• אודות
  • צרו קשר
פרפראות

Category Archives: תוספת

דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות

22 ביולי 2014 2:46 pm / 16 Comments / daniella

dalorit(50)

צילמה: נעה קדמי.

dalorit(1)

מה, נשמע לכם כמו שם ארוך ולא קליט? יש לכם אולי שם קצת יותר קליט למנה הזו?

dalorit(4)

dalorit(5)

היתה לי הרגשה ש"דלורית ממולאת" לא עושה את העבודה.

dalorit(8)

והאמת, שיש במנה הזו גם רוטב טחינה-עם-בשר-דלורית-צלויה, שאותו באמת לא ידעתי איך להכניס באלגנטיות לתוך השם, אז פשוט ויתרתי עליו.

טחינת דלורית ובהרט

טחינת דלורית ובהרט

כלומר, בשם. לא במנה. כי חששתי שפוסט ששמו "דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות, עם רוטב טחינה שיש בה גם בשר דלורית צלויה" לא כל כך ימשוך אנשים. מה אתם אומרים?

dalorit(41)

אה, בטחינה-בשר-דלורית-צלויה יש גם בהרט. זה נותן טוויסט מטורף של טעם לרוטב. גם את זה הייתי רוצה בשם של המנה.

dalorit(20)

ובאורז-כרובית עם החמוציות יש גם נענע וכוסברה, שעושות טעם של רעננות ושל קיץ. אפשר להכניס לשם גם את זה? לא? נישאר עם השם שבחרתי? סבבה.

dalorit(10)

dalorit(23)

dalorit(24)

כבר הכנו אורז מכרובית בעבר. הרעיון הוא כזה: אם אתם רוצים למעט בפחמימות או להימנע מאורז או סתם אוהבים כרובית, אפשר לטחון כרובית לפירורים במעבד מזון, לבשל אותם קלות במים, לסנן ולהמשיך מפה כאילו מדובר באורז מוכן.  הפירורים הללו מתמסרים מאוד בקלות, ואם תכריזו שהם קוסקוס או בורגול הם ממש לא יתנגדו. הפעם העדפתי שהם יהיו אורז.

dalorit(12)

dalorit(16)

מכיוון שאני עצלנית, התעצלתי נורא לבשל את פירורי הכרובית, ולכן טיגנתי אותם בשמן זית ובמים עד שהם התרככו. זה כמובן לקח יותר זמן ולא היה לזה הבדל משמעותי בטעם (מאשר כרובית שבושלה, סוננה ואז טוגנה קלות בשמן זית), אבל לי היה פחות סיר לשטוף.

dalorit(33)

dalorit(35)

תערובת הכרובית עם החמוציות והעשבים הקצוצים תעבוד נפלא גם בתור סלט, אם תוסיפו לה קצת שמן זית ומיץ לימון.

dalorit(37)

dalorit(38)

dalorit(40)

המנה הזו טעימה חמה, פושרת או קרה. אם תבחרו להגיש אותה קרה, אני ממליצה להוסיף מיץ לימון לאורז הכרובית ולהתייחס אליו בתור סלט.

dalorit(44)

dalorit(43)

dalorit(45)

dalorit(48)

דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות – 6 מנות

2 דלוריות קטנות

1/3 ראש כרובית

1 בצל, קצוץ

1 גזר, חתוך לקוביות קטנות

1/2 כוס חמוציות

חצי צרור נענע, קצוץ

חצי צרור כוסברה, קצוץ (שונאי הכוסברה יכולים להשמיט או להחליף בפטרוזיליה)

שמן זית

מלח ופלפל

לטחינה:

1/2 כוס טחינה

1/4 כוס מיץ לימון

מים

מעט מבשר הדלורית

1 כפית בהרט

מלח ופלפל

  1. חוצים את הדלוריות, ומסירים את הזרעים ואת החלק החוטי. מניחים בתבנית על נייר אפייה.
  2. מושחים כל דלורית בשמן זית, ומפזרים מלח ופלפל שחור. אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות, עד שהדלוריות רכות מאוד, בערך 30 דקות. מוציאים ומצננים מעט.
  3. מכינים אורז כרובית: מכניסים למעבד מזון פרחים מחצי ראש כרובית, וטוחנים בפולסים לפירורים. יתכן שתצטרכו לעשות זאת בכמה סבבים, כדי לא לצופף את פרחי הכרובית במעבד המזון.
  4. מחממים מעט שמן זית במחבת, ומטגנים את הבצל והגזר עד שהם מתחילים להתרכך.
  5. יש שתי אפשרויות להכנת אורז הכרובית. הראשונה: מוסיפים את פירורי הכרובית למחבת, ומטגנים, תוך הוספת מעט מים מדי פעם אם יש צורך (כדי שלא יישרף), עד שהירקות רכים.
  6. השניה: מעבירים את פירורי הכרובית לסיר קטן, יוצקים מים ומעט מלח, מביאים לרתיחה, ומבשלים מספר דקות, לריכוך. מסננים היטב וסוחטים את עודפי הנוזלים. מוסיפים לגזר ולבצל הכמעט-רכים במחבת, ומטגנים עוד כמה דקות עד שהכל רך ומעורבב.  מצננים מעט.
  7. מוסיפים למחבת את החמוציות ועשבי התיבול, מערבבים, ומתבלים במלח ובפלפל.
  8. מרוקנים מעט את התוכן של חצאי הדלוריות: לא הכל, כדי שיישאר לסועדים בשר-דלורית צלוי וטעים לנגוס בו, אבל מספיק כדי שאפשר יהיה למלא כל מחצאית בנדיבות.
  9. מכינים את הטחינה: טוחנים במעבד מזון או בבלנדר מוט את בשר הדלורית עם כל מרכיבי הטחינה (טחינה גולמית, מיץ לימון, מים, בהרט, מלח ופלפל). מתקנים תיבול ומתקנים סמיכות: אנחנו רוצים טחינה יחסית נוזלית, שאפשר לצקת על הדלוריות.
  10. ממלאים כל חצי דלורית בתערובת הכרובית, ומזלפים מלמעלה את רוטב הטחינה. ניתן להגיש חם, קר או פושר. אני מעדיפה פושר.
Posted in: טבעוני, ירקות, מאפים, תוספת

מיני-סמוסות

10 באפריל 2014 2:06 pm / 10 Comments / daniella

 DSC_9035

צילמה: נעה קדמי.

וגם דפי אורז. וגם, כמובן, לימון. כי המסורת דורשת שאשכח משהו.

וגם דפי אורז. וגם, כמובן, לימון. כי המסורת דורשת שאשכח משהו.

יוצא שאני ממשיכה את הקו ההודי מהשבוע שעבר, וטוב שכך, כי אוכל הודי ישמח לבב אנוש. הסמוסות הן הבורקס של המטבח הודי. כיסני בצק ממולאים בכל טוב, אבל עם טוויסט: מטוגן במקום אפוי.

כלומר: קודם כל, יש פה בצק. שזו כבר התחלה משובחת ומשמחת לכל חובב פחמימות. לעתים קרובות תמצאו אותי מעקמת את אפי נוכח בצקים, יען כי נמנעת מגלוטן הנני, וקשה להגיע לרמה של בצק-על-בסיס-חיטה משלל תחליפי הקמח נטולי הגלוטן, אבל לא הפעם. הפעם מצאתי, בדרך עקלקלה, תחליף ראוי וטעים.

דפי/עלי אורז מרובעים.

דפי/עלי אורז מרובעים.

התחליף לבצק גלוטני כאן הוא דפי אורז (שיש הקוראים לו עלי אורז ויש הקוראים לו דפי אורז, ואני אשתמש כאן בשני המונחים כדי שאף אחד לא ירגיש מופלה). כן-כן, הדפים השקפקפים הללו שמכינים מהם ספרינג רולז. אפשר למצוא אותם בכל חנות שמחזיקה מוצרים של המזרח הרחוק, בחנויות טבע, וגם בלא מעט סופרים רגילים לגמרי. אנחנו שואפים לרכוש את הסוג המלבני, מכיוון שנוח יותר להשתמש בו כדי ליצור בורקסים קטנים, אבל אם מצאתם רק עגולים – זה בסדר, גם כך זה עובד.

אחר-כך, יש פה מלית של ירקות ובשר, שמכינים במחבת וכמובן מתבלים היטב, כדרך ההודים. אם אתם רוצים לוותר על בשר, אפשר בהחלט להמיר אותו בעוד תפוח אדמה, מה שיהפוך את כל העסק לטבעוני למהדרין.

DSC_8945

DSC_8968

עבודה עם דפי אורז:

דפי האורז עשויים מתערובת של קמח אורז (שהוא בעצם אורז טחון) ומים. אלו הם עלים דקים, קשים ושבירים. כדי לעבוד איתם, טובלים אותם במים לריכוך. אני דואגת לכלי שטוח ורחב, שעלה האורז יכול להיכנס אליו בשלמותו, וממלאת אותו במים.

DSC_8973

טובלים עלה אחד לכמה שניות, ומניחים על משטח עבודה (אני מניחה על קשר חיתוך גדול). בשלב הזה הוא עשוי להרגיש לכם עדיין כאילו הוא קשה מדי ולעולם לא יתגלגל ברכות לבורקס. אל תתרגשו. חותכים את העלה לרצועות. אני חתכתי לשלוש רצועות.

DSC_8977

מניחים כפית של מלית בקצה הרצועה הקרוב אלינו, ומקפלים את הקצה על המלית בצורת משולש.

DSC_8978

את המשולש שנוצר, מקפלים כולו שוב למשולש, וממשיכים ככה עד שנגמרת הרצועה.

DSC_8979

אם נשארת חתיכה של בצק, פשוט מקפלים אותה איך שיוצא. אם חלק מהמלית נמלט החוצה, מחזירים אותו לבצק וממשיכים לקפל בלי להתרגש.

DSC_8981

כדי שהסמוסות לא ידבקו לצלחת שעליה הם מונחים, אני לוקחת שתי מגבות נייר, מרטיבה וסוחטת, ואז פורשת על הצלחת. המצע הלח מונע הידבקות.

DSC_8998

טיגון:

אחרי שיצרנו כיסון חמוד של בצק ממולא בבשר וירקות, אנחנו מחממים שמן לטיגון עמוק או חצי-עמוק (בטיגון עמוק, השמן מכסה את כל הסמוסה. בחצי-עמוק, הופכים אותה באמצע), ומטגנים את כל העסק. אני השתמשתי בשמן קוקוס, כי הוא יחסית עמיד בטיגון, אתם מוזמנים להשתמש באיזה שמן שחשקה נפשכם.

DSC_9019

אני בחרתי לטגן בסיר די קטן, עקב מצוקת שמן. אפשר כמובן לטגן במחבת או בסיר רחב יותר.

DSC_9027

אני ממליצה מאוד לזרוק שליכטה של יוגורט, מתובל או לא, על התענוג החם-מתפצח הזה, הפריך ולוהט מבחוץ ורך וטעים מבפנים, ואל תאשימו אותי אם תפרצו בריקוד הודי מרוב שמחה ותתחילו להציץ על אהוביכם מאחורי עצים.

DSC_9038

מיני-סמוסות מבצק אורז

2 תפו"א בינוניים, חתוכים לקוביות קטנות (400 ג' בערך)

1 בצל, קצוץ (150 ג' )

300 ג' בשר בקר טחון (או עוד תפו"א)

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר, קצוץ

2 ס"מ שורש כורכום

2 שיני שום, קצוצות

1 פלפל חריף, קצוץ

2 כפיות כמון טחון

2 כפיות כוסברה טחונה

2 כפיות גאראם מסאלה

1 כוס אפונה קפואה, מופשרת

1 כף מיץ לימון (או פחות)

מלח ופלפל

1 חבילה דפי אורז

שמן לטיגון חצי-עמוק או עמוק

1. מחממים מעט שמן במחבת (אני השתמשתי בשמן קוקוס), ומטגנים בו את הבצל והתפודים, עד שהם מתרככים.

2. מוספים את הבשר, ומטגנים עד שהוא מאפיר.

3. מוסיפים את השום, שורש הג'ינג'ר, הפלפל החריף והאפונה, ומגררים פנימה את שורש הכורכום. מערבבים ומטגנים עוד שתי דקות.

4. מוסיפים את התבלינים היבשים, מערבבים ומטגנים עוד שתי דקות. אם אתם חוששים שיהיה מתובל מדי, התחילו בחצי מכמות התבלינים והוסיפו לאט לאט עד שיגיע לטעם הרצוי. זכרו שבצק עוף את המלית והיא צריכה להיות מתובלת למדי.

5. מוסיפים מיץ לימון ומלח, מערבבים וטועמים. מניחים למלית להתקרר מעט.

6. טובלים דף אורז במים למסר שניות. מנערים, ומניחים על מבטח עבודה.

7. חותכים את דף האורז לשלוש רצועות.

8. מניחים כפית מלית בקצה הקרוב אלינו של כל רצועה, מקפלים למשולש, ומקפלים שוב ושוב עד שהרצועה הופכת לכיסון משולש (בורקס, נו).

9. מניחים על צלחת מכוסה בשתי מגבות נייר שהורטבו ונסחטו, וממשיכים כך עד שנגמרת המלית, או עד שנגמרים דפי האורז, או עד שנמאס לנו.

10. מחממים שמן לטיגון עמוק או חצי עמוק. בטיגון חצי עמוק, משתמשים בפחות שמן, אבל צריך להפוך את הסמוסות כעבור מספר דקות, כשהן מזהיבות מצד אחד, ותוך כדי גם להיזהר שהן לא תידבקנה לתחתית הסיר.

11. מניחים את הסמוסות בשמן, ומטגנים עד הזהבה עמוקה, בערך 5 דקות. מניחים לניקוז השמן על נייר סופג.

12. מגישים חם, עם יוגורט.

Posted in: אופציה טבעונית, ארוחה קלה, בשר בקר, בשר טחון, נשנוש, תוספת

תפוחי אדמה בתנור עם תימין ופיקורינו

24 במרץ 2014 8:10 am / 14 Comments / daniella

DSC_6959

צילמה: נעה קדמי.

שכחנו לצלם את השום (כלומר, שכחתי לתת אותו לנעה). אבל אל תשכחו אותו במנה!

שכחנו לצלם את השום (כלומר, שכחתי לתת אותו לנעה). אבל אל תשכחו אותו במנה!

נדמה לי שבספרה "100 הפשטידות של נירה רוסו", רוסו מצטטת אמירה של השף הצרפתי זו'אל רובושון: "תנו לאנשים תפוחי אדמה, והם יהיו מאושרים".

אז אני לא יודעת מה עם אנשים, אבל תנו לי תפוחי אדמה, ואני אגרגר כחתלתולה. טוב, האמת היא שאני כן יודעת מה עם אנשים, כי הזדמן לי להאכיל כמה בחיי, והוא צודק. יש משהו בפקעת העמילנית הזו שמשחרר לנו כנראה אנדורפינים במוח.

DSC_6798-17

אם הם פריכים, יש לזה ערך מוסף, לפחות בשבילי. זה אומר שהמראה שלהם הוא שחום ומשובב, ואנחנו נוגסים במעטה הפריך שמתפצח תחת שינינו, שאז חודרות אל בשרו הרך והמנחם של תפוח האדמה. מסביב יש מלוח, יש שמנוני, יש עקיצה עדינה של שום ותימין. זו מנה מאוד פשוטה וקלאסית, אין פה שום דבר חדש, אבל אם מרכיבים אותה נכון, ובעיקר אם לא מתקמצנים על השמן, היא יוצאת נפלא.

DSC_6838-18

בואו נדבר רגע על השמן: אני משתמשת במנה הזו בשמן זית, אני מניחה שאפשר להמיר אותו בחמאה או בגי. מנות רבות של תפודים בתנור מתחילות עם הרבה כוונות טובות, וקורסות אל תוצאה יבשושית כי מישהו לא היה נדיב מספיק בשמן. אז בחייאת, תקשיבו: שמן זית הוא מאוד בריא, ואם אתם כבר עושים משהו, עדיף לעשותו כמו שצריך. אם תשמרו על חום של 170 מעלות בתנור, ייקח לכם יותר זמן לצלות את התפודים, אבל שמן הזית ישמור על תכונותיו הטובות ולא יתחמצן, כי זה קורה לו רק ב-190 מעלות.

DSC_6841-19

ועכשיו נחזור לפריכות: כבר כתבתי בעבר כמה אני מקנאה כשאני קוראת במתכונים אמריקאיים, בהם לצד כמות התפודים הדרושה למתכון, כתוב גם מה סוגו, מה שאומר שאצלם בסופר ליד כל תפוח אדמה מצוין הסוג שלו, וכך ניתן לדעת בדיוק לאיזה סוג בישול הוא מתאים.

DSC_6843-20

לנו יש את ההוראה הכללית שאומרת שתפוחי אדמה אדומי-קליפה מתאימים יותר לטיגון, ותפוחי אדמה בהירי-קליפה מתאימים לבישול ופירה. זה כלל אצבע נחמד, שאני יכולה להעיד שלא עובד בשבילי בשנים האחרונות.

DSC_6852-21

וכאן יש טריק מעולה שמקנה יופי של פריכות לתפודים: מבשלים אותם קלות במים קודם. זה סוג אחר של פריכות מזו שמקבלים תפוחי אדמה שנכנסו קשים לתנור, אבל זו פריכות מובטחת, וזו פריכות נפלאה. באמת. הת'ר מהבלוג  Handle The Heat עוד מגדילה לעשות ומפזרת על תפוחי האדמה קמח תירס, מה שאפילו מגביר את הפריכות.

DSC_6854-22

האם זה חוקי, אני שואלת את עצמי בשלב זה, להכביר מילים רבות כל כך על מתכון פשוט של תפודים בתנור? כי עוד לא התחלתי לדבר על הטעם  המענג שמוסיפים גבינת הפיקורינו, התימין והשום. אז אני לא אדבר עליהם, ופשוט אתן לכם את המתכון.

DSC_6860-23

DSC_6869-25

תפוחי אדמה בתנור עם גבינת פיקורינו, תימין ושום (מבוסס על המתכון הזה) – 4-6 מנות

1 ק"ג תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לקוביות (בערך 6 תפודים בינוניים)

6 שיני שום, קלופות

4-5 ענפי תימין

2 כפות גבינת פיקורינו מגוררת (אפשר להמיר בפרמזן או גבינה פיקנטית אחרת. לאופציה טבעונית, ניתן להשמיט את הגבינה, זה עדיין יוצא מצוין. בדקתי.)

2 כפות קמח תירס

1/2 כוס שמן זית

מלח גס ופלפל שחור טחון טרי לפי הטעם

  1. מבשלים את תפוחי האדמה עד שהם מתרככים קצת (אבל לא לגמרי), בערך 10 דקות אחרי הרתיחה (ואם שכחתם אותם והם התרככו לגמרי – לא נורא, הם ייראו פחות יפה ועדיין יהיו טעימים, וזה קורה לי כל הזמן). מסננים ומעבירים לקערה גדולה.
  2. כותשים את שיני השום בכותש שום לתוך הקערה שבה מונחים התפודים.
  3. תולשים את העלים מענפי התימין לתוך הקערה.
  4. מוסיפים את גבינה, קמח התירס, המלח, הפלפל ושמן הזית
  5. מערבבים בידיים וטועמים (זה מה שמגניב בזה שהתפודים מבושלים-למחצה: אפשר לטעום!). מתקנים תיבול אם צריך.
  6. מעבירים את התפודים לתבנית מרופדת בנייר אפייה שתכיל אותם בשכבה אחת, פחות או יותר.
  7. אופים ב-180 מעלות עד שהתפודים שחומים היטב, לי זה לקח בערך שעה וחצי. אפשר להגביר את התנור ל-200 מעלות וזה ייקח פחות זמן, אבל יחמצן את השמן.
Posted in: טבעוני, ירקות, תוספת / Tagged: תוספת, תפוחי אדמה, תפוחי אדמה בתנור

קישואים מוקפצים בחמאה והמון פלפל שחור

26 בדצמבר 2013 5:55 pm / 5 Comments / daniella

DSC_3096

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

DSC_3061

המתכון הזה נהגה במקור כדי לשמש תחליף לפסטה. אני לא אוכלת גלוטן, ויש בביתנו מנהג קבוע של אכילת פסטה ביום שישי בצהריים. מכיוון שלעתים יש רטבים מגניבים לפסטה, המצאתי לעצמי פסטה מקישואים.

DSC_3063

לאנשי הרואו-פוד (raw food), שאוכלים את מזונם לא מבושל, יש שפע של מתכונים המבוססים על אטריות שעשויות מקישואים, בטטות, דלעת ועוד. מכיוון שאני לא מגבילה את עצמי למזון חי, אני מקפיצה את הקישואים בשפע חמאה ופלפל שחור. התוצאה ממש טעימה בפני עצמה, ואני מכינה את המנה הזו גם בלי קשר לתחליף-פסטה.

DSC_3076

כדי ליצור רצועות דקיקות של קישואים, אני משתמשת בקולפן ירקות ומקלפת את בשר הקישוא. אפשר גם להשתמש במנדולינה, בדיסקית הפריסה של מעבד מזון, או פשוט לפרוס דק מאוד ביד. אפשר גם לחתוך את בקישואים למקלות, זה עובד (בדקתי).

DSC_3086

בימים הקרירים הללו, אני מוצאת שהחשק שלי לאכול ירקות חיים ירד באופן משמעותי, ואני מחפשת את הירקות שלי חמים או לפחות חמימים. מנת הקישואים הזו היא פשוטה, מהירה ומספקת מאוד, ומהווה תחליף נאה לסלט. טבעונים מוזמנים להחליף את החמאה בשמן זית, התוצאה תהיה מצוינת.

DSC_3095

קישואים מוקפצים בחמאה והמון פלפל שחור – מנה אחת

2-3 קישואים קטנים ומוצקים

1-2 כפות חמאה (25 ג' בערך, אני אוהבת להיות נדיבה בחמאה. ובכל מה ששמן), גי או שמן זית

מלח והרבה פלפל שחור טחון טרי

  1. בעזרת קולפן ירקות, קולפים את הקישוא לרצועות אורך דקות.
  2. מחממים את החמאה במחבת, עד שהיא מתחילה להעלות בועות.
  3. מניחים את הקישואים במחבת, ומטגנים תוך ערבוב מזדמן עד שהם רכים ומצופים בחמאה.
  4. מתבלים בנדיבות רבה בפלפל, וגם ממליחים.
  5. משתדלים לא לגמור את תכולת המחבת בדרך לשולחן (ואני מדברת מנסיון)
Posted in: ארוחה קלה, טבעוני, ירקות, סלטים, שתי דקות וירקות, תוספת

מחית מתובלת של דלורית צלויה וחמאת שקדים

25 בנובמבר 2013 10:16 am / 4 Comments / daniella

DSC_8387

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

התלבטתי בקשר לשם של הפוסט, ושל המתכון. כי מצד אחד, מדובר בדיוק במחית דלעת צלויה עם חמאת שקדים. מצד שני, במילה מחית, וגם באחותה פירה, יש משהו קצת חסר קסם (למרות שאני ממש אוהבת פירה),  והמתכון הזה הוא רב-קסם בעיני.

DSC_8326

נתחיל בדלעת: השתמשתי כאן בדלעת בעלת השם הנורא דלורית (באנגלית קוראים לה butternut squash, שזה שם כל-כך הרבה יותר יפה והולם), אבל כל דלעת תסכון. ניסיתי את המתכון הזה גם עם דלעת רגילה, וגם עם בטטה, וזה עבד מצוין. אני בטוחה שגם עם דלעת ערמונים או דלעת יפנית זה יעבוד היטב.

DSC_8337

אתם כבר יודעים מה אני אוהבת לעשות עם הירקות שלי: לשלוח אותם לתנור. ולא סתם, וגם את זה אתם יודעים: זה עושה קסם. זה עובד. שעה בתנור ב-180 מעלות, עד שהדלורית רכה מאוד למגע, מבטיחה שכשנפתח אותה נקבל תוכן בעל צבע כתום עמוק, וטעם מרוכז עם רמזים אגוזיים, עוד לפני שהוספנו את חמאת השקדים.

DSC_8340

חמאת שקדים היא פשוט שקדים שנטחנו היטב עד שהפכו לממרח. אפשר להכין לבד בבית (יש שפע מתכונים ברשת), ואפשר גם לקנות בכל חנות טבע ובמרבית הסופרים הגדולים (אני אוהבת במיוחד את הסוג הזה). היא מעשירה את טעמה של הדלורית הצלויה ומשלימה אותו.

DSC_8367

המרכיבים האחרונים במתכון הזה הם התבלינים: תבלינים חמים, שמתאימים לדלעות לסוגיהן כמו כפפה ליד. מידת התיבול תלויה בכמה אתם אוהבים מתובל, ואם אתם לא בטוחים, עדיף שתתחילו עם חצי כמות מכל תבלין ותתקדמו משם. אפשר גם להמיר או להוסיף תבלינים: ציפורן, הל, כמון ופלפל אנגלי יעבדו פה היטב.

התוצאה הסופית היא סתווית (בואו נעמיד פנים שיש פה סתיו, טוב?), עשירה ומענגת.

DSC_8383

מחית מתובלת של דלורית צלויה וחמאת שקדים

1 דלורית גדולה, או שתיים קטנות (בערך 1 ק"ג סה"כ)

חצי כוס חמאת שקדים (או חמאת אגוזים/זרעים אחרת. לא בטוחה שחמאת בוטנים תעבוד פה, אבל קשיו, פקאנים וחמניות אני מאמינה שכן)

1 כפית אגוז מוסקט טחון

1 כפית קינמון טחון

1 כפית גאראם מסאלה

מלח ופלפל שחור

  1. מניחים דלורית שלמה, על קליפתה, בתנור שחומם מראש ל200 מעלות, וצולים כשעה, או עד שהיא משחימה מבחוץ ורכה מאוד למגע. מניחים לה להצטנן מעט.
  2. חוצים את הדלורית, מסלקים את הגרעינים, ומפרידים את הבשר מהקליפה בידיים או בעזרת כף.
  3. מניחים בקערה את בשר הדלורית, ומועכים היטב במועך ירקות (המחית יצאה עם קצת חתיכות וגושים. למחית חלקה, אפשר לטחון במעבד מזון. לכל סוג יש את הקסם שלו).
  4. מוסיפים את חמאת השקדים והתבלינים, ומערבבים היטב. מתקנים תיבול.
  5. אוכלים בהנאה, ומשתכנעים שסתיו.
Posted in: ארוחה קלה, טבעוני, ירקות, תוספת / Tagged: דלורית, דלעת, מחית דלעת

כרוב צלוי בשמן זית ומלח גס

19 בנובמבר 2013 8:36 am / 10 Comments / daniella

DSC_7819

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

היי, אתם שם, שמעקמים את האף. אני רואה אתכם. לא, לא, אל תנסו להסתיר את האף בכף היד עכשיו, זה לא יעזור. קראתם "כרוב", ועיקמתם את האף, נכון?

DSC_7709

כי, כאילו, כרוב? בשביל זה עשיתם מנוי לבלוג שלי? בשביל זה הרחקתי אתכם מהקנדי קראש? גם נעה, כשאמרתי לה שמצלמים כרוב, גילתה חשדנות רבה. לדעתי מאז היא לא מפסיקה לפרוס ולצלות כרובים.

DSC_7768

הכרוב הוא ירק מתעתע. יש הרבה ירקות כאלה, מתעתעים. הוא צנוע, הוא יומיומי, במיוחד בגרסה הירוקה (והמכונה לבנה, משום מה) שלו, שרובנו מכניסים הביתה. קוצצים אותו לתוך סלט, לפעמים משקיעים ונותנים לו סלט משל עצמו, או מחמיצים (כובשים) אותו.

DSC_7741

אבל כמו הרבה מאוד ירקות, אם שולחים אותו להשתזף קצת בתנור בצירוף הנכון של שומן ותבלינים, קורה נס קטן. העלים הקשיחים הופכים לרכים ומתמסרים, נימוחים ומשמחים. הנוזלים מתאדים מעלי הכרוב, הם נעשים מתקתקים קלות, שמן הזית עוטף אותם בשמנוניות נעימה, הקצוות משחימים ונעשים קצת פריכים, וכאמור, השמחה גדולה.

DSC_7742

DSC_7775

כאן פרסתי כרוב סגול וכרוב ירוק לפרוסות בעובי סנטימטר בערך, מרחתי כל אחת מהן בנדיבות בשמן זית, ופיזרתי מלח גס. גם שום כתוש יתקבל בברכה, ועשבי תיבול כמו תימין, אבל הפעם הייתי מינימליסטית. אפשר גם לחתוך את הכרוב לפלחים משולשים או אפילו לקצוץ אותו – זמני הצלייה ישתנו, אבל זה עדיין יהיה טעים.

DSC_7768

שתי נקודות בנוגע לשמן הזית: מעט מדי שמן זית, והכרוב ייצא יבש. יותר מדי שמן זית, והוא ייצא קצת שמנוני. עדיף שמנוני וטעים מיבש ולא-כל-כך-טעים. אז אם יש לכם ספק, לכו על יותר מדי. אם אתם מתלבטים, הוציאו את התבנית מהתנור כעבור רבע שעה, וטעמו. אם יבש מדי, הברישו בעוד מעט שמן.

הנקודה השניה: שמן זית מתחמצן בערך ב-190 מעלות. כדי שנוכל להשתמש בשמן זית אבל לא לחמצן אותו (מה שהופך אותו מממש בריא למזיק), אני ממליצה לצלות את פרוסות הכרוב ב-170 או 180 מעלות. לקח לי 30 דקות בחום הזה להגיע למרקם ולטעם הרצויים לכרוב. בתנור הקודם שלי, שהיה עתיק יומין, זה היה לוקח שעה.

DSC_7823

DSC_7830

השתמשתי בכרוב סגול קטן ובכרוב ירוק קטן, כדי שיהיה לי נוח לפרוס אותם שלמים. אתם מוזמנים להשתמש בכרוב באיזה צבע שתבחרו. אם יש לכם בבית כרוב גדול, חצו אותו והניחו  בתבנית חצאי פרוסות. אל תתרגשו אם הפרוסות קצת מתפרקות.

DSC_7843

כרובים צלויים בשמן זית ובמלח גס

1 כרוב סגול קטן

1 כרוב ירוק קטן

1/3-1/2 כוס שמן זית

מלח גס

  1. פורסים את הכרובים לפרוסות בעובי 1-1.5 ס"מ.
  2. מניחים על בתבנית תנור, על נייר אפייה מרוח בשמן זית.
  3. מברישים כל פרוסה בשמן זית בנדיבות יחסית.
  4. זורים מלח גס מעל כל פרוסה.
  5. צולים 30 דקות בתנור שחומם מראש ל170 מעלות, או עד שהכרוב רך מאוד והפרוסות משחימות בקצוות.
Posted in: ארוחה קלה, טבעוני, ירקות, תוספת / Tagged: כרוב, כרוב אפוי, כרוב צלוי

דלעת צלויה בתנור

30 באוגוסט 2013 7:29 am / 3 Comments / daniella

DSC_6267

צילמה : נעה קדמי.

יש לי יחסים שנויים במחלוקת עם דלעת. כי מצד אחד, היא כתומה וטעימה. מצד שני, יש לה חוטים מעצבנים כאלה, אז למה שלא נאכל כבר בטטה וגמרנו?

אני בטוחה את שאת הרעיון למתכון הזה מצאתי ברשת, אבל לא מצאתי את המתכון המקורי שהעניק לי את ההשראה.

DSC_6169-2

כמות נדיבה של שומן, תבלינים, והרבה זמן – זה בעצם כל מה שהדלעת מבקשת מאיתנו. התוצאה היא עשירה בטעימה, נימוחה בפה, הדלעת איכשהו מאבדת את החוטיות המעצבנת שלה באפייה הממושכת בחתיכה אחת, והשמחה גדולה ורבה. זה ממש ממש טעים.

דלעת, עוגת שוקולד, קרם קוקוס, שוקולד

השתמשתי כאן בכמות נדיבה מאוד של חמאה. אפשר להמיר אותה שמן זית או שמן קוקוס, ואפשר גם להוריד אותה בחצי, למי שנבהל מהכמות הגדולה, למרות שרובה מוצאת את דרכה לקרקעית התבנית, ומי שלא יבחר לשתות אותה הישר משם, יכול להיות רגוע למדי.

אני מסירה את רוב התבלינים מהדלעת בתום האפיה, מתוך הנחה שהם כבר בישמו את הדלעת בטעמם, אבל אתם מוזמנים לעשות כרצנוכם.

DSC_6269

דלעת צלויה בתנור

חתיכת דלעת במשקל 1 ק"ג בערך

1 כפית זנגביל טחון

1 כפית כוסברה טחונה

1 כפית זרעי כוסברה

חצי כפית קינמון

1 כפית מלח גס

חצי כפית פלפל שחור

50-100 ג' חמאה (השתמשתי ב-100, וכנראה שקצת הגזמתי), או רבע עד חצי כוס שמן זית

  1. מערבבים יחד את כל התבלינים.
  2. מניחים את הדלעת על נייר אפייה, ומפזרים מעל את התבלינים.
  3. פורסים את החמאה לפרוסות או חותכים לקוביות, ומפזרים על גבי הדלעת.
  4. עוטפים את פיסת הדלעת כולה בנייר אפייה. אצלי גליון אחד מלמטה לא הספיק, ולכן הוספתי אחד מלמעלה, ותחבתי את קצותיו תחת הדלעת.
  5. מניחים בתבנית, ואופים שעה עד שעתיים בתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה (כעבור שעה, מוציאים את הדלעת ופורסים אותה באמצע. אם היא רכה ונימוחה בטעמה, למרות שבשרה עדיין יציב, היא מוכנה. אם עדיין לא, מכניסים לעוד חצי שעה).
Posted in: טבעוני, ירקות, תוספת

לביבות תרד וקשקבל

4 ביולי 2013 2:28 pm / 2 Comments / daniella

DSC_0562-2

צילמה במצלמתה החדשה וההורסת: נעה קדמי.

הרומן שלי עם תרד התחיל מאוחר. ממש מאוחר. אף פעם לא הייתי משונאות התרד, אך מעולם לא רדפתי אותו. הוא לא עלה על שולחננו כשהייתי ילדה, בטח שלא דרך קבע, ופגשתי אותו בעיקר בתכניות של פופאי, ולפעמים בתוך בורקס. מתישהו, כמבוגרת, הזדמן לי לטעום ממנו פה ושם, בעיקר במטבח ההודי, ולהבין שאני מחבבת את הירוק-ירוק הזה, אך לא יותר.

DSC_0483-2

ואז, לפני יותר משנה, בישלתי אצל לקוחה חובבת תרד מושבעת, שהביאה לי בכל שבוע קופסא גדולה של תרד אורגני, ממנו רצתה שאכין לה מיני תבשילים. כאן כבר התאהבתי. קודם כל: הוא מלוח! לעלי התרד, בדומה לסלרי או בוטנים, יש בת-טעם מלוחה ונעימה, שמאוד נדירה בירקות (לפחות באלה שאני מכירה.רוב הירקות שאני מכירה, כשהם אינם מומלחים, יש להם נטיה למתקתקות). הוא טעים גם טרי וגם מבושל, גם בתנור וגם במחבת, גם בפשטידה וגם בסלט. בקיצור, כיף.

לביבות, לעומת זאת, תמיד אהבתי, ומעולם לא שמרתי אותן לחנוכה. הלביבות האלה הן טעימות ופריכות. אני טיגנתי אותן בגי שהכנתי בעצמי. גי (או גהי), המכונה גם סמנה (אצל התימנים), היא חמאה מזוקקת. הזיקוק שלה הופך אותה קודם כל, לקלה יותר לעיכול גם למי שמתקשה לעכל מוצרי חלב, וכן לעמידה בהרבה בטמפרטורה גבוהה. הגי לא מתחמצנת בטיגון כי אין בה (או יש בה מעט) מוצקי חלב. עם זאת, פעמים רבות אפיתי את הלביבות הללו, והן נפלאות גם כך (באפיה, מרחו כל לביבה בשמן זית לפני הכנסתן לתנור, ואפו בחום של 180 מעלות).

השתמשתי בקופסא גדולה של תרד שנרכשה בשוק. בשוק, התרד מגיע מחובר לענפים, ודורש עבודת פירוק ותלישה, שמביאה לבלאי של כמעט 50%. היה לי ברוטו של 750 גרם עלי תרד, שהגיע לנטו של 400 גרם. מנסיוני, הקופסאות שנמכרות ברשתות השיווק מגיעות כבר ללא ענפים וגבעולים, וכתוב עליהן משקלן. כך או כך, אם יש לכם 100 גרם יותר או פחות לא הייתי מתרגשת.

DSC_0511-Edit-Edit

בלביבות הללו אין ביצים. לעומת זאת, יש בהן יוגורט וגבינת קשקבל. אפשר בקלות להמיר את גבינת הקשקבל בגבינה אחרת, או פשוט להשמיט אותה. מי שרוצה לטבען את המתכון, יכול לשים עוד כף או שתיים של טחינה במקום היוגורט.

DSC_0578

לביבות תרד וקשקבל

400 ג' תרד, קצוץ גס

1 בצל, קצוץ

1 גביע יוגורט

3 כפות טחינה

50 ג' קשקבל, מגוררת

2-3 כפות שיבולת שועל (או פירורי לחם)

מלח ופלפל

שמן זית או גי, לטיגון או מריחה

  1. מטגנים את הבצל במעט שמן זית עד שמתחיל להזהיב.
  2. מוסיפים את התרד, ומטגנים עד שרוב הנוזלים מתאדים והוא נעשה סמרטוטי. יתכן שלא יהיה לכם מקום במחבת – שימו כמה תרד שאפשר, חכו קצת שיסתמרטט, והוסיפו את יתרת התרד.

לביבות תרד

3. מעבירים את התרד לקערה (אם הוא מגיר נוזלים אפשר לסחוט אותו קצת), מוסיפים את יתרת החומרים, ומערבבים לתערובת אחידה. אם יש צורך, מוסיפים מעט טחינה, יוגורט או שיבולת שועל. לא מתרגשים אם התערובת קצת רכה.

DSC_0598

4. מחממים גי או שמן זית במחבת, לטיגון חצי-עמוק, יוצרים לביבות, ומטגנים עד הזהבה משני הצדדים. מוציאים למגבת נייר, לספיגת עודפי השומן. מגישים עם יוגורט, ומתענגים.

לביבות תרד1

לאפיית הלביבות: מניחים אותן על נייר אפייה ששומן בשמן זית, מושחים כל לביבה בשמן זית, ואופים עד שמזהיב משני הצדדים, בערך חצי שעה. אפשר להפוך אותן פעם אחת באמצע.

DSC_0627

Posted in: ארוחה קלה, ארוחת בוקר, ירקות, מנה עיקרית, תוספת / Tagged: לביבות, לביבות תרד

סלט כרובית צלויה ולימונית

13 ביוני 2013 7:41 am / 2 Comments / daniella

צילמה: נעה קדמי.

yogo grano-10

אני אוהבת כרובית. במרק או בסלט, בתנור או על הכיריים, מסתתרת בלביבה או מחופשת לאורז – אני פשוט אוהבת כרובית, כפי שניתן ודאי להבחין מהפוסטים בבלוג שלי.

yogo grano

במסעדות מזרחיות, שבהן פותחים שולחן עמוס במאזטים, מגישים שני סלטים שאני ממש אוהבת, על בסיס כרובית מטוגנת. אחד מהם, הוא של כרובית מטוגנת בטחינה, והשני, כרובית מטוגנת בשפע לימון, ולפעמים גם פטרוזיליה.

yogo grano-6

השילוב של פטרוזיליה, שום, לימון וקצת חריף  מענג את הלשון כל השנה, אבל אני מוצאת שהוא נעים במיוחד בקיץ. כרובית מטוגנת בשמן עמוק, כדרכם של דברים המטוגנים בשמן עמוק, יכולה להיות מאוד כבדה ולא נעימה, שלא לדבר על כמה שהטיגון בשמן מזוכך מזיק לבריאות, ולכן הלכתי על כרובית צלויה בתנור. אני מוצאת שהתוצאה זהה בטעמה ואף מתעלה על המקור המטוגן, כי היא לא משאירה טעם לוואי כבד של טיגון עמוק, ומצליחה לצאת מהתנור שחומה, שמנונית במידה, ופריכה בקצוות.

Recently Updated

הפלפל החריף נותן נשיכה עוקצנית עדינה, אך אם אינכם מחבבים טעמים חריפים, ניתן לוותר עליו מבלי לפגום בטעמה של המנה.

נעה הציעה, בחוכמתה, להוסיף לסלט גם נענע קצוצה, מה ששדרג אותה אף יותר והגביר את האפקט המצנן שלה, ואין להמעיט בחשיבותו של אפקט מצנן בחודש יוני בתל אביב.

yogo grano-7

סלט כרובית צלויה ולימונית

1 ראש כרובית גדול, מפורק לפרחים

3 כפות שמן זית

מעט מלח גס

1 צרור פטרוזיליה, קצוץ

10-20 עלי נענע, קצוצים

2 שיני שום, כתושות

חצי עד רבע פלפל חריף, קצוץ

מיץ מלימון אחד עסיסי

שמן זית

מלח ופלפל

  1. מערבבים בקערה את פרחי  הכרובית ושמן הזית, עד שהפרחים מצופים בשכבה דקה של שמן. מניחים על תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה, ובוזקים מעט מלח גס.
  2. מניחים בתנור שחומם מראש ל190 מעלות, ואופים כחצי שעה, עד שפרחי הכרובית שחומים ורכים. מוציאים ומצננים (ונזהרים לא לנשנש את הכל בזמן הצינון, זה ממכר).
  3. מניחים בקערת הגשה, ומוסיפים את כל יתרת החומרים: פטרוזיליה ונענע קצוצות, שום כתוש, פלפל קצוץ.
  4. מתבלים בשמן זית ובמיץ לימון לפי הטעם. הסלט אמור להיות לימוני מאוד. ממליחים בעדינות ומפלפלים.

גיוון: אפשר, כמובן, כמנהג המסעדות, להשתמש בלימון, בשום ובפטרוזיליה כדי להכין טחינה לימונית וירקרקה, ולהטביע בה את פרחי הכרובית. שתי האפשרויות מהנות מאוד.

Posted in: ארוחה קלה, טבעוני, ירקות, סלטים, תוספת / Tagged: כרובית, סלט כרובית

דאל עדשים כתומות וכרובית

12 בפברואר 2013 8:35 am / Leave a Comment / daniella

DSC_3510-1_resize

גם את התמונות בפוסט הזה, צילמה שכנתי המוכשרת, הצלמת נעה קדמי. אפשר גם לבקר אותה בדף הפייסבוק שלה.

הפעם הראשונה שאכלתי אוכל הודי, היתה בערך בגיל 18. אבא שלי לקח אותי למסעדה הודית בלונדון. אני הייתי מאוד סקרנית בנוגע לטעמים, במיוחד כי הייתי צמחונית באותה התקופה, וידעתי שהאוכל ההודי נחשב לגן עדן לצמחונים.

הגעתי למסעדה, וגיליתי שהטענה הזו מצדיקה את עצמה. נתקלתי לראשונה במגש הטאלי הידוע, העשוי מתכת ומחולק לשקעים, ובכל שקע מונחת הפתעה משמחת לבלוטות הטעם. חריף, מלוח, מתובל, צבעוני –  ומאוזן עם ביס אורז לבן, פיסת לחם הודי, או כף ראיטה.

היום, שנים לאחר מכן, תבשילים הודיים הם חלק בלתי נפרד מהמטבח שלנו. דאל עדשים כתומות הוא אחת מהמנות ההודיות הראשונות שהכנתי בעצמי. טעמו הנהדר עומד בניגוד מוחלט למראהו הדייסתי ולצבעו העכור. המתכון כולל כמה תבלינים שאולי אינם נמצאים במזווה שלכם, אבל כן נמצאים כמעט בכל סופר. אם אתם לא מוצאים גאראם מסאלה, הוסיפו במקומו חצי כפית קינמון וחצי כפית כמון טחון.

 DSC_3325-1_resize

דאל עדשים כתומות וכרובית

2  כוסות עדשים כתומות (אפשר להשרות לילה קודם)

4 כוסות מים

1 בצל, קצוץ

חצי כרובית, מפורקת לפרחים קטנים למדי

2 שיני שום, קצוצות

1/2 כפית זרעי כוסברה

1/2 כפית זרעי כמון

1 כפית כוסברה טחונה

1 כפית גאראם מסאלה

שמן

מלח

מחממים מעט שמן בסיר.

מטגנים את הבצל עד שהוא מתחיל להתרכך. מוסיפים את השום, ומטגנים תוך ערבוב עד ריכוך ותחילת הזהבה.

מוסיפים את זרעי הכמון וזרעי הכוסברה, ומטגנים דקה נוספת.

מוסיפים לסיר את העדשים, הכרובית והמים, ומביאים לרתיחה.

מנמיכים אש, ומבשלים 20-30 דקות, עד שהעדשים מתפוררות והכרובית רכה.

מתבלים בכוסברה טחונה, גאראם מסאלה ומלח. טועמים ומתקנים תיבול.

אפשר לשחק עם מידת הסמיכות של התבשיל – אם הוא קצת דליל ומרקי מדי לטעמכם, אפשר לסנן אותו קצת במסננת. אם הוא סמיך מדי, אפשר להוסיף מים ולבשל עוד כמה דקות. אני אוהבת אותו על הצד הסמיך. מגישים עם אורז ויוגורט.

DSC_3482-1_resize

(בתמונה, הוספתי לגביע יוגורט כפית זרעי כמון מטוגנים בכף שמן זית [ההודים כמובן לא משתמשים בשמן זית, ואניני הטעם ירימו גבה. אני משתמשת בשמן זית לכל הבישולים ההודיים, כנראה שבלוטות הטעם שלי אינן רגישות מספיק לחוש בהבדל]. ממליחים, מפלפלים ומערבבים. אבל גם סתם יוגורט עם מלח ופלפל יעבוד היטב).

Posted in: טבעוני, מנה עיקרית, תוספת / Tagged: הודי, צמחוני

Post Navigation

1 2 הבא »

לדף הפייסבוק של פרפראות

הזינו את כתובת המייל שלכם כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

-הצטרף ל 770 מנויים נוספים

פוסטים אחרונים

  • דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות
  • צ'יפס אצות נורי
  • אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • גלידת בננה-בוטנים עם פצפוצי שוקולד
  • סלט עגבניות שרי עם גבינת פטה

תגובות אחרונות

  • daniella על אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • הודיה על אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • daniella על צ'יפס אצות נורי
  • עתר על צ'יפס אצות נורי
  • daniella על צרו קשר

ארכיון

  • יולי 2014
  • יוני 2014
  • מאי 2014
  • אפריל 2014
  • מרץ 2014
  • פברואר 2014
  • ינואר 2014
  • דצמבר 2013
  • נובמבר 2013
  • אוקטובר 2013
  • אוגוסט 2013
  • יולי 2013
  • יוני 2013
  • מאי 2013
  • מרץ 2013
  • פברואר 2013
  • ספטמבר 2012
  • אוגוסט 2012
  • יולי 2012
  • אפריל 2011
  • נובמבר 2008

קטגוריות

  • Uncategorized
  • אופציה טבעונית
  • ארוחה קלה
  • ארוחת בוקר
  • ביצים
  • בשר בקר
  • בשר טחון
  • טבעוני
  • ירקות
  • מאפים
  • מנה עיקרית
  • מרקים
  • משקאות
  • מתוקים
  • נשנוש
  • סלטים
  • עוגות
  • עוגיות
  • עוף
  • פירות
  • שוקולד
  • שתי דקות וירקות
  • תוספת
  • תוצרת בית

כלים

  • הרשמה
  • התחבר
  • פיד RSS לפוסטים
  • הזנת RSS לתגובות
  • WordPress.org
© Copyright 2021 - פרפראות
Infinity Theme by DesignCoral / WordPress