• אודות
  • צרו קשר
פרפראות

Category Archives: בשר בקר

מיני-סמוסות

10 באפריל 2014 2:06 pm / 10 Comments / daniella

 DSC_9035

צילמה: נעה קדמי.

וגם דפי אורז. וגם, כמובן, לימון. כי המסורת דורשת שאשכח משהו.

וגם דפי אורז. וגם, כמובן, לימון. כי המסורת דורשת שאשכח משהו.

יוצא שאני ממשיכה את הקו ההודי מהשבוע שעבר, וטוב שכך, כי אוכל הודי ישמח לבב אנוש. הסמוסות הן הבורקס של המטבח הודי. כיסני בצק ממולאים בכל טוב, אבל עם טוויסט: מטוגן במקום אפוי.

כלומר: קודם כל, יש פה בצק. שזו כבר התחלה משובחת ומשמחת לכל חובב פחמימות. לעתים קרובות תמצאו אותי מעקמת את אפי נוכח בצקים, יען כי נמנעת מגלוטן הנני, וקשה להגיע לרמה של בצק-על-בסיס-חיטה משלל תחליפי הקמח נטולי הגלוטן, אבל לא הפעם. הפעם מצאתי, בדרך עקלקלה, תחליף ראוי וטעים.

דפי/עלי אורז מרובעים.

דפי/עלי אורז מרובעים.

התחליף לבצק גלוטני כאן הוא דפי אורז (שיש הקוראים לו עלי אורז ויש הקוראים לו דפי אורז, ואני אשתמש כאן בשני המונחים כדי שאף אחד לא ירגיש מופלה). כן-כן, הדפים השקפקפים הללו שמכינים מהם ספרינג רולז. אפשר למצוא אותם בכל חנות שמחזיקה מוצרים של המזרח הרחוק, בחנויות טבע, וגם בלא מעט סופרים רגילים לגמרי. אנחנו שואפים לרכוש את הסוג המלבני, מכיוון שנוח יותר להשתמש בו כדי ליצור בורקסים קטנים, אבל אם מצאתם רק עגולים – זה בסדר, גם כך זה עובד.

אחר-כך, יש פה מלית של ירקות ובשר, שמכינים במחבת וכמובן מתבלים היטב, כדרך ההודים. אם אתם רוצים לוותר על בשר, אפשר בהחלט להמיר אותו בעוד תפוח אדמה, מה שיהפוך את כל העסק לטבעוני למהדרין.

DSC_8945

DSC_8968

עבודה עם דפי אורז:

דפי האורז עשויים מתערובת של קמח אורז (שהוא בעצם אורז טחון) ומים. אלו הם עלים דקים, קשים ושבירים. כדי לעבוד איתם, טובלים אותם במים לריכוך. אני דואגת לכלי שטוח ורחב, שעלה האורז יכול להיכנס אליו בשלמותו, וממלאת אותו במים.

DSC_8973

טובלים עלה אחד לכמה שניות, ומניחים על משטח עבודה (אני מניחה על קשר חיתוך גדול). בשלב הזה הוא עשוי להרגיש לכם עדיין כאילו הוא קשה מדי ולעולם לא יתגלגל ברכות לבורקס. אל תתרגשו. חותכים את העלה לרצועות. אני חתכתי לשלוש רצועות.

DSC_8977

מניחים כפית של מלית בקצה הרצועה הקרוב אלינו, ומקפלים את הקצה על המלית בצורת משולש.

DSC_8978

את המשולש שנוצר, מקפלים כולו שוב למשולש, וממשיכים ככה עד שנגמרת הרצועה.

DSC_8979

אם נשארת חתיכה של בצק, פשוט מקפלים אותה איך שיוצא. אם חלק מהמלית נמלט החוצה, מחזירים אותו לבצק וממשיכים לקפל בלי להתרגש.

DSC_8981

כדי שהסמוסות לא ידבקו לצלחת שעליה הם מונחים, אני לוקחת שתי מגבות נייר, מרטיבה וסוחטת, ואז פורשת על הצלחת. המצע הלח מונע הידבקות.

DSC_8998

טיגון:

אחרי שיצרנו כיסון חמוד של בצק ממולא בבשר וירקות, אנחנו מחממים שמן לטיגון עמוק או חצי-עמוק (בטיגון עמוק, השמן מכסה את כל הסמוסה. בחצי-עמוק, הופכים אותה באמצע), ומטגנים את כל העסק. אני השתמשתי בשמן קוקוס, כי הוא יחסית עמיד בטיגון, אתם מוזמנים להשתמש באיזה שמן שחשקה נפשכם.

DSC_9019

אני בחרתי לטגן בסיר די קטן, עקב מצוקת שמן. אפשר כמובן לטגן במחבת או בסיר רחב יותר.

DSC_9027

אני ממליצה מאוד לזרוק שליכטה של יוגורט, מתובל או לא, על התענוג החם-מתפצח הזה, הפריך ולוהט מבחוץ ורך וטעים מבפנים, ואל תאשימו אותי אם תפרצו בריקוד הודי מרוב שמחה ותתחילו להציץ על אהוביכם מאחורי עצים.

DSC_9038

מיני-סמוסות מבצק אורז

2 תפו"א בינוניים, חתוכים לקוביות קטנות (400 ג' בערך)

1 בצל, קצוץ (150 ג' )

300 ג' בשר בקר טחון (או עוד תפו"א)

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר, קצוץ

2 ס"מ שורש כורכום

2 שיני שום, קצוצות

1 פלפל חריף, קצוץ

2 כפיות כמון טחון

2 כפיות כוסברה טחונה

2 כפיות גאראם מסאלה

1 כוס אפונה קפואה, מופשרת

1 כף מיץ לימון (או פחות)

מלח ופלפל

1 חבילה דפי אורז

שמן לטיגון חצי-עמוק או עמוק

1. מחממים מעט שמן במחבת (אני השתמשתי בשמן קוקוס), ומטגנים בו את הבצל והתפודים, עד שהם מתרככים.

2. מוספים את הבשר, ומטגנים עד שהוא מאפיר.

3. מוסיפים את השום, שורש הג'ינג'ר, הפלפל החריף והאפונה, ומגררים פנימה את שורש הכורכום. מערבבים ומטגנים עוד שתי דקות.

4. מוסיפים את התבלינים היבשים, מערבבים ומטגנים עוד שתי דקות. אם אתם חוששים שיהיה מתובל מדי, התחילו בחצי מכמות התבלינים והוסיפו לאט לאט עד שיגיע לטעם הרצוי. זכרו שבצק עוף את המלית והיא צריכה להיות מתובלת למדי.

5. מוסיפים מיץ לימון ומלח, מערבבים וטועמים. מניחים למלית להתקרר מעט.

6. טובלים דף אורז במים למסר שניות. מנערים, ומניחים על מבטח עבודה.

7. חותכים את דף האורז לשלוש רצועות.

8. מניחים כפית מלית בקצה הקרוב אלינו של כל רצועה, מקפלים למשולש, ומקפלים שוב ושוב עד שהרצועה הופכת לכיסון משולש (בורקס, נו).

9. מניחים על צלחת מכוסה בשתי מגבות נייר שהורטבו ונסחטו, וממשיכים כך עד שנגמרת המלית, או עד שנגמרים דפי האורז, או עד שנמאס לנו.

10. מחממים שמן לטיגון עמוק או חצי עמוק. בטיגון חצי עמוק, משתמשים בפחות שמן, אבל צריך להפוך את הסמוסות כעבור מספר דקות, כשהן מזהיבות מצד אחד, ותוך כדי גם להיזהר שהן לא תידבקנה לתחתית הסיר.

11. מניחים את הסמוסות בשמן, ומטגנים עד הזהבה עמוקה, בערך 5 דקות. מניחים לניקוז השמן על נייר סופג.

12. מגישים חם, עם יוגורט.

Posted in: אופציה טבעונית, ארוחה קלה, בשר בקר, בשר טחון, נשנוש, תוספת

רוסטביף של אמצע השבוע

17 בפברואר 2014 2:59 pm / 11 Comments / daniella

               DSC_4639

צילמה: נעה קדמי.

נכון שקראתם רוסטביף, ונבהלתם? אמרתם, לא, זה לא בשבילי. רוסטביף? זה של בשלניות מנוסות, או של גריל מאסטריות, או של שפיות מקצועיות. רוסטביף לא אוכלים בבית. ואם כבר אוכלים בבית, אז רק בהזדמנות חגיגית. כשיש אורחים. באמצע השבוע? באמצע השבוע נאכל חביתה או פסטה או עוף. לא רוסטביף.

DSC_4561-Edit

והאמת? אני מבינה לגמרי את הלך הרוח הזה. לרוב מכינים רוסטביף מנתח סינטה או אנטריקוט, שהם נתחים מאוד יקרים (120-200 ₪ לקילו). ונתח כזה הוא קודם כל לא יומיומי, וחוץ מזה יקר מאוד לפספס איתו.

אז קודם כל, אנחנו נכין את הרוסטביף שלנו מנתח שנקרא שייטל (אותו נתח שכיכב גם בפוסט השייטל הכבוש). החלק הזה זול משמעותית (60-120 ₪ לקילו, תלוי איפה קונים), וזה כבר הופך אותו ליותר יומיומי ופחות מלחיץ. ועדיין זה נתח משובח שניתן להפיק ממנו יופי של רוסטביף (וגם סטייקים, אגב).

DSC_4562

DSC_4569

ועכשיו אספר לכם את הסוד הגדול שבהכנת רוסטביף כהלכתו. זה לא באמת סוד, אני בטוחה שהוא נכתב בעבר באלפי מתכונים לרוסטביף, אבל אני חושבת שאנשים רבים אחוזי אימה מעצם הרעיון של הכנת רוסטביף, ואז כל העסק לא חודר למוחם המבוהל.

יש שני דגשים חשובים, שתשומת לב אליהם תעזור לכם להפיק רוסטביף מצוין: הראשון, וזה חיוני, נתח הבשר צריך להיות משובח. איך יודעים? קונים במקום שאפשר לסמוך עליו. ברור, לקנות במקום שאפשר לסמוך עליו, זה תהליך. כי כמובן שלא נוכל לדעת בפעם הראשונה. הכי טוב ללכת למקום לא מאוד גדול וביתי, או לחלופין, למקום גדול שידוע בבשרו הזול והטוב. יש גם כמה אופציות טובות לקניה דרך האינטרנט. מאז שהתחלתי לפקוד באופן קבוע קצב מסוים בשוק הכרמל, חיי הקולינריים השתפרו מאוד. זו גם חוויה מצוינת לרכוש אצל אדם שברור לי שמבין בשר לעומק, שלא כמו חלק מהעובדים ברשתות השיווק.

DSC_4572

DSC_4575-Edit

יש פה גם אלמנט של הימור, כמובן. בפעם הראשונה שהכנתי רוסטביף, לפני המון שנים, קניתי נתח סינטה יקר אצל חינאווי (נסעתי ליפו במיוחד!), צליתי אותו באופן מושלם למדיום-רייר, ועדיין התוצאה היתה סיבית ומבאסת. נתח הבשר לא היה משהו. וזאת לראיה, שגם אצל קצבים בעלי-שם, אפשר ליפול לפעמים על נתח לא טוב. מצד שני, זה רוסטביף של אמצע השבוע. לא נורא אם ניפול. אין מדובר בארוחה רבת-משתתפים וחגיגית ומקסימום, בחודש הבא, אפשר לנסות שוב.

אחרי שדאגנו כמיטב יכולתנו שהבשר יהיה משובח, נעבור לדגש השני: היזהרו מצליית יתר. כל אחד אוהב את הבשר שלו עשוי אחרת. יש מי שרוצה אותו וול-דן, יש חובבי מדיום, ויש חובבי רייר. בנתח של קילו או שניים, זה ממש בסדר, יש מקום לכולם. חובבי הבשר העשוי היטב יקבלו את הפרוסות החיצוניות, וחובבי הבשר הנא יקבלו את התוך המדמם.

DSC_4599

אם הבשר לא עשוי מספיק – זה לא נורא. אפשר תמיד להחזיר אותו לתנור. אם הבשר עשוי יותר מדי – אין דרך חזרה, ואף אחד לא רוצה סוליה בתור ארוחה.

DSC_4592

איך יודעים שהבשר עשוי מספיק? או. בגדול, גובה החום וזמני הצלייה משתנים בהתאם לסוג הנתח (שייטל או סינטה, נניח) ולמשקלו. יש ברשת שלל טבלאות לצלייה, שמחשבות זמן צלייה לחצי ק"ג בשר. אפשרות נוספת, היא להשתמש במדחום שתוחבים לתוך הבשר ומודד את הטמפרטורה שבתוכו.

רגע, רגע! אל תברחו לי. זה לא מסובך כמו שזה נשמע.

תוחבים בנתח הבשר כמה פרוסות של שום, מושחים אותו בשמן זית או בחמאה, מפזרים מעליו מלח ופלפל (או במקרה שלי, רק מלח, כי יש לי ילדה שמתעבת פלפל), ומכניסים לתנור שחומם מראש ל200 מעלות. בדרך כלל נהוג להכניס רוסטביף לתנור לוהט, שיקבל מכת חום שתצרוב אותו מכל צדדיו. אני ויתרתי על זה כי אני חושבת ששייטל הוא נתח פחות שומני מסינטה או אנטריקוט, וחששתי שהוא יתייבש (אחר כך ראיתי ברשת שיש מתכונים שמציעים צריבה בחום גבוה גם לשייטל).

הכנסתי את הנתח לתנור לחצי שעה. כעבור חצי שעה, הוצאתי אותו כדי לבדוק מה שלומו. יש שתי דרכים לעשות זאת, כאמור. הראשונה, בה השתמשתי בהצלחה רבה עד היום, היא לקחת סכין, לחתוך אותו במרכז, ולבדוק מה הצבע שלו. האם הוא כולו מדמם ונא? האם כבר אפשר להגדיר אותו רייר? אולי אפילו מדיום? אפשר להציץ בתמונה שכאן ולראות מה הצבע הנכון לכל צלייה. אם הנתח עשוי כרצונכם, נהדר, ואם לא, הכניסו לחמש או עשר דקות נוספות, ובדקו שוב, תוך שאתם זוכרים שמבשר לא מספיק עשוי לטעמכם יש דרך חזרה, ומבשר עשוי יתר על המידה – אין. וכפי שכבר כתבתי, אם יש ביניכם אנשים שונים חובבי מידות צלייה שונות, אפשר להוציא את הנתח, לפרוס מה שצריך, ומקסימום להחזיר אותו שוב לתנור.

אם במקרה נשארות לכם שאריות, התמזל מזלכם עד מאוד, ותוכלו לאכול מהן למחרת, קרות, בסלט, בכריך, או ככה סתם, עם חרדל ומלח.

das perfekte steak

(התמונה מכאן).

אם יש לכם במקרה מדחום לבישול – אני השתמשתי לראשונה בחיי במדחום שמגיע עם הטיימר של איקאה שרבץ שנים במגירה – תוכלו לנעוץ אותו במקום לנעוץ סכין, ולדעת שהבשר הגיע למידת העשייה הרצויה לכם לפי מידת החום של הבשר. היתרון של זה הוא שלא צריך לחתוך את הבשר שוב ושוב, מה שפוגם ביפי המנה, בהנחה שתגישו את הנתח שלם לשולחן. אם כי אצלי במשפחה כל כך אוהבים רוסטביף, שבכלל לא אכפת להם איך הוא נראה.

DSC_4638

יש מן אגדה כזאת, שהרוסטביף צריך לנוח 20 דקות, מכוסה במשהו (נייר כסף או נייר אפייה, נניח) כדי לשמור על חומו, לפני האכילה. כנראה שזה עושה משהו לטעם וגם מקל על החיתוך בהמשך. זו אגדה מקסימה ואני בטוחה שהיא נכונה. לצערי, מעולם לא הצלחתי לבדוק כיצד משתנה טעמו של הבשר כעבור 20 דקות מנוחה, מתוך הידיעה הברורה שבני משפחתי האוהבים ירגמו אותו באבנים אם אתן להם להמתין 20 דקות לרוסטביף (אני תמיד מנסה שהם יאכלו מרק בזמן הזה, אבל זה אף פעם לא עובד. הם גומרים את המרק בחמש דקות).

DSC_4645

רוסטביף שייטל לאמצע השבוע

נתח שייטל במשקל 1 ק"ג

2 שיני שום, פרוסות

2 כפות שמן זית או חמאה

מעט מלח גס ופלפל שחור טחון טרי לפיזור על הנתח (אני, כאמור, נמנעת מפלפל בגלל הילדים)

  1. בסכין חדה, מחוררים את הנתח בכל מיני מקומות באופן רנדומלי.
  2. נועצים פרוסות שום בתוך החורים שיצרנו.
  3. מפזרים תבלינים על הנתח.
  4. מניחים בתבנית, ומכניסים לתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות.
  5. צולים בתנור 30-40 דקות לקבלת נתח מדיום עד מדיום רייר. אפשר לצלות יותר או פחות לפי הטעם.
  6. אופציה 1: מוציאים את התבנית מהתנור, מניחים לרוסטביף לעמוד 20 דקות, ופורסים.
  7. אופציה 2: מבינים שהמתנה של 20 דקות היא לא ריאלית, ומביאים את הנתח כמו שהוא לשולחן. פורסים ונהנים.
Posted in: בשר בקר, מנה עיקרית / Tagged: רוסטביף, רוסטביף שייטל, שייטל

שייטל כבוש

2 בפברואר 2014 1:52 pm / 37 Comments / daniella

DSC_4696

צילמה: נעה קדמי.

DSC_4423-Edit-2

יש לי חלום. ובחלומי, אני מכינה נקניקים ובשרים מעושנים. בלי ניטריטים, ניטרטים ופוספטים, בלי חומרים משמרים, חומרי טעם וריח, צבעי מאכל ושלל מרכיבים שאינני מכירה את שמם.

DSC_4457-Edit

DSC_4463

אבל החלום הזה טרם התגשם. לא מצאתי מקום שעושה סדנת נקניקים בארץ, וקשה לעשן בשר בדירה תל אביבית נטולת מרפסת (אם כי עישנתי עוף בווק בהצלחה רבה, מתכון יבוא מתישהו).

DSC_4469

מפזרים את תערובת המלח

הופכים

הופכים

מפזרים גם על הצד השני

מפזרים גם על הצד השני

לא שוכחים את צדי הנתח

לא שוכחים את צדי הנתח

מצד שני, כבשתי שייטל. פי נפער, וירטואלית, נוכח ההבדל בין קלות ההכנה, למשובחות הטעם. פי נפער, מעשית, לאכול עוד ועוד מהמעדן הזה. הוא טעים כמו שהוא, הוא טעים בכריך, ואני אימצתי ארוחת בוקר מתגמלת ומהירה: כמה פרוסות דקות של שייטל כבוש, חתוכות לפיסות קטנות, כמה עגבניות שרי, קוביות מחצי אבוקדו קטן, חופן זרעי חמניה קלויים, שמן זית וחומץ בלסמי. הזמן שלקח לכם לקרוא, זה הזמן שלוקח לי להכין את הסלט הזה.

עוטפים

עוטפים

צורת הכבישה היא כמו של גראבלקס: מפזרים על הבשר תערובת של מלח, סוכר ותבלינים, עוטפים אותו היטב בניילון נצמד, מניחים בקופסא אטומה. זהו. עכשיו נותנים לזמן לעשות את שלו: מניחים במקרר לחמישה ימים. בינתים העסק מגיר נוזלים לתוך הקופסא.

עוטפים עוד

עוטפים עוד

כעבור חמישה ימים, מסירים את הניילון הנצמד, שוטפים את נתח הבשר משאריות המלח והסוכר, מייבשים, ומחזירים לקופסא במקרר. נשמר אצלנו היטב שבעה ימים (ואז נגמר).

כעבור חמישה ימים, הבשר משכשך במיצים שהגיר

כעבור חמישה ימים, הבשר משכשך במיצים שהגיר

אני יודעת שלרבים יש רתיעה מכל מה שקשור בבישול בשר. הם מסתפקים בעוף ובבשר טחון, אולי סטייק ביום העצמאות, ואוכלים בשר רק במסעדות או אצל אמא או סבתא. אני מפצירה בכם לנסות. זה כל-כך קל, וכל-כך מתגמל.

DSC_4680

המתכון הזה עושה שימוש בגרגרי פלפל שחור ובזרעי כוסברה. לתוצאה יש טעם חזק של זרעי כוסברה. אם אתם לא אוהבים, אפשר להשמיט, זה עדיין יצא מצוין.

DSC_4689

DSC_4682

שייטל כבוש (מבוסס על המתכון הזה של יוג'ין וולף)

1 ק"ג שייטל (מכונה באנגלית rump steak)

150 ג' מלח גס

150 ג' סוכר

1 כף זרעי כוסברה

1 כף גרגרי פלפל שחור

  1. מניחים במעבד מזון מלח, סוכר, כוסברה ופלפל, וטוחנים קצת. המטרה היא לפצח את התבלינים, שיוציאו את הארומה שלהם. אם אין לכם מעבד מזון, השתמשו בעלי ובמכתש, או פשוט הניחו בתבנית או קערת מתכת ודפקו קצת על הזרעים בעזרת תחתית של כוס עבה או משהו דומה, וערבבו עם המלח והסוכר.
  2. מפזרים מחצית מכמות תערובת המלח והסוכר על הנתח, כאשר הוא מונח על גבי שכבה כפולה של ניילון נצמד. הופכים את הנתח, כדי שאפשר יהיה לכסות במלח ובסוכר גם את צדו השני.
  3. מפזרים על החלק שכעת הוא עליון את יתרת תערובת המלח והסוכר.
  4. עוטפים את הנתח בניילון נצמד בצורה הדוקה.
  5. מניחים בקופסא שאפשר לסגור, שמכילה את הנתח בנוחות ויהיה לה מקום להתמלא קצת בנוזלים.
  6. מעבירים למקרר, וממתינים חמישה ימים. אפשר להפוך את הנתח פעם-פעמיים בתוך הקופסא, בעודו מכוסה. אני עשיתי את זה, למרות שכנראה שזה לא הכרחי.
  7. כעבור חמישה ימים, מסירים את הניילון הנצמד, שוטפים את הנתח במים, ומנגבים במגבות נייר או במגבת מטבח נקייה. מאחסנים במקרר.
  8. להגשה, פורסים לפרוסות דקות ככל הניתן בעזרת סכין חדה.

Posted in: בשר בקר, נשנוש, תוצרת בית / Tagged: בשר כבוש, ליד הבירה, שייטל כבוש

רוטב בולונז (ראגו)

29 בדצמבר 2013 10:13 am / 5 Comments / daniella

DSC_3105

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

פעם הייתי מכינה בולונז כהלכתו: עם גזר, סלרי ויין, מבושל שעות ארוכות על אש קטנה. זה היה מאכל תאווה מענג. ואז באו הילדים.

DSC_2970

כבר 11 שנה אנחנו הורים, ועדיין מופתעים, בכל פעם מחדש, מכמה שאנחנו (בעיני עצמנו) אכלנים מצטיינים, וכמה שהילדים שלנו לא אוהבים את זה ואת ההוא, וכמובן, לא יעלה על הדעת שתהיינה להם חתיכות בבולונז.

ואז היתה תקופה, שבכל פעם שהכנתי רוטב בולונז, הכנתי גם רוטב בלונז (כי ככה הילדים שלי אומרים): סתם רוטב עגבניות עם בשר טחון.

ואז חשבתי על דרך אמצע שתהיה מקובלת על כל הצדדים: אני לא אוותר על ירקות ארומטיים ויין ברוטב שלי, אבל נטחן את כל מרכיביו לרוטב חלק, וכך לא תהיינה בו חתיכות חשודות ומרושעות של ירקות, שזוממות לעשות השד-יודע-מה לילדים המסכנים שלי.

DSC_3013

DSC_3021-Edit

DSC_3039

בשבת אירחנו שתי משפחות של חברים, והגשנו פסטה ברוטב הזה, שהיה הצלחה מסחררת גם בקרב הבררנים שבחבורת הילדים, וסביב השולחן נשמעו דרישות למתכון, ורצוי מלווה בתמונות (נהיו מפונקות, החברות שלי). אז הפוסט הזה מוקדש למיכלי ולליאתי.

DSC_2984

DSC_2992

DSC_3001

אל תתנו לבישול הארוך לרפות את ידיכם. קחו יום שבו אתם ממילא בבית, אפשר בהחלט גם בערב. שימו את הסיר על האש, ולכו להתכרבל על הספה עם ספר טוב. לפני שתלכו לישון, הרוטב יהיה מוכן.

DSC_3024

אין לי מושג איך זה קרה, אבל הצלחנו לא לצלם גם את התימין, גם את הבזיליקום וגם את שמן הזית. נוטלת על עצמי את מלוא האחריות, ומבטיחה כי אמנם הם לא בתמונת המרכיבים, אבל הם בהחלט בתבשיל.

DSC_3045

הרוטב הזה יקבל בשמחה רבה צרור פטרוזיליה קצוצה בתום הבישול. אצלנו נמנעתי, הילדים שלי וכו'.

DSC_3101

כמי שנמנעת מגלוטן, אני אוהבת לאכול את הרוטב הזה מעל מנה של קישואים מוקפצים בחמאה, עליהם אני מכריזה כפסטה (אני יודעת להיות מאוד משכנעת).

אני מפצירה בכם: אם כבר אתם מכינים את הרוטב הזה, הכינו כמות כפולה, והקפיאו חצי ליום סגריר. או, כמו שקרה לי הפעם, הכינו כמות כפולה, והכל ממילא ייגמר תוך שלושה ימים.

DSC_3107

רוטב בולונז (מתאים ל4-6 מנות פסטה) מבוסס על מתכון של בת איילון מ"ספר הפסטה הגדול"

500 ג' בשר בקר טחון

1 פחית קטנה (400 ג') שימורי עגבניות מאיכות טובה, או 400 ג' עגבניות, חתוכות

1 בצל גדול (200 ג'), קצוץ

6 שיני שום, פרוסות

1 גזר, חתוך לקוביות

1 מקל סלרי, פרוס

1 כוס יין, לבן או אדום

1 מכל קטן רסק עגבניות (100 ג')

1 ענף תימין

1 עלה דפנה

1 ענף בזיליקום (לא חובה. לי יש באדנית)

4 כפות שמן זית

מלח ופלפל

  1. מחממים בסיר רחב ונמוך שתי כפות שמן זית, ומטגנים את הבצל, הגזר והסלרי עד שהם מתחילים להתרכך. מוסיפים את השום, ומטגנים דקה-שתיים. כשהכל רך, מוציאים.
  2. מניחים את תכולת פחית העגבניות, הרסק והירקות המטוגנים בקערה עמוקה, וטוחנים בבלנדר מוט לרוטב חלק. אפשר לטחון גם במעבד מזון או בבלנדר, כמובן.
  3. מוסיפים שתי כפות שמן זית לסיר, ומטגנים את הבשר עד שהוא מאפיר כולו. ממליחים ומפלפלים בנדיבות.
  4. מוסיפים לבשר  את כוס היין, מביאים לרתיחה, ונותנים ליין להצטמצם כמה דקות על אש גבוהה, תוך ערבוב מזדמן (חמש דקות בערך).
  5. מוסיפים את הרוטב הטחון לסיר, ומביאים לרתיחה.
  6. מוסיפים את ענף התימין, עלה הדפנה וענף הבזיליקום, ומעבירים לאש הקטנה ביותר.
  7. מבשלים שעתיים על אש קטנה. מדי פעם בוחשים. הנוזלים ילכו ויצטמצמו ככל שיעבור הזמן, וזה מצוין. הרוטב צריך להיות סמיך, יחסית יבש (בלי הרבה נוזלים), ומתובל בנדיבות רבה במלח ובפלפל.
Posted in: בשר בקר, בשר טחון, מנה עיקרית

צלי בקר ביין ובעגבניות

9 בדצמבר 2013 10:15 am / 5 Comments / daniella

          DSC_2374-1

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

באנגלית יש beef stew ויש roast beef. שני מאכלים שונים זה מזה, שמשותף להם בעיקר היותם עשויים מבשר בקר. בעברית, משום מה, משתמשים במילה צלי כדי לתאר את שניהם. היום נדבר על הstew, נתחי בקר המבושלים ארוכות עד להתרככות, ברוטב שמתכהה, מסמיך ואוצר בתוכו שפע של טעמים.

DSC_2365-1

יש בבלוג הזה כבר מתכון אחד לצלי בקר, פה, ואני מניחה שהמתכון השני שאביא מיד לא יהיה האחרון.  אני מאוד אוהבת צלי בקר בחורף. זה טעים, מחמם ומשביע מאוד. אני נוהגת לאכול אותו עם סלט קטן ליד ועם כמה ירקות שדליתי מתוכו.

היום אדבר באריכות על צלי, כי הבנתי שסובבים אותי אנשים רבים שיש להם פוביית צלי, שמשתווה רק לפוביית שמרים או דגים, ובמקרה של צלי, באמת שאין סיבה.

אז טרם המתכון הספציפי, אשרטט בפניכם קווים לדמותו של הצלי, כדי שתוכלו להכינו בכל עת ומשלל מרכיבים שיש לכם בבית.

DSC_2276-Edit-1

הבשר

DSC_2291-1

אני מנחשת שאחת הרתיעות העיקריות מהכנת צלי, קשורה לבשר. גם כי בשר בקר נתפס יקר, וגם כי רבים אובדי עצות בנוגע לאיזה חלק של הבשר לקנות. אז הרשו לי לפזר מעט מהערפל. בדרך כלל, אנחנו אוהבים את בשר הצלי שלנו רך-עד-מתפרק. הרכות, במקרה של צלי, מתקבלת מבישול ארוך ואיטי של הבשר.

DSC_2309-1

מדובר ביתרון כלכלי: כל הנתחים היותר פופולריים, שמתאימים לצריבה זריזה במחבת (מפילה, דרך סינטה ועד נתח קצבים), יקרים משמעותית מנתחים שנועדו לבישול איטי. וכאן אפציר בכם, ולא בפעם האחרונה: מצאו לכם קצב. מאז שהתחלתי לפקוד באופן קבוע קצב מסוים בשוק הכרמל, ואולי גם קצת קודם כשהזמנתי בשר מאטליז שמקבל הזמנות דרך אתר האינטרנט שלו, התחום הבשרי אצלנו השתדרג משמעותית. זה גם יותר זול מאשר בסופר.

איזה חלק לקנות? יש לא מעט חלקים שמתאימים לצלי: כתף (יש קדמית, אמצעית ואחורית) הוא החלק הפופולרי ביותר לצלי בקר בארץ, כך נדמה לי. גם צלעות, חזה, פילה מדומה, שריר ועוד. אצלנו בבית, מאוהבים קשות בחזה. נכון לכרגע, הוא מככב אצלנו בתבשילי קדרה. הוא נתח יחסית שומני – לפעמים הוא יופיע בוויטרינה של הקצב כשעליו כל השומן שלו, ולעתים כבר יהיה נקי. בקשו מהקצב להסיר את מרבית השומן. חלקי השומן שנותרו, יעשירו את טעם הבשר וטעם הרוטב, ויוסרו מהנתח בעת האכילה. אני אוהבת לבקש מהקצב שיחתוך לי את הבשר לנתחים, או חותכת בעצמי. מעולם לא הכנתי צלי מנתח שלם.

הירקות

DSC_2284-1

כמו בהכנת מרק עוף, אנחנו מכניסים לצלי שלנו שני סוגי ירקות: ירקות ארומטיים כמו גזר, בצל, סלרי ושום, שמעשירים את טעם הרוטב וגם את טעם הבשר, וירקות שנרצה לאכול אחר כך, כמו תפודים, בטטות, פטריות ועוד.

גם כאן, מבחינתי הבסיס הוא בצל וגזר. אם יש לכם רק בצל, זה גם בסדר. שורש סלרי, שורש פטרוזיליה, עשבי תיבול למיניהם – כולם ילכו כאן נהדר.

בתחום הירקות למאכל, אני אוהבת תמיד להוסיף תפוחי אדמה, גם כי הם טעימים וגם כי הם מסמיכים את הרוטב. אם אתם מוסיפים ירקות רכים כמו דלעת, כדאי להוסיף רק בחצי השעה האחרונה של הבישול.

DSC_2320-1

הנוזל

DSC_2313-1

מצד אחד, אני אהיה הראשונה שתגיד לכם, שכדאי שתעשירו את הצלי שלכם בנוזלים טעימים כמו יין, בירה, ציר עוף או ציר בקר. מצד שני, אני אהיה האחרונה שתגיד לכם להימנע מהכנת צלי אם חשקה נפשכם ואין לכם בבית את כל המצרכים הללו, אבל כן יש לכם בשר, גזר, בצל ומים בברז. ברור, ברור שטעמו של הצלי יהיה עשיר ומורכב יותר בשימוש בכל הנוזלים שצויינו להלן. מצד שני, שילוב של בשר וירקות ארומטיים מקנים טעם נפלא לנוזל שבתחילת דרכו היה מים, ובתום בישול ממושך יהפוך לרוטב של צלי.

הכמות הסופית של הנוזל שתכניסו לסיר, תלויה בשלל גורמים, כמו רוחב ועומק הסיר שלכם וכמה ירקות בחרתם לשים בו. אפשר להתייחס לכמויות שציינתי כסוג של המלצה, ולא להתרגש אם תגלו שאתם זקוקים ליותר או פחות נוזלים. אנחנו רוצים שתוכן הקדרה יהיה מכוסה כמעט עד הסוף – אבל רק כמעט. מכיוון שאנחנו לא מתרגשים גם אם יש לנו רק מים כנוזל לציר, אנחנו ודאי וודאי לא נתרגש אם יש לנו רק כוס יין ושלוש עגבניות, ונשלים את החסר במים.

DSC_2322-1

משך הבישול

אני נוהגת לבשל את הצלי שלי 3-4 שעות. אתם מוזמנים להתחיל לטעום כעבור שעתיים-וחצי שלוש, ולעצור כשהבשר מגיעה לנקודה החביבה עליכם של רכות ועושר-טעמים. אני תמיד פוחדת שהוא יתייבש, ואפילו מדמיינת שהוא באמת התייבש, רק כדי לטעום אותו יום למחרת (לרוב הוא יהיה טעים יותר אחרי לילה במקרר) ולגלות שהוא יצא ממש טעים.

 DSC_2378-1

המתכון שמיד אביא לפניכם הוא פשוט ובסיסי. אפשר להמיר את העגבניות המרוסקות והיין בעוד מים, או בנוזלים אחרים כמו בירה או מיץ תפוזים. אפשר להוסיף ממש הרבה ירקות שורש, אם בני המשפחה שלכם אוכלים כאלה. לא הייתי מוותרת על תפוח אדמה אחד לפחות, כי העמילניות שלו מסמיכה את הרוטב.

DSC_2372-1

 צלי בקר ביין ובעגבניות (הכי פשוט, הכי טעים)

1 ק"ג חזה בקר (או נתח אחר שמתאים לבישול ארוך), חתוך לקוביות

2 בצלים גדולים, חצויים ופרוסים

3 גזרים

1 בטטה

2 תפו"א (אפשר גם הרבה יותר. אצלנו אין כל כך קליינטים)

1 פחית קטנה (400 ג') עגבניות משומרות מאיכות טובה, טחונות לרסק, או 400 ג' עגבניות טריות, טחונות במעבד מזון או קצוצות

1 כוס יין אדום

3-4 כוסות ציר בקר, ציר עוף או מים

מלח ופלפל

שמן זית או שומן בקר לטיגון

  1. ממליחים ומפלפלים את נתחי הבשר מכל צדדיהם.
  2. בסיר רחב ושטוח, מחממים את השמן או השומן, ומטגנים את הבשר מכל צדדיו עד שהוא משחים. אם יש צורך, עושים את זה בפעמיים. מוציאים את נתחי הבשר לצלחת.
  3. באותו השמן, מטגנים את הבצל הפרוס עד שהוא מתרכך ומזהיב מעט. מוסיפים מעט שמן אם יש צורך. ממליחים ומפלפלים את הבצל תוך שהוא מיטגן.
  4. מוסיפים לסיר את היין, העגבניות המרוסקות, ושתי כוסות ציר או מים, ומביאים לרתיחה.
  5. מחזירים לסיר את הבשר ומוסיפים את הירקות הקלופים (אפשר לחתוך גס אם יש צורך, כדי שייכנסו בנוחות לסיר). מוסיפים נוזלים כדי כמעט כיסוי, ומביאים לרתיחה שניה. ממליחים ומפלפלים. סוגרים את הסיר.
  6. מעבירים את הסיר ללהבה הקטנה ביותר, על האש הקטנה ביותר, ומבשלים 3-4 שעות, עד שהבשר רך.
  7. פותחים את הסיר, מגבירים את האש, ונותנים לנוזלים להצטמצם. אני צמצמתי אותם בערך לחצי , וזה לקח לי בערך 15 דקות של אש גבוהה וערבוב מדי פעם. זה מעשיר ומסמיך את הרוטב.  מי שדווקא אוהב רוטב נוזלי והרבה ממנו, יכול לוותר על השלב הזה. אורכו של השלב עשוי להתארך או להתקצר, בהתאם לכמויות הנוזלים.
  8. מגישים עם אורז לבן, או סתם עם סלט (הכי טעים), נאנחים בסיפוק, ומרגישים חורף.
Posted in: בשר בקר, מנה עיקרית

בשר טחון בסגנון בורמזי

29 באוקטובר 2013 8:40 am / 14 Comments / daniella

DSC_6830

צילמה והממה: נעה קדמי.

רונית כפיר היא אחותי, אבל לא מאותם הורים. בנוסף להיותה אינטליגנטית, רהוטה, מצחיקה, מגניבה ויפה, היא גם מכינה אוכל ממש ממש טעים. כן, כן, היא רבת מעלות כרימון.

התמזל מזלנו, ובנוסף להיותנו חברות, גם הילדים שלנו חברים. באחת הפעמים שביקרנו אותם, רונית הכינה מנה מחזה עוף טחון, שהיא קראה לה "חזה עוף בורמזי". היא סיפרה לי בהתרגשות על איך פעם חבר שלהם הגיע עם המנה הזו לאיזו מסיבה וכולם עטו עליה, ואחרי שטעמתי ממנה, הבנתי למה, ומיד ביקשתי את המתכון.

DSC_6752-Edit

DSC_6767

DSC_6783

DSC_6790-Edit

מקור המתכון הוא של אהרוני, והוא קורא לו "עוף בצ'ילי ולימון" או משהו כזה. אין לי מושג מי סבור שמקורו בורמזי ומדוע, ואין לי מושג אם זה נכון או לא, אבל המנה הזו הפכה לאחת ממנות הדגל בביתנו, ושמה התקבע, למרות שערכנו מקצה שינויים במתכון המקורי.

DSC_6762-Edit

כבר הזדמן לי להשתמש להכנתה בחזה עוף טחון, חזה עוף קצוץ (שקוצצים לבד במעבד מזון בפולסים. ממש טעים), פרגיות טחונות או קצוצות, בשר לבן ובשר בקר. הטעמים העזים של לימון, זנגביל, שום ורוטב סויה, מחמיאים לכל סוגי הבשר ועושים שמח ומרענן בפה.

DSC_6813

אני התאמתי את המתכון לצרכים שלנו, שזה בעיקר אומר לצרכים של הילדים שלנו, ואני מכינה אותו ללא צ'ילי, עם המון שום, ועם מבחר מצומצם וסלקטיבי ביותר של ירקות. אתם מוזמנים לשחק עם הירקות כאוות נפשכם, ואפילו להימנע מהם לחלוטין – זה עדיין יצא טעים.

DSC_6816

הפעם הוספתי למתכון פולי סויה ירוקים, המכונים אדממה. ברשתות השיווק אפשר למצוא לעתים פולים קלופים, ולעתים בתרמיליהם. אפשר בהחלט לרכוש את הפולים הקלופים, אבל אם לא מצאתם אותם, כמוני, אפשר לבשל את התרמילים ולקלף. חבילה של 400 גרם פולים בתרמיליהם מניבה כוס אחת עם קצת עודף לנשנוש. אם אתם לא מוצאים או לא אוהבים, אפשר להשתמש גם באפונה ירוקה או שעועית ירוקה.

DSC_6834

את הבשר הטחון אפשר לאכול כמו שהוא בכפית (זו ההעדפה שלי), להניח מעל – או לערבב עם – אורז או אטריות אורז, וגם לגלגל בדפי אורז או בעלי חסה.

אם אתם אוהבים כוסברה, הבשר יקבל בשקיקה כוסברה קצוצה. הילדים שלי לא.

בשר טחון בסגנון בורמזי (בהשראת מתכון של ישראל אהרוני)

500 ג' בשר טחון

חצי בצל, קצוץ

רבע כרובית קטנה, מופרדת לפרחים קטנים

1 גזר, חתוך לקוביות קטנות

4 שיני שום, קצוצות

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר, קצוץ

3 כפות רוטב סויה

3 כפות מיץ לימון

1 כוס פולי סויה (אדממה) קלופים (אפשר להמיר באפונה ירוקה מוקפאת, או בשעועית ירוקה עדינה)

מעט שמן לטיגון (השתמשתי בשמן קוקוס)

(אופציה ששכחתי הפעם: 1 כף שמן שומשום)

1. מחממים שמן במחבת או בווק.

2. מניחים במחבת בצל, כרובית, גזר שום וג'ינג'ר, ומטגנים תוך ערבוב עד שהם מתחילים להזהיב (להיזהר שלא ישרפו).

3. מוסיפים את הבשר הטחון, ומטגנים תוך ערבוב מדי פעם, עד שהבשר עשוי היטב ויבש למדי. מכבים את האש.

4. מוסיפים את פולי הסויה, מיץ הלימון ורוטב הסויה, ומערבבים היטב. מתקנים תיבול אם צריך.

5. מגישים עם אורז או אטריות אורז (או אוכלים בכפית!).

Posted in: בשר בקר, בשר טחון, מנה עיקרית

קציצות בניחוח אסיאתי

20 באוקטובר 2013 12:20 pm / 2 Comments / daniella

קציצות אסיאתיות

צילמה: נעה קדמי.

קציצות הוא אחד ממאכלי הבסיס האהובים ביותר בכל בית, אני חושבת. אני תמיד מחפשת איך לחדש ולגוון אותן.

גרסה של המתכון הזה, עם בשר חזה עוף טחון, ואפויות בתנור, היא אחת המנות הפופולאריות ביותר אצל לקוחותיי.

בפעם הזו הכנתי אותן קצת אחרת: השתמשתי בבשר חזיר, אותו אפשר בקלות להחליף בחזה עוף טחון או בפרגיות טחונות. אני נוטה להעדיף חזיר או עוף לקציצות האלה, תמיד מתחבר לי יותר טוב עם הניחוח האסיאתי שלהן, אבל הכנתי אותן גם מבשר בקר טחון, וגם כך הן קצרו מחמאות רבות.

DSC_1694

השילוב של בטטה, זנגביל, שום ורוטב סויה, מלכסן לקציצות הללו את העינים, ונותן להן טוויסט רענן. בזכות הבטטה הנימוחה, אין צורך בביצים או בעמילן כלשהו לחיבור התערובת.

 DSC_1695

אני טיגנתי, אבל אפשר בהחלט להניח אותן על נייר אפייה משומן, למשוח כל אחת בשמן, ולשלוח לתנור ל-40 דקות בערך בחום בינוני (אני הופכת את הקציצות באמצע האפיה, אבל זה כנראה קשור לכך שאני לרוב אופה 60-100 קציצות והתנור שלי צפוף. באפיה של תבנית אחת, לא בטוח שזה נחוץ).

DSC_1711

קציצות בניחוח אסיאתי

500 ג' בשר טחון, רצוי לבן או עוף

1 בטטה בינונית-קטנה (200 ג' ), אפויה בתנור או מבושלת (אפויה יותר טעים, אבל יותר זמן), קלופה

1 בצל, קלוף וחתוך גס

4-5 שיני שום

4 ס"מ שורש זנגביל

1 צרור כוסברה

2 כפות רוטב סויה

1 כף שמן שומשום (לא חובה)

מלח ופלפל

שמן לטיגון (השתמשתי בשמן קוקוס: הולך מעולה עם הגוון המזרח-רחוקי, והוא בטוח לטיגון כי טמפ' החמצון שלו מאוד גבוהה יחסית)

1. מניחים במכל מעבד המזון בצל, שום, שורש זנגביל וכוסברה, ומעבדים לתערובת פירורית.

2. מוסיפים את הבטטה, רוטב הסויה, שמן השומשום, ומעבדים שוב לתערובת אחידה.

3. מניחים בקערה את הבשר, מוסיפים את תכולת מכל מעבד המזון, מלח ופלפל לפי הטעם, ומערבבים בידיים, ליצירת תערובת אחידה.

4. בשלב הזה, אני אוהבת לקחת פיסה קטנה ושטוחה של תערובת, לטגן אותה על מחבת במעט שמן, ולבדוק את התיבול (גם בסופו של דבר אאפה את הקציצות), ולתקן אם יש צורך.

5. צרים מהתערובת קציצות בגודל הרצוי, מחממים במחבת שמן חצי-עמוק, ומטגנים משני הצדדים עד הזהבה.

6. מוציאים לצלחת מרופדת במגבת נייר, לספיגת עודפי השמן.

DSC_1712-Edit-2

Posted in: בשר בקר, בשר טחון, מנה עיקרית / Tagged: אסייאתי, בשר טחון, קציצות

צלי בקר בתימין ובדבש

3 במרץ 2013 1:54 pm / 3 Comments / daniella

סטיילינג וצילום: נעה קדמי

צלי בקר

בדרך כלל אני פחות אוהבת מאכלים כבדים ועכורים. קלים וצבעוניים זה יותר אני. עם זאת, יש לכלל הזה לא מעט יוצאי דופן, וצלי בקר הוא ללא ספק אחד מהם.

בשר, מבושל לאיטו עם נוזלים רבי-טעם וירקות ארומטיים, וכל מרכיב תורם את חלקו לתוצאה העסיסית, הרכה והמנחמת. אני אוהבת שהבשר רך כל כך שהוא כמעט מתפרק, ומשכשך בנוזל סמיך מעט.

DSC_3991-1

יש הנרתעים מהכנת צלי, מתוך מחשבה שזה מסובך או קשה, או למקצוענים, ובעיני זה לא נכון. הרבה יותר קשה להקדיח צלי, בעיקר כי קשה ליבש אותו. אם מקפידים שיישארו נוזלים והאש תהיה קטנה, ואם לא שוכחים אותו כל הלילה על האש, סביר להניח שייצא עסיסי וטעים.

למזלי, גם הילדים וגם רענן אוהבים לאכול בשר צלי, כך שזו מנה לכל המשפחה, ואפשר בהחלט להכין כמות גדולה יותר ולהקפיא. יש אינספור דרכים להכין צלי בקר, כמובן, וגם אני עושה אותה בכל פעם קצת אחר, בהתאם לחשק ולמה שיש בבית. הפעם הלכתי על גרסה מתקתקה מעט, בטעמי יין, תימין ודבש.

 DSC_3848-1

צלי בקר בתימין ובדבש

1 ק"ג קוביות בשר לצלי (אני השתמשתי בכתף בקר)

3 בצלים

3 גזרים

6 שיני שום

מיץ מתפוז אחד

2 כפות דבש

1 כוס יין

5 ענפי תימין

אופציה: ירקות שורש שלמים וקלופים

מלח ופלפל

שמן זית או אחר לטיגון

  1. מחממים שמן בסיר רחב ושטוח, ומטגנים בו את קוביות הבשר מכל צדדיהן, עד השחמה. עושים את זה בשניים-שלושה סבבים, ובכל פעם מוציאים את הנתחים לצלחת.
  2. פורסים או קוצצים את הבצלים, ומטגנים אותם באותה המחבת ובאותו השמן (מוסיפים שמן אם יש צורך), עד שמתחילים להזהיב.
  3. קוצצים ומוספים גם את שיני השום, ומטגנים תוך ערבוב עד שהשום מתרכך.
  4. מוסיפים את כוס היין, הדבש ומיץ התפוז לסיר, ומביאים לרתיחה תוך קרצוף של תחתית הסיר בעזרת כף עץ, כי מה שנראה לכם כמו ג'יפה קצת שרופה בתחתיתו, יתרום לטעמו של הצלי.
  5. מחזירים לסיר את נתחי הבשר, ומוסיפים גם את הגזרים וענפי התימין. אם הנוזלים לא מכסים את תכולת הסיר עד אמצעיתו (עד אמצע התכולה), מוסיפים יין, מיץ תפוזים או מים. מביאים לרתיחה נוספת.
  6. (מי שאוהב, יכול להוסיף בשלב הזה לסיר שלל ירקות שורש: תפודים, בטטות, שורש סלרי ועוד. אני מאוד אוהבת תפודים מסיר הצלי, אבל לא כשהוא מתוק. בטטות ילכו פה מצוין, אם כי הן עלולות להתפרק. מי שלא אוהב אותן מפורקות, יכול להוסיפן בשעה האחרונה של הבישול).
  7. מעבירים את הסיר לאש הכי קטנה, ומבשלים שעתיים, או עד שהבשר רך מאוד. מדי פעם, בוחשים את תכולת הסיר בעדינות ומוודאים שיש מספיק נוזלים.
  8. כשמוכן, מתבלים במלח ובפלפל לפי הטעם. אם נשארו נוזלים רבים בסיר, ניתן להגביר את האש ולתת לרוטב להסמיך.
Posted in: בשר בקר, מנה עיקרית

קציצות ברוטב עגבניות

24 באוגוסט 2012 12:33 pm / 2 Comments / daniella

ללא ספק ברשימת חמשת המאכלים האהובים על הילדים שלי. פשוט וטעים. אני אוהבת להוסיף איזה תבלין דומיננטי שנותן את הטון לרוטב, כאן הלכתי על תימין. אפשר להמיר בתבלינים מיובשים כמו כמון וכוסברה, טריים כמו פטרוזיליה, בזיליקום או כוסברה טריה, אורגנו מיובש או טרי. הכל הולך.

רענן אוהב להוסיף לרוטב מהחריף שלו, שהופך את כל העסק לרוטב לגדולים.

כשיש רוטב וקציצות מוכנים במקפיא, הכל הולך ממש מהר. רק צריך לזכור להפשיר (או להשתמש במיקרו להפשרה, ואל תגידו לאף אחד שאמרתי את זה).

כמובן, שאם קציצות ברוטב הן ממש כוס התה שלכם, אין צורך להקפיא בנפרד – אפשר לבשל המון קציצות בהמון רוטב, לחלק למנות, ולהקפיא. אני אוהבת לשמור לעצמי את הזכות לגוון את הרוטב, או לאכול את הקציצות ללא רוטב כלל.

קציצות ברוטב עגבניות

15 קציצות גדולות

550 ג' רוטב עגבניות (או רוטב מבערך 5 עגבניות ובצל אחד)

חצי כוס מים (125 מ"ל)

4 ענפי תימין

מניחים בסיר את הרוטב והמים, ומערבבים. מחממים לסף רתיחה.

מוסיפים את התימין, מניחים את הקציצות סביב, ומביאים לרתיחה.

מבשלים חצי שעה על אש קטנה.

הולך טוב, כמובן, עם אורז לבן.

Posted in: בשר בקר, מנה עיקרית / Tagged: קציצות, קציצות ברוטב

קציצות בכמויות

23 באוגוסט 2012 8:20 am / Leave a Comment / daniella

ביום שבו הכנתי את הבסיס לרוטב, הגדלתי ראש והכנתי גם המון קציצות. ממילא הייתי צריכה להאכיל פה שלושה ילדים.

אני משתמשת לרוב בבשר בקר טחון להכנת קציצות. לעתים אני משתמשת בחצי לבן וחצי בקר.  אני יודעת שיש הנשבעים בחצי בקר חצי עוף/הודו/כבש, ואני מניחה שכל אחד יכול להשתמש בתערובת שהוא מכיר ואוהב.

כלל האצבע שלי, אומר שעל כל חצי ק"ג בשר, נשתמש בצרור פטרוזיליה או כוסברה, בצל אחד בינוני או גדול, שתי שיני שום וביצה אחת.

זימנתי את יונתן לכדרר איתי קציצות. אני הכנתי פחוסות ושמנמנות, הוא הכין כדורים גדולים. בסוף הכנתי גם כמה קטנטנות. סך הכל, הכנו שלושה מגשים, ובהן בערך 60 קציצות גדולות ועוד איזה 30 קטנות.

המון קציצות

1.5 ק"ג בשר בקר טחון

3 צרורות עשבי תיבול – אני השתמשתי בשני כוסברה ואחד פטרוזיליה

4 פרוסות לחם – אני השתמשתי בלחם שיפון, אבל זה ממש לא משנה

3 ביצים

2 עגבניות, חצויות

3 בצלים, חצויים

6 שיני שום

3 כפיות בהרט

2 כפיות שטוחות מלח או לפי הטעם

פלפל לפי הטעם

שמן זית

מניחים במעבד מזון את עשבי התיבול חתוכים גס, הלחם, העגבניות, הבצלים והשום, וטוחנים לעיסה.

מניחים בקערה גדולה  את הבשר, מוסיפים את תכולת מכל המעבד ואת כל שאר התבלינים, ולשים בידיים לתערובת אחידה.

בשלב הזה, אם אני לא מתעצלת (הפעם לא התעצלתי), אני מטגנת מעט מהתערובת במחבת ובודקת את התיבול, ומתקנת לפי הצורך.

מניחים נייר אפייה בתבנית של התנור, ומשמנים בשמן זית.

יוצרים קציצות בגודל הרצוי – אנחנו הלכנו על גודל של שזיף גדול – ומניחים בתבניות.

מורחים שמן זית על כל קציצה בעזרת מברשת. אם אין, מטפטפים בכפית שמן ומורחים באצבע.

אופים חצי שעה בתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה, 190 מעלות, עד ששחום קצת מבחוץ ועשוי מבפנים.

מצננים מעט, מעבירים לקופסאות, ומקפיאים.

Posted in: בשר בקר, בשר טחון, מנה עיקרית

לדף הפייסבוק של פרפראות

הזינו את כתובת המייל שלכם כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

-הצטרף ל 770 מנויים נוספים

פוסטים אחרונים

  • דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות
  • צ'יפס אצות נורי
  • אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • גלידת בננה-בוטנים עם פצפוצי שוקולד
  • סלט עגבניות שרי עם גבינת פטה

תגובות אחרונות

  • daniella על אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • הודיה על אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • daniella על צ'יפס אצות נורי
  • עתר על צ'יפס אצות נורי
  • daniella על צרו קשר

ארכיון

  • יולי 2014
  • יוני 2014
  • מאי 2014
  • אפריל 2014
  • מרץ 2014
  • פברואר 2014
  • ינואר 2014
  • דצמבר 2013
  • נובמבר 2013
  • אוקטובר 2013
  • אוגוסט 2013
  • יולי 2013
  • יוני 2013
  • מאי 2013
  • מרץ 2013
  • פברואר 2013
  • ספטמבר 2012
  • אוגוסט 2012
  • יולי 2012
  • אפריל 2011
  • נובמבר 2008

קטגוריות

  • Uncategorized
  • אופציה טבעונית
  • ארוחה קלה
  • ארוחת בוקר
  • ביצים
  • בשר בקר
  • בשר טחון
  • טבעוני
  • ירקות
  • מאפים
  • מנה עיקרית
  • מרקים
  • משקאות
  • מתוקים
  • נשנוש
  • סלטים
  • עוגות
  • עוגיות
  • עוף
  • פירות
  • שוקולד
  • שתי דקות וירקות
  • תוספת
  • תוצרת בית

כלים

  • הרשמה
  • התחבר
  • פיד RSS לפוסטים
  • הזנת RSS לתגובות
  • WordPress.org
© Copyright 2021 - פרפראות
Infinity Theme by DesignCoral / WordPress