• אודות
  • צרו קשר
פרפראות

Category Archives: ארוחה קלה

סלט עגבניות שרי עם גבינת פטה

16 ביוני 2014 10:16 am / 10 Comments / daniella

noak-photographynoakedmi-32

צילמה: נעה קדמי.

noak-photographynoakedmi-29

הו, עגבניות.

אתם יודעים, אני חושבת שעגבניות הן השוקולד של הירקות הטריים. באמת. יש בהן הכל: הן מתוקות וחמצמצות, בשרניות ועסיסיות, נפלאות טריות, צלויות, מבושלות או אפויות. והן אדומות! הן משמחות בצבען כל סלט או סיר קציצות.

רענן מביא בימים הללו מהשוק סלסלות של עגבניות שרי מתוקות כל-כך, שמישהו עוד עלול לחשוב שהן דובדבנים, ושאין ספק שאני אוכלת מהן משל היו סוכריות.

אני הכי אוהבת בעולם סלט שעגבניות שרי בקיץ. אני יכולה לחיות על זה, והאמת שבשלהי הקיץ אני באמת די חיה על זה.

noak-photographynoakedmi-24

היום נכין סלט קיצי, קליל ומרענן, שמשמח את לבי כל קיץ מחדש. יש בו גבינת פטה שנותנת מליחות ושמנוניות, וזעתר בשביל הזווית הישראלית וטעם חזק. זה אחד הסלטים האהובים עליי.

noak-photographynoakedmi-25

noak-photographynoakedmi-30

סלט עגבניות שרי וגבינת פטה עם זעתר – מנה אחת נדיבה

1 כוס עגבניות שרי, חצויות

רבע כוס קוביות פטה

שמן זית ומיץ לימון, לפי הטעם

חצי כפית זעתר, או לפי הטעם

מלח ופלפל שחור

  1. מערבבים בקערה עגבניות וגבינה.
  2. מתבלים בנדיבות, מערבבים בעדינות.
  3. אני לא מאמינה שכתבתי הוראות הכנה ממוספרות לסלט הזה. זה גרוע כמעט כמו הוראות שימוש על קיסמים.
Posted in: ארוחה קלה, ירקות, סלטים, שתי דקות וירקות / Tagged: סלט עגבניות

מיני-סמוסות

10 באפריל 2014 2:06 pm / 10 Comments / daniella

 DSC_9035

צילמה: נעה קדמי.

וגם דפי אורז. וגם, כמובן, לימון. כי המסורת דורשת שאשכח משהו.

וגם דפי אורז. וגם, כמובן, לימון. כי המסורת דורשת שאשכח משהו.

יוצא שאני ממשיכה את הקו ההודי מהשבוע שעבר, וטוב שכך, כי אוכל הודי ישמח לבב אנוש. הסמוסות הן הבורקס של המטבח הודי. כיסני בצק ממולאים בכל טוב, אבל עם טוויסט: מטוגן במקום אפוי.

כלומר: קודם כל, יש פה בצק. שזו כבר התחלה משובחת ומשמחת לכל חובב פחמימות. לעתים קרובות תמצאו אותי מעקמת את אפי נוכח בצקים, יען כי נמנעת מגלוטן הנני, וקשה להגיע לרמה של בצק-על-בסיס-חיטה משלל תחליפי הקמח נטולי הגלוטן, אבל לא הפעם. הפעם מצאתי, בדרך עקלקלה, תחליף ראוי וטעים.

דפי/עלי אורז מרובעים.

דפי/עלי אורז מרובעים.

התחליף לבצק גלוטני כאן הוא דפי אורז (שיש הקוראים לו עלי אורז ויש הקוראים לו דפי אורז, ואני אשתמש כאן בשני המונחים כדי שאף אחד לא ירגיש מופלה). כן-כן, הדפים השקפקפים הללו שמכינים מהם ספרינג רולז. אפשר למצוא אותם בכל חנות שמחזיקה מוצרים של המזרח הרחוק, בחנויות טבע, וגם בלא מעט סופרים רגילים לגמרי. אנחנו שואפים לרכוש את הסוג המלבני, מכיוון שנוח יותר להשתמש בו כדי ליצור בורקסים קטנים, אבל אם מצאתם רק עגולים – זה בסדר, גם כך זה עובד.

אחר-כך, יש פה מלית של ירקות ובשר, שמכינים במחבת וכמובן מתבלים היטב, כדרך ההודים. אם אתם רוצים לוותר על בשר, אפשר בהחלט להמיר אותו בעוד תפוח אדמה, מה שיהפוך את כל העסק לטבעוני למהדרין.

DSC_8945

DSC_8968

עבודה עם דפי אורז:

דפי האורז עשויים מתערובת של קמח אורז (שהוא בעצם אורז טחון) ומים. אלו הם עלים דקים, קשים ושבירים. כדי לעבוד איתם, טובלים אותם במים לריכוך. אני דואגת לכלי שטוח ורחב, שעלה האורז יכול להיכנס אליו בשלמותו, וממלאת אותו במים.

DSC_8973

טובלים עלה אחד לכמה שניות, ומניחים על משטח עבודה (אני מניחה על קשר חיתוך גדול). בשלב הזה הוא עשוי להרגיש לכם עדיין כאילו הוא קשה מדי ולעולם לא יתגלגל ברכות לבורקס. אל תתרגשו. חותכים את העלה לרצועות. אני חתכתי לשלוש רצועות.

DSC_8977

מניחים כפית של מלית בקצה הרצועה הקרוב אלינו, ומקפלים את הקצה על המלית בצורת משולש.

DSC_8978

את המשולש שנוצר, מקפלים כולו שוב למשולש, וממשיכים ככה עד שנגמרת הרצועה.

DSC_8979

אם נשארת חתיכה של בצק, פשוט מקפלים אותה איך שיוצא. אם חלק מהמלית נמלט החוצה, מחזירים אותו לבצק וממשיכים לקפל בלי להתרגש.

DSC_8981

כדי שהסמוסות לא ידבקו לצלחת שעליה הם מונחים, אני לוקחת שתי מגבות נייר, מרטיבה וסוחטת, ואז פורשת על הצלחת. המצע הלח מונע הידבקות.

DSC_8998

טיגון:

אחרי שיצרנו כיסון חמוד של בצק ממולא בבשר וירקות, אנחנו מחממים שמן לטיגון עמוק או חצי-עמוק (בטיגון עמוק, השמן מכסה את כל הסמוסה. בחצי-עמוק, הופכים אותה באמצע), ומטגנים את כל העסק. אני השתמשתי בשמן קוקוס, כי הוא יחסית עמיד בטיגון, אתם מוזמנים להשתמש באיזה שמן שחשקה נפשכם.

DSC_9019

אני בחרתי לטגן בסיר די קטן, עקב מצוקת שמן. אפשר כמובן לטגן במחבת או בסיר רחב יותר.

DSC_9027

אני ממליצה מאוד לזרוק שליכטה של יוגורט, מתובל או לא, על התענוג החם-מתפצח הזה, הפריך ולוהט מבחוץ ורך וטעים מבפנים, ואל תאשימו אותי אם תפרצו בריקוד הודי מרוב שמחה ותתחילו להציץ על אהוביכם מאחורי עצים.

DSC_9038

מיני-סמוסות מבצק אורז

2 תפו"א בינוניים, חתוכים לקוביות קטנות (400 ג' בערך)

1 בצל, קצוץ (150 ג' )

300 ג' בשר בקר טחון (או עוד תפו"א)

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר, קצוץ

2 ס"מ שורש כורכום

2 שיני שום, קצוצות

1 פלפל חריף, קצוץ

2 כפיות כמון טחון

2 כפיות כוסברה טחונה

2 כפיות גאראם מסאלה

1 כוס אפונה קפואה, מופשרת

1 כף מיץ לימון (או פחות)

מלח ופלפל

1 חבילה דפי אורז

שמן לטיגון חצי-עמוק או עמוק

1. מחממים מעט שמן במחבת (אני השתמשתי בשמן קוקוס), ומטגנים בו את הבצל והתפודים, עד שהם מתרככים.

2. מוספים את הבשר, ומטגנים עד שהוא מאפיר.

3. מוסיפים את השום, שורש הג'ינג'ר, הפלפל החריף והאפונה, ומגררים פנימה את שורש הכורכום. מערבבים ומטגנים עוד שתי דקות.

4. מוסיפים את התבלינים היבשים, מערבבים ומטגנים עוד שתי דקות. אם אתם חוששים שיהיה מתובל מדי, התחילו בחצי מכמות התבלינים והוסיפו לאט לאט עד שיגיע לטעם הרצוי. זכרו שבצק עוף את המלית והיא צריכה להיות מתובלת למדי.

5. מוסיפים מיץ לימון ומלח, מערבבים וטועמים. מניחים למלית להתקרר מעט.

6. טובלים דף אורז במים למסר שניות. מנערים, ומניחים על מבטח עבודה.

7. חותכים את דף האורז לשלוש רצועות.

8. מניחים כפית מלית בקצה הקרוב אלינו של כל רצועה, מקפלים למשולש, ומקפלים שוב ושוב עד שהרצועה הופכת לכיסון משולש (בורקס, נו).

9. מניחים על צלחת מכוסה בשתי מגבות נייר שהורטבו ונסחטו, וממשיכים כך עד שנגמרת המלית, או עד שנגמרים דפי האורז, או עד שנמאס לנו.

10. מחממים שמן לטיגון עמוק או חצי עמוק. בטיגון חצי עמוק, משתמשים בפחות שמן, אבל צריך להפוך את הסמוסות כעבור מספר דקות, כשהן מזהיבות מצד אחד, ותוך כדי גם להיזהר שהן לא תידבקנה לתחתית הסיר.

11. מניחים את הסמוסות בשמן, ומטגנים עד הזהבה עמוקה, בערך 5 דקות. מניחים לניקוז השמן על נייר סופג.

12. מגישים חם, עם יוגורט.

Posted in: אופציה טבעונית, ארוחה קלה, בשר בקר, בשר טחון, נשנוש, תוספת

סלט גזר, כוסברה ובוטנים, ועשרה דברים שאתם לא יודעים עליי

24 בינואר 2014 11:10 am / 12 Comments / daniella

   DSC_3738

צילמה: נעה קדמי.

זוכרים את מכתבי השרשרת? פעם היינו מקבלים כאלה בדואר: שלחו לעשרה אנשים ושפע של מזל יתרגש עליכם. לא תשלחו, והמזל הרע יפקוד אתכם.

אז בעידן האינטרנט, יש כמובן מכתבי שרשרת שמגיעים לתא הדואל, אבל בין הבלוגרים יש שלל משחקי-שרשרת. ואלה נוטים לשתף פעולה בינם לבין עצמם. עמרי פולק (אין קשר משפחתי) מהבלוג שביתה איטלקית הזמין אותי בפוסט הזה  להשתתף במשחק.

מי שלא מתעניין לקרוא עשרה דברים שהוא לא ידע עליי, ולא בטוח שרצתה לדעת, מוזמנת לגלול למטה היישר אל המתכון.

ואני מעבירה את השרביט לבלוגרים הבאים:

רונית כפיר מבלוג העיצוב פנימה, שיודעת לכתוב על כל נושא בחן ובשנינה.

דעאל שליו, הלא מר קדמוני, שתיכף מוציא ספר על תזונת הפליאו הקרובה ללבי, והבלוג שלו תמיד מעניין ומחכים.

דרור מבלוג האוכל המקסים שגיליתי לאחרונה, בטטות, שכשאני מדפדפת במתכוניו בא לי לאכול את המסך.

תוספת באיחור קל: הייתי ממש חייבת להוסיף לרשימה את הדר מ – בוא'נה פטיט, האישה שגורמת לי לפנטז על תותים בתימין כבר יותר משבוע.

עשרה דברים שאתם לא יודעים עליי, ואולי היתה לזה דווקא סיבה טובה:

  1. אני רחרחנית. יש לי נטייה לקרב כל דבר אל האף ולהריח אותו. גם אם זה לא משהו שאוכלים, ובטח ובטח אם זה כן.
  2. שני החטיפים האהובים עליי ביותר בעולם כולו הם בייגלה, וצ'יפס בטעם חומץ ומלח. מהראשון אני נמנעת כי אני משתדלת להימנע מגלוטן, ואת השני אין ממש בארץ (לשמחתי). המקום השלישי שמור לפופקורן.
  3. כשהייתי ילדה שתיתי רק קולה. אני טוענת שעד גיל עשרים ומשהו זרמה קולה בוורידים שלי. במקרר בבית ילדותי לא היה בכלל בקבוק מים קרים במקרר. רק קוקה קולה. היום אני לא מסוגלת לגעת במשקה הזה בכלל.
  4. לפני שהיו לי ילדים, עבדתי בתחום השיווק (!). בחיי.
  5. אחד המאכלים הראשונים שהכנתי באופן קבוע, ועליו יצאה תהילתי בקרב כל חברותי, היה מלאווח: פיזרתי עליו קוביות גבינה בולגרית וזעתר, ואפיתי אותו בטוסטר אובן, עד שהתנפח והעלים שלו נפרדו, וכל אחד היה פריך בנפרד. יחד עם סלט מכל הירקות ורסק עגבניות עם שום ומלח, היינו בגן עדן.
  6. כשהייתי ילדה הייתי תולעת ספרים. קראתי בלי הפסקה כמעט. אם אמא שלי היתה רוצה להעניש אותי, היא היתה אוסרת עליי לקרוא למשך כמה ימים, ואני הייתי מרמה וקוראת סיפורים ב"מקראות ישראל", ספר העברית של בית הספר.
  7. למרות שיש לי אמא ארגנטינאית ואבא רומני, ושיש היום לא מעט מתכוני בשר בבלוג שלי, הייתי צמחונית מגיל 14 עד גיל 26.
  8. שני הספרים הראשונים עמם התחלתי לבשל, בהנחה שלא מחשיבים את "ילדים מבשלים", הם "הבישול הצמחוני" של נעמי ליס מיברג (פסטה ברוטב שמנת ופטריות, סלט פסטה ופטריות ממולאות, שליוו אותי שנים רבות), ו"עוגות בחמש דקות" של רות יולס (שעוגות לא מעטות ממנו, בווריאציות כאלה אורחות, מלוות אותי עד היום).
  9. ואם כבר "ילדים מבשלים" – המתכון הראשון באמת-באמת שאני זוכרת שהכנתי, היה של עוגיות מ"ילדים מבשלים". בפעם השניה שאפיתי אותן, הוספתי להן קינמון. עד היום, אחי מבקש לפעמים שאאפה עבורו את העוגיות הללו. ועד היום, אין כמעט מתכון שאני מכינה שנשאר כמו שהוא. בשילוב של תאווה לאלתור ונטיה לעשות דברים ברגע האחרון, אני כמעט תמיד משנה מתכונים.
  10. כשאני אצל הוריי, אני תמיד מסרבת לתבל את הסלט. אף אחד לא עושה את זה טעים כמו אמא שלי.

DSC_3690

ועכשיו, לעניינינו. בשתי דקות וירקות, כזכור, אני נותנת לכם מתכוני ירקות זריזים, פשוטים ומהירים, כדי שלא תשתעממו מהסלט מחד, אבל שיהיה עדיין מהיר מאידך.

אני מאוד אוהבת סלטים על בסיס מרכיב אחד עיקרי. הוא מקבל במה שמוציאה את הטוב שבו, בתמיכה של שלל שחקני חיזוק. במקרה שלנו, שחקני החיזוק העיקריים הם הבוטנים והכוסברה (שונאי הכוסברה יכולים להשתמש בפטרוזיליה או להשמיט בכלל, גם ייצא טעים).

DSC_3720

אני קונה את הבוטנים קלויים, לא מומלחים וגרוסים. אפשר לקנות, אפשר לקלות בבית, וגם להמיר לזרעי חמניה, שומשום או אגוז אחר שאתם אוהבים, אם כי בוטנים או חמניה הכי מתאימים פה בעיני.

DSC_3732

 את הגימור הסופי מעניקים טעמו העמוק של שמן הזית, חמיצותו של הלימון, ונשיכה עדינה של חריף. בדרך כלל אני משתמשת בפתיתי צ'ילי גרוס, שבדיוק נגמרו לי כשצילמתי, ולכן השתמשתי בפפריקה חריפה, שעבדה פה מצוין.

זה סלט כיפי ומרענן, ואפשר בהחלט להמיר את הגזר בקולורבי או בכרוב. אפשר גם להמיר את שמן הזית בשמן שומשום (אפשר להגדיל לעשות ולהוסיף לו גם זנגביל ורוטב סויה), ולתת לסלט טוויסט אסייאתי.

DSC_3741

סלט גזר, כוסברה ובוטנים –  1-2 מנות

2 גזרים בינוניים

1/4 צרור כוסברה

1 כף גדושה בוטנים קלויים וגרוסים

1 כפית עד 1 כף (לפי הטעם) שמן זית

1-2 כפות מיץ לימון (אני אוהבת את הסלט הזה מאוד חמוץ)

בין רבע כפית לכפית צ'ילי גרוס, פפריקה חריפה או חריף אחר שאתם אוהבים, לפי הטעם

מלח גס

  1. מגררים את הגזר (במעבד מזון או על פומפיה).
  2. קוצצים את הכוסברה.
  3. מניחים בקערה גזר, כוסברה ובוטנים. מתבלים בשמן, לימון, צ'ילי ומלח, מערבבים, טועמים. מתקנים תיבול אם צריך.
Posted in: ארוחה קלה, טבעוני, ירקות, סלטים, שתי דקות וירקות / Tagged: גזר, סלט גזר, סלט גזר וכוסברה, סלט גזר מהיר, סלט מהיר

קישואים מוקפצים בחמאה והמון פלפל שחור

26 בדצמבר 2013 5:55 pm / 5 Comments / daniella

DSC_3096

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

DSC_3061

המתכון הזה נהגה במקור כדי לשמש תחליף לפסטה. אני לא אוכלת גלוטן, ויש בביתנו מנהג קבוע של אכילת פסטה ביום שישי בצהריים. מכיוון שלעתים יש רטבים מגניבים לפסטה, המצאתי לעצמי פסטה מקישואים.

DSC_3063

לאנשי הרואו-פוד (raw food), שאוכלים את מזונם לא מבושל, יש שפע של מתכונים המבוססים על אטריות שעשויות מקישואים, בטטות, דלעת ועוד. מכיוון שאני לא מגבילה את עצמי למזון חי, אני מקפיצה את הקישואים בשפע חמאה ופלפל שחור. התוצאה ממש טעימה בפני עצמה, ואני מכינה את המנה הזו גם בלי קשר לתחליף-פסטה.

DSC_3076

כדי ליצור רצועות דקיקות של קישואים, אני משתמשת בקולפן ירקות ומקלפת את בשר הקישוא. אפשר גם להשתמש במנדולינה, בדיסקית הפריסה של מעבד מזון, או פשוט לפרוס דק מאוד ביד. אפשר גם לחתוך את בקישואים למקלות, זה עובד (בדקתי).

DSC_3086

בימים הקרירים הללו, אני מוצאת שהחשק שלי לאכול ירקות חיים ירד באופן משמעותי, ואני מחפשת את הירקות שלי חמים או לפחות חמימים. מנת הקישואים הזו היא פשוטה, מהירה ומספקת מאוד, ומהווה תחליף נאה לסלט. טבעונים מוזמנים להחליף את החמאה בשמן זית, התוצאה תהיה מצוינת.

DSC_3095

קישואים מוקפצים בחמאה והמון פלפל שחור – מנה אחת

2-3 קישואים קטנים ומוצקים

1-2 כפות חמאה (25 ג' בערך, אני אוהבת להיות נדיבה בחמאה. ובכל מה ששמן), גי או שמן זית

מלח והרבה פלפל שחור טחון טרי

  1. בעזרת קולפן ירקות, קולפים את הקישוא לרצועות אורך דקות.
  2. מחממים את החמאה במחבת, עד שהיא מתחילה להעלות בועות.
  3. מניחים את הקישואים במחבת, ומטגנים תוך ערבוב מזדמן עד שהם רכים ומצופים בחמאה.
  4. מתבלים בנדיבות רבה בפלפל, וגם ממליחים.
  5. משתדלים לא לגמור את תכולת המחבת בדרך לשולחן (ואני מדברת מנסיון)
Posted in: ארוחה קלה, טבעוני, ירקות, סלטים, שתי דקות וירקות, תוספת

מרק פטריות וירקות

17 בדצמבר 2013 8:00 am / 5 Comments / daniella

DSC_2541

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

DSC_2458-Edit-1

לא אלאה אתכם יותר מדי בענייני מזג אוויר, שוודאי יצא כבר לכולנו מכל החורים, אבל אלאה אתכם מעט: השילוב של קור חודר-עצמות, רוחות מנשבות בעוז ואפור מתמיד בחלון, הותירו אותי מפנטזת ללא הרף על קדרות מהבילות ומרקים לוהטים.

בכל פעם שקיבלתי דיווח משמח מקוראים שסיפרו לי שהכינו את צלי הבקר, לצד ההתרגשות, קצת קינאתי בהם שלהם יש ולי אין.

אז הכנתי מרק.

DSC_2543

רציתי מרק פטריות, אבל בלי שמנת. רציתי עשיר וממלא, אבל בלי דגנים וקטניות. אספתי ירקות מהמקרר, ליטר ציר עוף קפוא מהמקפיא, והכנתי מרק. הוא יצא בדיוק כמו שרציתי. הוא הציל אותי פעמיים ממזג האוויר שהשתולל לו בחוץ (ואז הוא נגמר. זה היה מאוד עצוב).

DSC_2468-1

DSC_2475-1

השתמשתי, כאמור, בציר עוף שחיכה במקפיא בדיוק לרגע כזה, בשילוב עם מים. אם אין לכם ציר עוף, אל חשש: גם מים יעשו את העבודה (אולי תרצו, במקרה כזה, להוסיף קצת רוטב סויה להעשרת הטעם).

DSC_2499-1

DSC_2483-1-2

פטנט למרק-עוף-אינסטנט: לפעמים, כשאני ממהרת, ורוצה להעשיר טעם של מרק בעוף מבלי להשתמש בציר, אני זורקת לסיר המרק שתי כנפי עוף או כרע (או כל חלק של עוף שיש לכם בבית, עם או בלי העור, חוץ מחזה עוף). כשהמרק מוכן, דולים את חלקי העוף מהמרק (ואפשר כמובן לאכול אותם), טועמים, ומגלים שיש לו טעם – הפתעה! – של מרק שבושל עם ציר עוף.

אם אתם רוצים להימנע מציר  עוף או שאין לכם, סביר להניח שממילא הפטריות המיובשות ורוטב הסויה יעשו עבודה לא רעה בהקניית טעם עשיר למרק.

DSC_2500-1-2

מילה על כמות הנוזלים: אני רציתי מרק עשיר למדי, שיש בו הרבה ירקות בכל כף. הנוזלים הגיעו כדי כיסוי תוכן הסיר ועוד קצת. אתם מוזמנים להפעיל את שיקול דעתכם, ולהוסיף או להפחית נוזלים לפי איך שתרצו את המרק שלכם.

DSC_2502

 מרק פטריות וירקות

2 סלסלות פטריות שמפיניון, פרוסות

1 קולורבי (350 ג'), קלוף וחתוך לקוביות

רבע כרובית קטנה (200 ג'), מפורקת לפרחים

1 בצל גדול (200 ג'), קצוץ

1 גזר (120 ג'), חתוך לקוביות קטנות

1-2 ענפי תימין

5 פטריות שיטאקי מיובשות (30 ג')

2 כפות רוטב סויה

4 כפות שמן זית

1.5 ליטר מרק עוף או מים (אפשר עם שתי כנפיים או כרע עוף), או לפי הצורך

מלח ופלפל

  1. מחממים במחבת שתי כפות שמן, ומטגנים את הפטריות עד שהן מבהיקות, 3-4 דקות (אולי תצטרכו לטגן בסבבים). ממליחים ומפלפלים.
  2. מחממים בסיר למרק את שתי כפות השמן הנותרות, ומטגנים קלות את הבצל והגזר, עד שהם מתרככים והבצל נעשה שקוף. ממליחים ומפלפלים.
  3. מוסיפים לסיר את הירקות, הפטריות, ענפי הטימין וציר העוף (או המים, עם או בלי נתח עוף), ומביאים לרתיחה.
  4. מבשלים עד שהירקות מתרככים, בערך 20-30 דקות.
  5. מתבלים ברוטב סויה, מלח ופלפל שחור. טועמים ומתקנים תיבול.
Posted in: ארוחה קלה, ירקות, מרקים / Tagged: מרק פטריות

סלט גזר, קולורבי ושומשום

15 בדצמבר 2013 10:24 am / 2 Comments / daniella

DSC_2360-1

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

המנה הזו מתחננת לכוסברה. אם הייתי מתכננת אותה מראש, הייתי קונה כוסברה. אבל תחת קטגוריית שתי דקות וירקות,  אני באמת מאלתרת: פותחת את המקרר, בודקת מה יש, בודקת מה מתחשק לי, ואז מכינה. ומה לעשות, לא היתה כוסברה. אז הנה סלט פריך בניחוח אסיאתי, שישמח אם תוסיפו לו כוסברה.

DSC_2332-1

DSC_2354-1

סלט גזר, קולורבי ושומשום – שתי מנות

2 גזרים

2 קולורבי

1 כף שומשום

(אופציה: חצי צרור כוסברה, קצוץ. גם בצל ירוק יתקבל פה בברכה)

לרוטב:

1 כף רוטב סויה

1 כף חומץ אורז (או מיץ לימון)

3 כפות מיץ לימון

1 כף שמן שומשום קלוי

מלח, אם צריך

  1. קולפים את הירקות ופורסים דק במנדולינה, או סתם בסכין, ומניחים בקערה.
  2. קולים את השומשום על מחבת יבשה עד שהוא מתחיל לפצפץ, ומעבירים לקערה.
  3. יוצקים את חומרי הרוטב על הירקות, ומערבבים.
Posted in: ארוחה קלה, סלטים, שתי דקות וירקות

ממרח גזר-כוסברה

3 בדצמבר 2013 3:09 pm / Leave a Comment / daniella

DSC_8395

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

DSC_8318-Edit-2

חשבתי על הממרח הזה כשהתחלתי להימנע גם מקטניות וגם ממוצרי חלב. הסרתם של מוצרי החלב, הפחיתה מאוד את כמות הממרחים הסטנדרטיים שיכולתי לאכול.

מישהו חושב שאני מגזימה עם הכוסברה?

בעבר נהגתי להכין ממרח מעדשים כתומות וטחינה, אבל מכיוון שאני נמנעת גם מקטניות, הוא לא היה אופציה. וכך הגיתי את המתכון הזה.

DSC_8393

עדשים כתומות זה כתום, וכך גם גזר, לא?  מה פה לא הגיוני?

DSC_8316

כמובן, שטעמם של הגזר והעדשים לא דומה, וטעמו של הממרח מאוד שונה, וזה מצוין, כי הוא ממש-טעים בדרך אחרת לגמרי, ומרעננת יותר מאשר הגרסה עם העדשים, ואני תמיד בעד אוכל מרענן, גם בחורף המצחיק שלנו.

DSC_8396-Edit

ממרח גזר-כוסברה

500 ג' גזר (חצי שקית סטנדרטית של גזר)

חצי צרור כוסברה

1 שן שום

2 כפות מיץ לימון

4 כפות טחינה גולמית

חצי כפית כמון טחון

חצי כפית כוסברה טחונה

חצי כפית זנגביל טחון

חצי כפית פפריקה

מלח ופלפל

  1. מקלפים או מקרצפים את הגזר, חותכים, ומבשלים בסיר מלא מים עד ריכוך. מסננים ומצננים מעט.
  2. מניחים בקערת מעבד מזון את הכוסברה והשום, ומעבדים עד שהם קצוצים.
  3. מוסיפים את יתרת החומרים, ומעבדים לממרח חלק יחסית.
  4. טועמים ומתקנים תיבול.
Posted in: ארוחה קלה, ארוחת בוקר, טבעוני, ירקות, נשנוש / Tagged: גזר, ממרח גזר, ממרח טבעוני

מחית מתובלת של דלורית צלויה וחמאת שקדים

25 בנובמבר 2013 10:16 am / 4 Comments / daniella

DSC_8387

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

התלבטתי בקשר לשם של הפוסט, ושל המתכון. כי מצד אחד, מדובר בדיוק במחית דלעת צלויה עם חמאת שקדים. מצד שני, במילה מחית, וגם באחותה פירה, יש משהו קצת חסר קסם (למרות שאני ממש אוהבת פירה),  והמתכון הזה הוא רב-קסם בעיני.

DSC_8326

נתחיל בדלעת: השתמשתי כאן בדלעת בעלת השם הנורא דלורית (באנגלית קוראים לה butternut squash, שזה שם כל-כך הרבה יותר יפה והולם), אבל כל דלעת תסכון. ניסיתי את המתכון הזה גם עם דלעת רגילה, וגם עם בטטה, וזה עבד מצוין. אני בטוחה שגם עם דלעת ערמונים או דלעת יפנית זה יעבוד היטב.

DSC_8337

אתם כבר יודעים מה אני אוהבת לעשות עם הירקות שלי: לשלוח אותם לתנור. ולא סתם, וגם את זה אתם יודעים: זה עושה קסם. זה עובד. שעה בתנור ב-180 מעלות, עד שהדלורית רכה מאוד למגע, מבטיחה שכשנפתח אותה נקבל תוכן בעל צבע כתום עמוק, וטעם מרוכז עם רמזים אגוזיים, עוד לפני שהוספנו את חמאת השקדים.

DSC_8340

חמאת שקדים היא פשוט שקדים שנטחנו היטב עד שהפכו לממרח. אפשר להכין לבד בבית (יש שפע מתכונים ברשת), ואפשר גם לקנות בכל חנות טבע ובמרבית הסופרים הגדולים (אני אוהבת במיוחד את הסוג הזה). היא מעשירה את טעמה של הדלורית הצלויה ומשלימה אותו.

DSC_8367

המרכיבים האחרונים במתכון הזה הם התבלינים: תבלינים חמים, שמתאימים לדלעות לסוגיהן כמו כפפה ליד. מידת התיבול תלויה בכמה אתם אוהבים מתובל, ואם אתם לא בטוחים, עדיף שתתחילו עם חצי כמות מכל תבלין ותתקדמו משם. אפשר גם להמיר או להוסיף תבלינים: ציפורן, הל, כמון ופלפל אנגלי יעבדו פה היטב.

התוצאה הסופית היא סתווית (בואו נעמיד פנים שיש פה סתיו, טוב?), עשירה ומענגת.

DSC_8383

מחית מתובלת של דלורית צלויה וחמאת שקדים

1 דלורית גדולה, או שתיים קטנות (בערך 1 ק"ג סה"כ)

חצי כוס חמאת שקדים (או חמאת אגוזים/זרעים אחרת. לא בטוחה שחמאת בוטנים תעבוד פה, אבל קשיו, פקאנים וחמניות אני מאמינה שכן)

1 כפית אגוז מוסקט טחון

1 כפית קינמון טחון

1 כפית גאראם מסאלה

מלח ופלפל שחור

  1. מניחים דלורית שלמה, על קליפתה, בתנור שחומם מראש ל200 מעלות, וצולים כשעה, או עד שהיא משחימה מבחוץ ורכה מאוד למגע. מניחים לה להצטנן מעט.
  2. חוצים את הדלורית, מסלקים את הגרעינים, ומפרידים את הבשר מהקליפה בידיים או בעזרת כף.
  3. מניחים בקערה את בשר הדלורית, ומועכים היטב במועך ירקות (המחית יצאה עם קצת חתיכות וגושים. למחית חלקה, אפשר לטחון במעבד מזון. לכל סוג יש את הקסם שלו).
  4. מוסיפים את חמאת השקדים והתבלינים, ומערבבים היטב. מתקנים תיבול.
  5. אוכלים בהנאה, ומשתכנעים שסתיו.
Posted in: ארוחה קלה, טבעוני, ירקות, תוספת / Tagged: דלורית, דלעת, מחית דלעת

פסטו כוסברה לימוני

21 בנובמבר 2013 11:14 am / 4 Comments / daniella

DSC_7802

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

אצלנו בבית, ובעיקר אצלי בצלחת, הפסטו כבר חצה מזמן את הקווים מסתם רוטב לפסטה לקערת הסלט –  כרוטב, כמטבל לירקות, כתוספת נעימה לצקת מעל ירקות צלויים או מאודים, לערבב עם יוגורט או מעל אורז, או בתוך כריך. או כמובן, כמו רוב הממרחים הממש-טעימים: בכפית. אחרי שצילמנו את המתכון, לקח לי בערך 20 דקות לחסל את כל הממרח באופן אישי, ולתהות למה אני לא מכינה כזה בכל יום.

DSC_7730

יתרון בולט של פסטו מכוסברה (או פטרוזיליה), הוא שצבעו העז לא משחיר תוך דקות כמו זה של פסטו בזיליקום קלאסי. ועוד יתרון שלו, הוא שיש לו טעם של כוסברה, שזה טעם שאני מחבבת במיוחד.

DSC_7784

DSC_7790

DSC_7797

הפסטו הקלאסי דורש צנוברים. אני מתה על צנוברים, אבל יש לי איתם בעיה כפולה: הראשונה, היא שהם מתעפשים ממש מהר, ולעתים קרובות, אם רוכשים אותם בסופר, הם כבר מגיעים הביתה מעופשים. השניה, היא שהם ממש יקרים (באזור ה-20 ₪ ל-100 גרם). מאז שגיליתי שהרוב המכריע של האגוזים והזרעים עובד נפלא בפסטו, נטשתי את הצנוברים לטובת מה שיש בבית.

DSC_7814

בפסטו שלי אין גבינה. אתם יותר ממוזמנים להוסיף לקערת המעבד 50 ג' פרמזן או גבינה צהובה, קשה ועזת-טעם אחרת, בשלב של טחינת האגוזים והשום. במקרה זה, היזהרו עם המלח.

 פסטו כוסברה לימוני

1 צרור גדול כוסברה (שלי שקל 100 ג'. הצרורות בסופר הם לרוב קטנים, ואז כדאי לקחת שניים)

50 ג' (רבע כוס) אגוזי קשיו קלויים על מחבת, או כל אגוז או גרעין אחר (אני ממש אוהבת פה זרעי חמניה, בדיוק נגמרו לי)

2-5 שיני שום (אני שמתי שתיים, אפשר יותר, למי שאוהב ולא מתכנן לנשום על אף אחד בקרוב)

1 כף מיץ לימון טרי

1/2 כוס שמן זית, או יותר לפי הצורך

מלח ופלפל

  1. מניחים קשיו ושום בקערת המעבד, וטוחנים לתערובת גרגרית.
  2. מוסיפים את הכוסברה: קוטמים לה את הגבעולים הארוכים, אבל לא צריך להתעסק יותר מדי בכל השאר, מעבד המזון יטחן הכל. טוחנים שוב.
  3. מוסיפים מיץ לימון ושמן זית בזרם איטי, תוך כדי פעולת המעבד.
  4. עוצרים את המעבד, ובודקים את המרקם. אני אוהבת שהוא משחתי-אך-נוזלי-קלות.  אם אתם רוצים אותו נוזלי יותר, הוסיפו עוד שמן זית.
  5. ממליחים ומפלפלים, ומפעילים לרגע נוסף. טועמים ומתקנים תיבול.
  6. ממהרים לנגב בעזרת מקלות של ירקות, ולא משאירים כלום לאף בן משפחה (לפחות זה מה שאני עשיתי).
Posted in: ארוחה קלה, ארוחת בוקר, טבעוני, ירקות / Tagged: כוסברה, פסטו כוסברה

כרוב צלוי בשמן זית ומלח גס

19 בנובמבר 2013 8:36 am / 10 Comments / daniella

DSC_7819

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

היי, אתם שם, שמעקמים את האף. אני רואה אתכם. לא, לא, אל תנסו להסתיר את האף בכף היד עכשיו, זה לא יעזור. קראתם "כרוב", ועיקמתם את האף, נכון?

DSC_7709

כי, כאילו, כרוב? בשביל זה עשיתם מנוי לבלוג שלי? בשביל זה הרחקתי אתכם מהקנדי קראש? גם נעה, כשאמרתי לה שמצלמים כרוב, גילתה חשדנות רבה. לדעתי מאז היא לא מפסיקה לפרוס ולצלות כרובים.

DSC_7768

הכרוב הוא ירק מתעתע. יש הרבה ירקות כאלה, מתעתעים. הוא צנוע, הוא יומיומי, במיוחד בגרסה הירוקה (והמכונה לבנה, משום מה) שלו, שרובנו מכניסים הביתה. קוצצים אותו לתוך סלט, לפעמים משקיעים ונותנים לו סלט משל עצמו, או מחמיצים (כובשים) אותו.

DSC_7741

אבל כמו הרבה מאוד ירקות, אם שולחים אותו להשתזף קצת בתנור בצירוף הנכון של שומן ותבלינים, קורה נס קטן. העלים הקשיחים הופכים לרכים ומתמסרים, נימוחים ומשמחים. הנוזלים מתאדים מעלי הכרוב, הם נעשים מתקתקים קלות, שמן הזית עוטף אותם בשמנוניות נעימה, הקצוות משחימים ונעשים קצת פריכים, וכאמור, השמחה גדולה.

DSC_7742

DSC_7775

כאן פרסתי כרוב סגול וכרוב ירוק לפרוסות בעובי סנטימטר בערך, מרחתי כל אחת מהן בנדיבות בשמן זית, ופיזרתי מלח גס. גם שום כתוש יתקבל בברכה, ועשבי תיבול כמו תימין, אבל הפעם הייתי מינימליסטית. אפשר גם לחתוך את הכרוב לפלחים משולשים או אפילו לקצוץ אותו – זמני הצלייה ישתנו, אבל זה עדיין יהיה טעים.

DSC_7768

שתי נקודות בנוגע לשמן הזית: מעט מדי שמן זית, והכרוב ייצא יבש. יותר מדי שמן זית, והוא ייצא קצת שמנוני. עדיף שמנוני וטעים מיבש ולא-כל-כך-טעים. אז אם יש לכם ספק, לכו על יותר מדי. אם אתם מתלבטים, הוציאו את התבנית מהתנור כעבור רבע שעה, וטעמו. אם יבש מדי, הברישו בעוד מעט שמן.

הנקודה השניה: שמן זית מתחמצן בערך ב-190 מעלות. כדי שנוכל להשתמש בשמן זית אבל לא לחמצן אותו (מה שהופך אותו מממש בריא למזיק), אני ממליצה לצלות את פרוסות הכרוב ב-170 או 180 מעלות. לקח לי 30 דקות בחום הזה להגיע למרקם ולטעם הרצויים לכרוב. בתנור הקודם שלי, שהיה עתיק יומין, זה היה לוקח שעה.

DSC_7823

DSC_7830

השתמשתי בכרוב סגול קטן ובכרוב ירוק קטן, כדי שיהיה לי נוח לפרוס אותם שלמים. אתם מוזמנים להשתמש בכרוב באיזה צבע שתבחרו. אם יש לכם בבית כרוב גדול, חצו אותו והניחו  בתבנית חצאי פרוסות. אל תתרגשו אם הפרוסות קצת מתפרקות.

DSC_7843

כרובים צלויים בשמן זית ובמלח גס

1 כרוב סגול קטן

1 כרוב ירוק קטן

1/3-1/2 כוס שמן זית

מלח גס

  1. פורסים את הכרובים לפרוסות בעובי 1-1.5 ס"מ.
  2. מניחים על בתבנית תנור, על נייר אפייה מרוח בשמן זית.
  3. מברישים כל פרוסה בשמן זית בנדיבות יחסית.
  4. זורים מלח גס מעל כל פרוסה.
  5. צולים 30 דקות בתנור שחומם מראש ל170 מעלות, או עד שהכרוב רך מאוד והפרוסות משחימות בקצוות.
Posted in: ארוחה קלה, טבעוני, ירקות, תוספת / Tagged: כרוב, כרוב אפוי, כרוב צלוי

Post Navigation

1 2 3 הבא »

לדף הפייסבוק של פרפראות

הזינו את כתובת המייל שלכם כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

-הצטרף ל 770 מנויים נוספים

פוסטים אחרונים

  • דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות
  • צ'יפס אצות נורי
  • אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • גלידת בננה-בוטנים עם פצפוצי שוקולד
  • סלט עגבניות שרי עם גבינת פטה

תגובות אחרונות

  • daniella על אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • הודיה על אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • daniella על צ'יפס אצות נורי
  • עתר על צ'יפס אצות נורי
  • daniella על צרו קשר

ארכיון

  • יולי 2014
  • יוני 2014
  • מאי 2014
  • אפריל 2014
  • מרץ 2014
  • פברואר 2014
  • ינואר 2014
  • דצמבר 2013
  • נובמבר 2013
  • אוקטובר 2013
  • אוגוסט 2013
  • יולי 2013
  • יוני 2013
  • מאי 2013
  • מרץ 2013
  • פברואר 2013
  • ספטמבר 2012
  • אוגוסט 2012
  • יולי 2012
  • אפריל 2011
  • נובמבר 2008

קטגוריות

  • Uncategorized
  • אופציה טבעונית
  • ארוחה קלה
  • ארוחת בוקר
  • ביצים
  • בשר בקר
  • בשר טחון
  • טבעוני
  • ירקות
  • מאפים
  • מנה עיקרית
  • מרקים
  • משקאות
  • מתוקים
  • נשנוש
  • סלטים
  • עוגות
  • עוגיות
  • עוף
  • פירות
  • שוקולד
  • שתי דקות וירקות
  • תוספת
  • תוצרת בית

כלים

  • הרשמה
  • התחבר
  • פיד RSS לפוסטים
  • הזנת RSS לתגובות
  • WordPress.org
© Copyright 2021 - פרפראות
Infinity Theme by DesignCoral / WordPress