העמילן, בכל דרך שתרצו: במעבד מזון, בבלנדר, או עם בלנדר מוט כשהנוזל והאבקה כבר בתוך הסיר.

השני: מערבבים רבע כוס של חלב קר עם העמילן עד שהוא נמס לחלוטין בתוך החלב הקר. מחממים את יתרת החלב בסיר, ואז מוסיפים אלי את החלב שבתוכו העמילן המומס.

אני מוצאת שהשיטה הראשונה יותר מהירה ויעילה בשבילי.

noak-photographynoakedmi-23

אם הפודינג התחכם אתכם ונוצרו בו גושים גם אחרי הבישול, טלו-נא את בלנדר המוט שלכם, ושסו אותו בפודינג. הגושים ייעלמו במהרה.

noak-photographynoakedmi-26

מילקי שוקולד ביתי (4 מנות)

40 ג' (2 כפות גדושות) קמח תפו"א או קורנפלור

60 ג' (2 כפות) סוכר (אני משתמשת בסוכר קנים אורגני)

500 מ"ל (2 כוסות) חלב לבחירתכם (השתמשתי בחלב קוקוס ביתי)

80 ג' שוקולד מריר

חצי כפית תמצית וניל איכותית

קמצוץ מלח

לקצפת:

חצי מכל שמנת מתוקה

חצי כף עד  כף סוכר או דבש

  1. מבלנדרים את החלב וקמח תפוחי האדמה בבלנדר או במעבד מזון.
  2. יוצקים לסיר יחד עם הסוכר, ומביאים לרתיחה תוך ערבוב. מכבים כשמסמיך.
  3. שוברים את השוקולד לתוך החלב, וממתינים דקה שיתרכך, ואז מערבבים לתערובת אחידה.
  4. מוסיפים וניל ומלח, ומערבבים שוב.
  5. מעבירים לכלים אישיים, רצוי שקופים, ומצננים לפחות 4 שעות במקרר.
  6. מקציפים את השמנת עם הסוכר לקצפת יציבה,  ומניחים כף גדושה על כל מילקי.
  7. מחביאים מהילדים.

מילקי וניל ביתי ( 4 מנות)

500 מ"ל ( 2 כוסות) חלב

100 ג' (חצי כוס) סוכר (אפשר להמיר חצי כוס נוזל בחצי כוס מייפל)

120 ג' (3 כפות) קמח תפו"א

קמצוץ מלח

1 כפית תמצית וניל

20 ג' ( 1 כף) חמאה או שמן קוקוס

לקצפת:

חצי מכל שמנת מתוקה

חצי כף עד כף סוכר או דבש

  1. מבלנדרים את החלב וקמח תפוחי האדמה בבלנדר או במעבד מזון.
  2. יוצקים לסיר יחד עם הסוכר, ומביאים לרתיחה תוך ערבוב. מכבים כשמסמיך.
  3. מוסיפים וניל ומלח, ומערבבים שוב.
  4. מעבירים לכלים אישיים, רצוי שקופים, ומצננים לפחות 4 שעות במקרר.
  5. מקציפים את השמנת עם הסוכר לקצפת יציבה,  ומניחים כף גדושה על כל מילקי.
Posted in: אופציה טבעונית, מתוקים, שוקולד, תוצרת בית / Tagged: מילקי, מילקי ביתי, מילקי תוצרת בית, פודינג

מתכונים של אש וקרח 2 – סמיפרדו תות ברוטב פיקנטי

12 במאי 2014 8:13 am / 10 Comments / daniella

got_bloggers2

לוגו: גיל גוטקין

danisemichick-0129

צילמה: נעה קדמי.

danisemichick-

בשבוע שעבר פרסמתי כאן את המתכון שמייצג את הצד הגס יותר של ווסטרוז – כרעי עוף ברומזרין ובלימון, שאפשר לאכול ישר מהעצם. בפוסט ההוא אפשר לשמוע גם הכל על הפרוייקט, ולצפות ברשימה של כל מי שמשתתף בו (הרשימה מתעדכנת בכל פעם שעולה עוד פוסט).

danisemichick-9903

היום אקדיש מתכון לצד השני של ווסטרוז – אולמות הנשפים של הטירות והארמונות. כאן היין נשפך כמים, התפאורה נוצצת, התלבושות הדורות, והחרבות (רוב הזמן) בנדנן. אבל מתחת לפני השטח ממשיכות לרחוש מזימות. כדי לסמל את החלק הזה, בחרתי בסמיפרדו תות ברוטב פיקנטי של תות ופתיתי צ'ילי.

danisemichick-9900

danisemichick-9922

הסמיפרדו קר, מתוק, ורדרד ותמים. לרוטב יש צבע מפתה להפליא, הוא מתוק וקריר – ואז הוא נותן נשיכה של חריפות לחיך, ומזכיר לנו שיש תמיד לעמוד על המשמר. אין לדעת מי ירעיל אותנו, ישלם למתנקש על רציחתנו או יחרוש מזימה אפלולית אחרת כנגדנו, בעוד רגע ממש.

danisemichick-9971

danisemichick-9972

אפשר לוותר על החריף ברוטב (חלשי אופי!), ואפשר להמיר אותו ברוטב שוקולד (גם רוטב השוקולד יאהב עקיצה של חריפות) – גנאש פשוט מכמויות שוות של שוקולד מריר ומשנת מתוקה יעבוד כאן היטב.

 danisemichick-9957

הסמיפרדו הוא קינוח איטלקי, ומשמעות השם היא "חצי קפוא". מדובר בספק-גלידה ספק-מוס, שמקפיאים בתבנית ארוכה, ופורסים לפרוסות לפני ההגשה. למרות ההקפאה הארוכה, הסמיפרדו יוצר רך וטעים.

danisemichick-9970

ואני יודעת, אנחנו עומדים כעת בקצה של הקצה של עונת התותים. הפוסט הזה צולם לפני פסח, כשהם היו קצת יותר רלוונטיים מעכשיו. הסמיפרדו יקבל בשמחה תותי עץ מהעץ הסמוך אליכם, פירות יער וגם דובדבנים.

danisemichick-9983

danisemichick-0022

הכנת סמיפרדו כרוכה בפעולה שמאיימת על לא מעט אנשים בבואם להכין קינוח, המכונה קיפול. היום נפצח את נושא הקיפול, כך שתבינו שאין לכם מה לחשוש ממנו יותר.

danisemichick-0022

אז מהו קיפול? קיפול הוא דרכנו לאחד שתי תערובות לאחת, בתנועות עדינות, כדי להשאיר כמה שיותר אוויר בתערובת.

danisemichick-0001

ואני ארחיב: במהלך הכנת הסמיפרדו, נשתמש במיקסר להקצפה של חלמוני ביצים, שמנת מתוקה וחלבוני ביצים. מהי ההקצפה, בעצם? הגדלת נפח התערובת, על ידי הכנסה של אוויר לתוכה. הערבוב המהיר והעיקש מכניס אוויר, וכך התערובת נעשית, ובכן, אוורירית.

danisemichick-0048

לאחר מכן, נרצה לאחד את כל התערובות הללו, וגם להוסיף תותים טחונים, כי בכל זאת מדובר בסמיפרדו תות. מצד שני, נרצה שכמה שיותר אוויר יישאר בתערובות השונות.

danisemichick-0053

danisemichick-0071

לכן, נעשה את הערבוב במה שמכונה תנועות קיפול: נשפוך חלק מתערובת התותים, למשל, אצל הקצפת, ובעזרת לקקן, בתנועות עטיפה מלמטה למעלה, נכסה את התותים הטחונים בקצפת, שוב ושוב, עד שהכל יתערבב. והנה! למדתם לקפל.

danisemichick-0126

סמיפרדו תות ברוטב תות פיקנטי

300 ג' תותים (חצי סלסלה בערך)

3 ביצים, מופרדות

250 מ"ל שמנת מתוקה (1 מכל)

100 ג' סוכר (חצי כוס. אני אוהבת להשתמש בסוכר קנים אורגני. זה עוזר לי להעמיד פנים שזה פחות מזיק)

1 כפית תמצית וניל

לרוטב:

300 ג' תותים (חצי סלסה בערך)

50 ג' סוכר (רבע כוס)

בין שמינית כפית לכפית של פתיתי צ'ילי (תלוי בכמה אתם אוהבים חריף ובכמה חריפים פתיתי הצ'ילי שלכם)

  1. מכינים את הסמיפרדו: שוטפים את התותים, מסירים את העוקצים וטוחנים אותם במעבד מזון.
  2. מקציפים את החלמונים עם הסוכר והווניל לתערובת בהירה וקצפית.
  3. בקערה אחרת, מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת יציבה.
  4. בקערה שלישית, מקציפים את החלבונים  לקצף יציב.
  5. יוצקים את התותים הטחונים לשמנת המתוקה, ומערבבים בתנועות קיפול לתערובת אחידה.
  6. מקפלים פנימה גם את תערובת החלמונים.
  7. מקפלים פנימה בעדינות גם את החלבונים.
  8. מעבירים לתבנית ארוכה, מרופדת בנייר אפייה.
  9. מקפיאים לשמונה שעות (הצילום של הסמיפרדו נעשה כעבור ארבע שעות, והוא עוד היה רך מדי, ונמס מאוד מהר. כעבור ארבע שעות נוספות, הוא היה קפוא היטב ועדיין רך לנגיסה וכיפי וטעים לאכילה).
  10. מכינים את הרוטב: מנקים וטוחנים את התותים, יחד עם הסוכר והצ'ילי. זהירות עם הצ'ילי.
  11. להגשה, פורסים פרוסה מהסמי פרדו, מניחים בצלחת ויוצקים עליו רוטב. כשאתם אוכלים, שימו לב שלא נועצים לכם סכין בגב!
Posted in: מתוקים, פירות / Tagged: ווסטרוז, סמיפרדו, סמיפרדו תות, קינוח קפוא, שיר של אש וקרח, תות, תותים

מתכונים של אש וקרח, חלק ראשון – כרעי עוף ברוזמרין ובלימון

8 במאי 2014 9:37 am / 14 Comments / daniella

got_bloggers2

הכל התחיל בוויכוח. ויכוח – קוהרנטי ומכבד, יש לומר – בין כמה בלוגרים, בקבוצה של בלוגרים. איך התפתח מזה הפרוייקט הזה? אני כבר לא זוכרת, וכנראה שזה לא משנה. מתישהו במהלך הוויכוח התברר כי לכולנו יש לפחות עצם גיקית אחת בגופנו, והתגלגלנו (נדמה לי) מסדרת מד"ב אחת למשנה, והופ, הגענו למשחקי הכס, והדר העלתה את הרעיון (הגאוני, תודו) של פרוייקט בלוגרים משותף לרגל חזרתה של משחקי הכס לטלוויזיה. הלוגו הנאה הוכן בידיו האמונות של גיל מהבלוג מבשל ואוכל.

 אז קבענו תאריך, דחינו, ודחינו שוב, ולבסוף החלטנו על פרוייקט מתגלגל.

הסנונית הראשונה היתה אפרת מהבלוג מדריך השופיסטית לגלקסיה, שעלתה עם עוגת גבינה ניו-יורקית, מדממת ומגניבה נוסח ווסטרוז.

בלוגרים נוספים (הרשימה מתעדכנת):

טל ממה יש לאכול, עם עוגיות הלימון של סאנסה.

danisemichick-9908

צילמה: נעה קדמי.

danisemichick-9824

danisemichick-9830

ישבתי ושברתי את הראש מה אפשר להכין, שישקף ככל הניתן את רוחה של הסדרה הזו, שהיא שוביניסטית ואלימה ומרושעת ואני לא מצליחה להפסיק לצפות בה. ג'ורג' ר.ר. מרטין, הסופר, יחד עם יוצרי הסדרה מבית HBO, בוראים עולם קשוח ואכזר. עולם שבו את יכולה להשלות את עצמך שאת לא משתתפת במשחק, אבל כל מי שנושם הוא חלק מהמשחק, ואין אפשרות לצאת. אם יש לך הרבה כסף, את יכולה לרקום לך חלום שבו את מוגנת, ושהעולם הוא מקום טוב ומלא באבירים. אבל זה חלום שברירי, שבמוקדם או במאוחר יתנפץ. ואז, כשתחשבי שלא יכול להיות יותר גרוע, תופתעי.

danisemichick-9836

danisemichick-9844

מרטין מחזיק אותנו כוססים את ציפורנינו בעצבנות, יושבים על קצה הכיסא, כי הוא כבר לימד אותנו: אין רחמים, וחוקים נועדו להישבר. כל דמות, אהובה ככל שתהיה, עשויה ללכת לעולמה בכל רגע נתון, סביר להניח שבדרך אכזרית ורוויות דם. כל חוק בלתי כתוב, נועד שיפרו אותו. כל בועה שברירית של אושר ושמחה, דינה להתנפץ.

danisemichick-9858

בסופו של דבר בחרתי בשני מתכונים, הראשון בפוסט הזה, והשני יעלה בהמשך.

danisemichick-0102

ממש רציתי להכין צלעות בקר. אבל מסתבר שקשה להשיג את הנתח הזה במחוזות בהם אני מסתובבת, ולכן הלכתי בסופו של דבר על כרעי עוף.

danisemichick-0093

danisemichick-0116

המחשבה היתה על אוכל שאפשר להחזיק ביד ולקרוע ממנו נתחים בשינים.

danisemichick-0100

אוכל שיאה ללוחמים, נוודים ואנשים פשוטים. האיכר ישחט בשבילו תרנגולת, והלוחם יצוד בשבילו פסיון. קצת רוזמרין מהשיח, לימון מתיק האוכף, משפדים על מקל ומסובבים על המדורה. אני הסתפקתי בתנור.
אל תתנו למשחקי הכס לבלבל אתכם: מדובר במתכון קצר, קליל וזריז. משקיענים ישרו את העוף, ממהרים ישליכוהו מיד לתנור. אני, לרוב, ממהרת. כך או כך הוא יתקבל שחום, עסיסי, רך וניחוחי.

danisemichick-0103

danisemichick-0106

כרעי עוף ברוזמרין ובלימון

6 כרעי עוף, מופרדות לירך ושוק (או שלמות, אם אתן מעדיפות) (אני אוהבת לצלות עם העור, למרות שבסופו של דבר אינני אוכלת אותו. הוא תורם לעסיסיות הבשר)

עלים משלושה ענפי רוזמרין, וגם הענפים

6-10 שיני שום, קלופות ופרוסות

1 לימון, קצת סחוט ופרוס (אם לא משרים, אפשר לטפטף כמה טיפות לימון על כל פיסת עוף)

רבע כוס שמן זית

מלח ופלפל שחור, לפי הטעם

  1. מערבבים את הכרעיים בקערה גדולה עם כל החומרים, פרט למלח ולפלפל, ומשהים לכל זמן בין חצי שעה ללילה. אם אין לכם זמן – אפשר פשוט לצלות מיד, זה עדיין יוצא טעים.
  2. מניחים את כרעי העוף בתבנית, ויוצקים עליהן את תכולת הקערה.
  3. צולים כשעה בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות, עד שהעוף שחום יפה.
  4. אוכלים בידיים, כמו ברברים בווסטרוז.
Posted in: מנה עיקרית, עוף

חטיף צ'יפס ביתי (בטעם מלח וחומץ, ובטעם מעושן)

1 במאי 2014 10:44 am / 6 Comments / daniella

chips-9169

צילמה: נעה קדמי.

סיפרתי כבר בעשרה דברים שאתם לא יודעים עליי, שאחד החטיפים החביבים עליי בעולם כולו הוא צ'יפס בטעם מלח וחומץ. איזה מזל שאין אותו בארץ.

chips--2

עדיין זכורה לי נסיעה אחת ברכבת שעשיתי בסידני, אוסטרליה. היינו בטיול, ועשיתי איזו שליחות למען בן-משפחה, יום לפני שעמדנו לטוס לקצה אחר של אוסטרליה. רענן נשאר עם הילדים, ואני החמצתי את ארוחת הצהריים – הכל היה מאוד לחוץ – וקניתי לי שקית של איזה חצי קילו צ'יפס מלח וחומץ לאכול בדרך. בסופה של הדרך הזו, היו לי כוויות של חומצה על הלשון, אבל זה לא גרם לי להתרחק מהצ'יפס הזה.

צ'יפס בטעם מעושן

צ'יפס בטעם מעושן

אז כמובן שמתישהו החלטתי לנסות להכין לבד. התחלתי עם התנור, כי טיגון עמוק הוא קצת מעיק, אבל זה לא עבד. לפחות לא בשבילי. חצי מהצ'יפסים נשרפו, בעוד שהמחצית השניה עוד היתה סמרטוטית, לחה ובכלל לא מוכנה.  היו כמה שיצאו טוב, אבל באופן יחסי, היה הרבה יותר מתגמל לטגן אותם. הרשת מלאה בפוסטים של אנשים שלא מסכימים איתי, הכינו חטיף צ'יפס אפוי ונראה – לפי המילים והתמונות – שיצא להם ממש טוב. אם אתם ממש לא רוצים לטגן, גגלו ובדקו את הנושא.

אם אתם נשארים איתי בתחום הטיגון, צפויה לכם חוויה פריכה, מלוחה, חמצמצה, פיקנטית, שמנונית ומענגת.

chips-9096

בנוגע לטיגון: אפשר לראות בתמונות שטיגנתי במחבת, בעיקר לצורכי הצילומים. אחרת, מי שיש לה מה שמכונה סיר טיגון, ושבבית בו אני גדלתי נקרא פשוט צ'יפסר, זה הזמן לשלוף אותו מהארון בוא הוא מתחבא ולנגב ממנו את האבק. אחרת, לכו על סיר או מחבת.

הפעולה המיותרת של זריית פפריקה מעושנת טרום הטיגון. לא מרגישים את הטעם, אז אין מה לטרוח.

הפעולה המיותרת של זריית פפריקה מעושנת טרום הטיגון. לא מרגישים את הטעם, אז אין מה לטרוח.

בעניין השמן, טיגנתי את הצ'יפסים בשמן קוקוס. זה הורגש קלות בטעם אך לא הפריע כלל, לפחות לא בעיני ובעיני יתרת הטועמים (נעה, הבן שלה וכל הילדים שלי. ואני, כמובן). אפשר לטגן בשומן בקר, זה מסריח ברמות קשות אבל טעים ובריא. ואם אתם מטגנים בשמן צמחי רגיל, פשוט אל תגלו לי, מה שאני לא יודעת לא מזיק לי.

מייבשים היטב במגבות נייר

מייבשים היטב במגבות נייר

הכנתי שני סוגי צ'יפס: בחומץ ובמלח, ובטעם מעושן. להכנת הצ'יפס בחומץ, יש להשרותו בחומץ לכל זמן בין חצי שעה לחמש-שש שעות, וככל שהזמן ארוך יותר, כך הצ'יפס יהיה חמוץ יותר.  אני השריתי לשעתיים, והוא יצא בהחלט חמצמץ, אבל הייתי עומדת בכפל זמן, נדמה לי. השתמשתי בחומץ טבעי רגיל ופשוט. מי שאוהבת, יכולה להמיר חלק ממנו בחומץ בלסמי.

היטב! צ'יפס רטוב אומר שמן משפריץ.

היטב! צ'יפס רטוב אומר שמן משפריץ.

הצ'יפס המעושן קיבל את טעמו מהתבלין הגאוני המכונה פפריקה מעושנת. התלבטתי אם לתבל בפפיקה לפני או אחרי הטיגון. תיבלתי לפני, וזו היתה טעות, כי הטעם הולך לאיבוד בטיגון. אז תיבלתי שוב אחרי. אני מזמינה אתכם לתבל רק אחרי.

הצ'יפס דורש חיתוך דקיק  – אפשר להשתמש במנדולינה, מעבד מזון או בסכין והרבה סבלנות, העיקר שיהיה דק. אני השתמשתי במנדולינה.

אם אתם מוצאים תפוחי אדמה שכתוב עליהם שהם מיועדים לטיגון – יש להם קליפה אדומה בדרך כלל – לכו על זה. אם לא, שימו מבטחכם בעובדה שמה שחתוך ממש דק ומטוגן בשמן עמוק, כמעט תמיד יהפוך לפריך.

chips-9114

chips-9154

chips-9121

chips-9139

chips-9120

חטיף צ'יפס ביתי בטעם חומץ ומלח – 2-4 מנות (או מנה אחת, במקרה שלי)

2 תפוחי אדמה גדולים

בערך 2 כוסות חומץ, אולי יותר (כדי כיסוי הצ'יפס)

מלח לפי הטעם

שמן לטיגון

  1. קולפים את התפודים ופורסים דק מאוד.
  2. מניחים בקערה ומכסים בחומץ.
  3. משהים במקרר לשעתיים או יותר.
  4. מסננים את התפודים, ומייבשים במגבות מטבח או מגבות נייר, לספיחת עודפי חומץ.
  5. מחממים שמן לטיגון עמוק בסיר או במחבת.
  6. מפזרים על פני השמן את פרוסות התפודים, שלא ידבקו זה לזה – זהירות, כי השמן מתיז.
  7. מטגנים עד שמזהיב היטב, ומוציאים בעזרת כף מחוררת אל נייר סופג. ממליחים.
  8. חוזרים על הפעולה עד שנגמרות פרוסות הצ'יפס.
  9. משתדלים לא לחסל את הכל תוך כדי הטיגון (האמינו לי, זה לא קל).

chips-9159

חטיף צ'יפס בטעם מעושן – 2-4 מנות

2 תפוחי אדמה גדולים

פפריקה מעושנת

מלח

  1. קולפים את התפודים ופורסים דק מאוד.
  2. מפזרים על פני השמן את פרוסות התפודים, שלא ידבקו זה לזה – זהירות, כי השמן מתיז.
  3. מטגנים עד שמזהיב היטב, ומוציאים בעזרת כף מחוררת אל נייר סופג.
  4. זורים פפריקה מעושנת ומלח בכמויות נדיבות על פרוסות הצ'יפס מיד אחרי הוצאתן מהמחבת.
  5. חוזרים על הפעולה עד שנגמרות פרוסות הצ'יפס.
  6. מחביאים מבני בית טורדניים (בבטן!).

chips-9167

Posted in: טבעוני, נשנוש, תוצרת בית

מיני-סמוסות

10 באפריל 2014 2:06 pm / 10 Comments / daniella

 DSC_9035

צילמה: נעה קדמי.

וגם דפי אורז. וגם, כמובן, לימון. כי המסורת דורשת שאשכח משהו.

וגם דפי אורז. וגם, כמובן, לימון. כי המסורת דורשת שאשכח משהו.

יוצא שאני ממשיכה את הקו ההודי מהשבוע שעבר, וטוב שכך, כי אוכל הודי ישמח לבב אנוש. הסמוסות הן הבורקס של המטבח הודי. כיסני בצק ממולאים בכל טוב, אבל עם טוויסט: מטוגן במקום אפוי.

כלומר: קודם כל, יש פה בצק. שזו כבר התחלה משובחת ומשמחת לכל חובב פחמימות. לעתים קרובות תמצאו אותי מעקמת את אפי נוכח בצקים, יען כי נמנעת מגלוטן הנני, וקשה להגיע לרמה של בצק-על-בסיס-חיטה משלל תחליפי הקמח נטולי הגלוטן, אבל לא הפעם. הפעם מצאתי, בדרך עקלקלה, תחליף ראוי וטעים.

דפי/עלי אורז מרובעים.

דפי/עלי אורז מרובעים.

התחליף לבצק גלוטני כאן הוא דפי אורז (שיש הקוראים לו עלי אורז ויש הקוראים לו דפי אורז, ואני אשתמש כאן בשני המונחים כדי שאף אחד לא ירגיש מופלה). כן-כן, הדפים השקפקפים הללו שמכינים מהם ספרינג רולז. אפשר למצוא אותם בכל חנות שמחזיקה מוצרים של המזרח הרחוק, בחנויות טבע, וגם בלא מעט סופרים רגילים לגמרי. אנחנו שואפים לרכוש את הסוג המלבני, מכיוון שנוח יותר להשתמש בו כדי ליצור בורקסים קטנים, אבל אם מצאתם רק עגולים – זה בסדר, גם כך זה עובד.

אחר-כך, יש פה מלית של ירקות ובשר, שמכינים במחבת וכמובן מתבלים היטב, כדרך ההודים. אם אתם רוצים לוותר על בשר, אפשר בהחלט להמיר אותו בעוד תפוח אדמה, מה שיהפוך את כל העסק לטבעוני למהדרין.

DSC_8945

DSC_8968

עבודה עם דפי אורז:

דפי האורז עשויים מתערובת של קמח אורז (שהוא בעצם אורז טחון) ומים. אלו הם עלים דקים, קשים ושבירים. כדי לעבוד איתם, טובלים אותם במים לריכוך. אני דואגת לכלי שטוח ורחב, שעלה האורז יכול להיכנס אליו בשלמותו, וממלאת אותו במים.

DSC_8973

טובלים עלה אחד לכמה שניות, ומניחים על משטח עבודה (אני מניחה על קשר חיתוך גדול). בשלב הזה הוא עשוי להרגיש לכם עדיין כאילו הוא קשה מדי ולעולם לא יתגלגל ברכות לבורקס. אל תתרגשו. חותכים את העלה לרצועות. אני חתכתי לשלוש רצועות.

DSC_8977

מניחים כפית של מלית בקצה הרצועה הקרוב אלינו, ומקפלים את הקצה על המלית בצורת משולש.

DSC_8978

את המשולש שנוצר, מקפלים כולו שוב למשולש, וממשיכים ככה עד שנגמרת הרצועה.

DSC_8979

אם נשארת חתיכה של בצק, פשוט מקפלים אותה איך שיוצא. אם חלק מהמלית נמלט החוצה, מחזירים אותו לבצק וממשיכים לקפל בלי להתרגש.

DSC_8981

כדי שהסמוסות לא ידבקו לצלחת שעליה הם מונחים, אני לוקחת שתי מגבות נייר, מרטיבה וסוחטת, ואז פורשת על הצלחת. המצע הלח מונע הידבקות.

DSC_8998

טיגון:

אחרי שיצרנו כיסון חמוד של בצק ממולא בבשר וירקות, אנחנו מחממים שמן לטיגון עמוק או חצי-עמוק (בטיגון עמוק, השמן מכסה את כל הסמוסה. בחצי-עמוק, הופכים אותה באמצע), ומטגנים את כל העסק. אני השתמשתי בשמן קוקוס, כי הוא יחסית עמיד בטיגון, אתם מוזמנים להשתמש באיזה שמן שחשקה נפשכם.

DSC_9019

אני בחרתי לטגן בסיר די קטן, עקב מצוקת שמן. אפשר כמובן לטגן במחבת או בסיר רחב יותר.

DSC_9027

אני ממליצה מאוד לזרוק שליכטה של יוגורט, מתובל או לא, על התענוג החם-מתפצח הזה, הפריך ולוהט מבחוץ ורך וטעים מבפנים, ואל תאשימו אותי אם תפרצו בריקוד הודי מרוב שמחה ותתחילו להציץ על אהוביכם מאחורי עצים.

DSC_9038

מיני-סמוסות מבצק אורז

2 תפו"א בינוניים, חתוכים לקוביות קטנות (400 ג' בערך)

1 בצל, קצוץ (150 ג' )

300 ג' בשר בקר טחון (או עוד תפו"א)

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר, קצוץ

2 ס"מ שורש כורכום

2 שיני שום, קצוצות

1 פלפל חריף, קצוץ

2 כפיות כמון טחון

2 כפיות כוסברה טחונה

2 כפיות גאראם מסאלה

1 כוס אפונה קפואה, מופשרת

1 כף מיץ לימון (או פחות)

מלח ופלפל

1 חבילה דפי אורז

שמן לטיגון חצי-עמוק או עמוק

1. מחממים מעט שמן במחבת (אני השתמשתי בשמן קוקוס), ומטגנים בו את הבצל והתפודים, עד שהם מתרככים.

2. מוספים את הבשר, ומטגנים עד שהוא מאפיר.

3. מוסיפים את השום, שורש הג'ינג'ר, הפלפל החריף והאפונה, ומגררים פנימה את שורש הכורכום. מערבבים ומטגנים עוד שתי דקות.

4. מוסיפים את התבלינים היבשים, מערבבים ומטגנים עוד שתי דקות. אם אתם חוששים שיהיה מתובל מדי, התחילו בחצי מכמות התבלינים והוסיפו לאט לאט עד שיגיע לטעם הרצוי. זכרו שבצק עוף את המלית והיא צריכה להיות מתובלת למדי.

5. מוסיפים מיץ לימון ומלח, מערבבים וטועמים. מניחים למלית להתקרר מעט.

6. טובלים דף אורז במים למסר שניות. מנערים, ומניחים על מבטח עבודה.

7. חותכים את דף האורז לשלוש רצועות.

8. מניחים כפית מלית בקצה הקרוב אלינו של כל רצועה, מקפלים למשולש, ומקפלים שוב ושוב עד שהרצועה הופכת לכיסון משולש (בורקס, נו).

9. מניחים על צלחת מכוסה בשתי מגבות נייר שהורטבו ונסחטו, וממשיכים כך עד שנגמרת המלית, או עד שנגמרים דפי האורז, או עד שנמאס לנו.

10. מחממים שמן לטיגון עמוק או חצי עמוק. בטיגון חצי עמוק, משתמשים בפחות שמן, אבל צריך להפוך את הסמוסות כעבור מספר דקות, כשהן מזהיבות מצד אחד, ותוך כדי גם להיזהר שהן לא תידבקנה לתחתית הסיר.

11. מניחים את הסמוסות בשמן, ומטגנים עד הזהבה עמוקה, בערך 5 דקות. מניחים לניקוז השמן על נייר סופג.

12. מגישים חם, עם יוגורט.

Posted in: אופציה טבעונית, ארוחה קלה, בשר בקר, בשר טחון, נשנוש, תוספת

Post Navigation

1 2 3 … 8 הבא »

הזינו את כתובת המייל שלכם כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

-הצטרף ל 764 מנויים נוספים

פוסטים אחרונים

  • דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות
  • צ'יפס אצות נורי
  • אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • גלידת בננה-בוטנים עם פצפוצי שוקולד
  • סלט עגבניות שרי עם גבינת פטה

תגובות אחרונות

  • daniella על אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • daniella על מרק מיסו זריז
  • daniella על קארי ירקות הודי
  • daniella על שייטל כבוש
  • daniella על פאדג' שוקולד מושלם

ארכיון

  • יולי 2014
  • יוני 2014
  • מאי 2014
  • אפריל 2014
  • מרץ 2014
  • פברואר 2014
  • ינואר 2014
  • דצמבר 2013
  • נובמבר 2013
  • אוקטובר 2013
  • אוגוסט 2013
  • יולי 2013
  • יוני 2013
  • מאי 2013
  • מרץ 2013
  • פברואר 2013
  • ספטמבר 2012
  • אוגוסט 2012
  • יולי 2012
  • אפריל 2011
  • נובמבר 2008

קטגוריות

  • Uncategorized
  • אופציה טבעונית
  • ארוחה קלה
  • ארוחת בוקר
  • ביצים
  • בשר בקר
  • בשר טחון
  • טבעוני
  • ירקות
  • מאפים
  • מנה עיקרית
  • מרקים
  • משקאות
  • מתוקים
  • נשנוש
  • סלטים
  • עוגות
  • עוגיות
  • עוף
  • פירות
  • שוקולד
  • שתי דקות וירקות
  • תוספת
  • תוצרת בית

כלים

  • הרשמה
  • התחבר
  • פיד RSS לפוסטים
  • הזנת RSS לתגובות
  • WordPress.org
© Copyright 2019 - פרפראות
Infinity Theme by DesignCoral / WordPress