• אודות
  • צרו קשר
פרפראות

Category Archives: טבעוני

אגוזים מתובלים

27 בינואר 2014 8:56 am / 18 Comments / daniella

DSC_3928

צילמה: נעה קדמי.

אפתח במילות אזהרה: אני ממליצה שתכינו מהאגוזים הללו כמה שאתם מתכוונים לאכול.

DSC_3765

עשויה לעלות לכם המחשבה -  ההגיונית באופן עקרוני -  שכדאי להכין כמות מהם, לאחסן בקופסא אטומה, ולצרוך לפי הצורך. אל תקשיבו למחשבה הזו. יש טעות בבסיסה. היא מניחה – בתמימות – שתוכלו לעמוד מנגד, לעבור תדיר ליד הצנצנת האמורה המונחת לה על המדף במטבח, ולא להיות חייבים לשלוח את ידכם, לשלוף חופן, ולאכול. האמינו לי, אתם לא תוכלו.

DSC_3793

DSC_3804-2

או לפחות אני לא יכולתי. אבל אני חלשת אופי וחסרת עמוד שדרה ידועה כשזה נוגע למשהו שאני אוהבת לאכול, אז היי, אולי אני מדברת שטויות. אולי כדאי לכם להכין ארבע כוסות שלמות של האגוזים הללו, שהרי לכם יש עמוד שדרה. אבל אם תמצאו את עצמכם מחסלים את כל מה שהכנתם בהיסח הדעת, תוך קריאת ספר או צפייה בטלוויזיה,  זכרו – אני הזהרתי אתכם.

DSC_3811

איך אתאר בפניכם את חטיף האגוזים הנפלא הזה?

DSC_3821

DSC_3825

DSC_3849

DSC_3856

DSC_3858

DSC_3888

זה גם מלוח, גם מתוק, גם חרפרף.  גם פריך, גם שמנוני במידה, גם צבעוני. הוא אידאלי ליד הבירה, כנשנוש ליד הטלוויזיה, והוא גם יעשה טוב לסלטים על בסיס עלים ירוקים, ולעוד כל מיני סוגי סלטים.

DSC_3899

זה דורש חמש דקות עבודה ועשר דקות המתנה. המתכון ידידותי ומודולרי.

DSC_3952

אגוזים מתובלים

1 כוס תערובת אגוזים טבעיים: לא קלויים ולא מומלחים (אני השתמשתי בפיסטוקים, פקאנים, זרעי דלעת ואגוזי מלך, אבל זה באמת יעבוד עם כל שילוב שאתם אוהבים)

2 כפות חמאה או שמן קוקוס (30 ג'. האמת, נראה לי שיעבוד טוב גם עם חצי הכמות)

1 כפית קינמון

1/2 כפית כמון

1/2 כפית כוסברה טחונה (או עוד כמון)

1/4 כפית צ'ילי גרוס או משהו חריף אחר (אפשר יותר או פחות חריף, לפי הטעם)

1/2 כפית מלח

1 כף דבש

  1. מתחילים בקלייה מהירה של האגוזים: מחממים מחבת על להבה בינונית. מניחים בה את האגוזים למשך שתיים-שלוש דקות, ומערבבים מדי פעם. אם יש לכם אגוזים מושרים ומיובשים, אתם יכולים לוותר על השלב הזה.
  2. מוסיפים למחבת את החמאה או שמן הקוקוס, ומערבבים עד שהחמאה נמסה, ומצפה את האגוזים.
  3. מפזרים את התבלינים היבשים, ומערבבים שוב, לציפוי אחיד.
  4. מוסיפים את הדבש, ומערבבים פעם נוספת, עד שהדבש מצפה את כל האגוזים.
  5. מפזרים את תוכן המחבת על נייר אפייה לכמה דקות, לייבוש וצינון קל.
  6. אוכלים עד שכואבת הבטן. אה, כלומר, כשמצטנן, מאחסנים בצנצנת יבשה.
Posted in: טבעוני, נשנוש

סלט גזר, כוסברה ובוטנים, ועשרה דברים שאתם לא יודעים עליי

24 בינואר 2014 11:10 am / 12 Comments / daniella

   DSC_3738

צילמה: נעה קדמי.

זוכרים את מכתבי השרשרת? פעם היינו מקבלים כאלה בדואר: שלחו לעשרה אנשים ושפע של מזל יתרגש עליכם. לא תשלחו, והמזל הרע יפקוד אתכם.

אז בעידן האינטרנט, יש כמובן מכתבי שרשרת שמגיעים לתא הדואל, אבל בין הבלוגרים יש שלל משחקי-שרשרת. ואלה נוטים לשתף פעולה בינם לבין עצמם. עמרי פולק (אין קשר משפחתי) מהבלוג שביתה איטלקית הזמין אותי בפוסט הזה  להשתתף במשחק.

מי שלא מתעניין לקרוא עשרה דברים שהוא לא ידע עליי, ולא בטוח שרצתה לדעת, מוזמנת לגלול למטה היישר אל המתכון.

ואני מעבירה את השרביט לבלוגרים הבאים:

רונית כפיר מבלוג העיצוב פנימה, שיודעת לכתוב על כל נושא בחן ובשנינה.

דעאל שליו, הלא מר קדמוני, שתיכף מוציא ספר על תזונת הפליאו הקרובה ללבי, והבלוג שלו תמיד מעניין ומחכים.

דרור מבלוג האוכל המקסים שגיליתי לאחרונה, בטטות, שכשאני מדפדפת במתכוניו בא לי לאכול את המסך.

תוספת באיחור קל: הייתי ממש חייבת להוסיף לרשימה את הדר מ – בוא'נה פטיט, האישה שגורמת לי לפנטז על תותים בתימין כבר יותר משבוע.

עשרה דברים שאתם לא יודעים עליי, ואולי היתה לזה דווקא סיבה טובה:

  1. אני רחרחנית. יש לי נטייה לקרב כל דבר אל האף ולהריח אותו. גם אם זה לא משהו שאוכלים, ובטח ובטח אם זה כן.
  2. שני החטיפים האהובים עליי ביותר בעולם כולו הם בייגלה, וצ'יפס בטעם חומץ ומלח. מהראשון אני נמנעת כי אני משתדלת להימנע מגלוטן, ואת השני אין ממש בארץ (לשמחתי). המקום השלישי שמור לפופקורן.
  3. כשהייתי ילדה שתיתי רק קולה. אני טוענת שעד גיל עשרים ומשהו זרמה קולה בוורידים שלי. במקרר בבית ילדותי לא היה בכלל בקבוק מים קרים במקרר. רק קוקה קולה. היום אני לא מסוגלת לגעת במשקה הזה בכלל.
  4. לפני שהיו לי ילדים, עבדתי בתחום השיווק (!). בחיי.
  5. אחד המאכלים הראשונים שהכנתי באופן קבוע, ועליו יצאה תהילתי בקרב כל חברותי, היה מלאווח: פיזרתי עליו קוביות גבינה בולגרית וזעתר, ואפיתי אותו בטוסטר אובן, עד שהתנפח והעלים שלו נפרדו, וכל אחד היה פריך בנפרד. יחד עם סלט מכל הירקות ורסק עגבניות עם שום ומלח, היינו בגן עדן.
  6. כשהייתי ילדה הייתי תולעת ספרים. קראתי בלי הפסקה כמעט. אם אמא שלי היתה רוצה להעניש אותי, היא היתה אוסרת עליי לקרוא למשך כמה ימים, ואני הייתי מרמה וקוראת סיפורים ב"מקראות ישראל", ספר העברית של בית הספר.
  7. למרות שיש לי אמא ארגנטינאית ואבא רומני, ושיש היום לא מעט מתכוני בשר בבלוג שלי, הייתי צמחונית מגיל 14 עד גיל 26.
  8. שני הספרים הראשונים עמם התחלתי לבשל, בהנחה שלא מחשיבים את "ילדים מבשלים", הם "הבישול הצמחוני" של נעמי ליס מיברג (פסטה ברוטב שמנת ופטריות, סלט פסטה ופטריות ממולאות, שליוו אותי שנים רבות), ו"עוגות בחמש דקות" של רות יולס (שעוגות לא מעטות ממנו, בווריאציות כאלה אורחות, מלוות אותי עד היום).
  9. ואם כבר "ילדים מבשלים" – המתכון הראשון באמת-באמת שאני זוכרת שהכנתי, היה של עוגיות מ"ילדים מבשלים". בפעם השניה שאפיתי אותן, הוספתי להן קינמון. עד היום, אחי מבקש לפעמים שאאפה עבורו את העוגיות הללו. ועד היום, אין כמעט מתכון שאני מכינה שנשאר כמו שהוא. בשילוב של תאווה לאלתור ונטיה לעשות דברים ברגע האחרון, אני כמעט תמיד משנה מתכונים.
  10. כשאני אצל הוריי, אני תמיד מסרבת לתבל את הסלט. אף אחד לא עושה את זה טעים כמו אמא שלי.

DSC_3690

ועכשיו, לעניינינו. בשתי דקות וירקות, כזכור, אני נותנת לכם מתכוני ירקות זריזים, פשוטים ומהירים, כדי שלא תשתעממו מהסלט מחד, אבל שיהיה עדיין מהיר מאידך.

אני מאוד אוהבת סלטים על בסיס מרכיב אחד עיקרי. הוא מקבל במה שמוציאה את הטוב שבו, בתמיכה של שלל שחקני חיזוק. במקרה שלנו, שחקני החיזוק העיקריים הם הבוטנים והכוסברה (שונאי הכוסברה יכולים להשתמש בפטרוזיליה או להשמיט בכלל, גם ייצא טעים).

DSC_3720

אני קונה את הבוטנים קלויים, לא מומלחים וגרוסים. אפשר לקנות, אפשר לקלות בבית, וגם להמיר לזרעי חמניה, שומשום או אגוז אחר שאתם אוהבים, אם כי בוטנים או חמניה הכי מתאימים פה בעיני.

DSC_3732

 את הגימור הסופי מעניקים טעמו העמוק של שמן הזית, חמיצותו של הלימון, ונשיכה עדינה של חריף. בדרך כלל אני משתמשת בפתיתי צ'ילי גרוס, שבדיוק נגמרו לי כשצילמתי, ולכן השתמשתי בפפריקה חריפה, שעבדה פה מצוין.

זה סלט כיפי ומרענן, ואפשר בהחלט להמיר את הגזר בקולורבי או בכרוב. אפשר גם להמיר את שמן הזית בשמן שומשום (אפשר להגדיל לעשות ולהוסיף לו גם זנגביל ורוטב סויה), ולתת לסלט טוויסט אסייאתי.

DSC_3741

סלט גזר, כוסברה ובוטנים –  1-2 מנות

2 גזרים בינוניים

1/4 צרור כוסברה

1 כף גדושה בוטנים קלויים וגרוסים

1 כפית עד 1 כף (לפי הטעם) שמן זית

1-2 כפות מיץ לימון (אני אוהבת את הסלט הזה מאוד חמוץ)

בין רבע כפית לכפית צ'ילי גרוס, פפריקה חריפה או חריף אחר שאתם אוהבים, לפי הטעם

מלח גס

  1. מגררים את הגזר (במעבד מזון או על פומפיה).
  2. קוצצים את הכוסברה.
  3. מניחים בקערה גזר, כוסברה ובוטנים. מתבלים בשמן, לימון, צ'ילי ומלח, מערבבים, טועמים. מתקנים תיבול אם צריך.
Posted in: ארוחה קלה, טבעוני, ירקות, סלטים, שתי דקות וירקות / Tagged: גזר, סלט גזר, סלט גזר וכוסברה, סלט גזר מהיר, סלט מהיר

קישואים מוקפצים בחמאה והמון פלפל שחור

26 בדצמבר 2013 5:55 pm / 5 Comments / daniella

DSC_3096

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

DSC_3061

המתכון הזה נהגה במקור כדי לשמש תחליף לפסטה. אני לא אוכלת גלוטן, ויש בביתנו מנהג קבוע של אכילת פסטה ביום שישי בצהריים. מכיוון שלעתים יש רטבים מגניבים לפסטה, המצאתי לעצמי פסטה מקישואים.

DSC_3063

לאנשי הרואו-פוד (raw food), שאוכלים את מזונם לא מבושל, יש שפע של מתכונים המבוססים על אטריות שעשויות מקישואים, בטטות, דלעת ועוד. מכיוון שאני לא מגבילה את עצמי למזון חי, אני מקפיצה את הקישואים בשפע חמאה ופלפל שחור. התוצאה ממש טעימה בפני עצמה, ואני מכינה את המנה הזו גם בלי קשר לתחליף-פסטה.

DSC_3076

כדי ליצור רצועות דקיקות של קישואים, אני משתמשת בקולפן ירקות ומקלפת את בשר הקישוא. אפשר גם להשתמש במנדולינה, בדיסקית הפריסה של מעבד מזון, או פשוט לפרוס דק מאוד ביד. אפשר גם לחתוך את בקישואים למקלות, זה עובד (בדקתי).

DSC_3086

בימים הקרירים הללו, אני מוצאת שהחשק שלי לאכול ירקות חיים ירד באופן משמעותי, ואני מחפשת את הירקות שלי חמים או לפחות חמימים. מנת הקישואים הזו היא פשוטה, מהירה ומספקת מאוד, ומהווה תחליף נאה לסלט. טבעונים מוזמנים להחליף את החמאה בשמן זית, התוצאה תהיה מצוינת.

DSC_3095

קישואים מוקפצים בחמאה והמון פלפל שחור – מנה אחת

2-3 קישואים קטנים ומוצקים

1-2 כפות חמאה (25 ג' בערך, אני אוהבת להיות נדיבה בחמאה. ובכל מה ששמן), גי או שמן זית

מלח והרבה פלפל שחור טחון טרי

  1. בעזרת קולפן ירקות, קולפים את הקישוא לרצועות אורך דקות.
  2. מחממים את החמאה במחבת, עד שהיא מתחילה להעלות בועות.
  3. מניחים את הקישואים במחבת, ומטגנים תוך ערבוב מזדמן עד שהם רכים ומצופים בחמאה.
  4. מתבלים בנדיבות רבה בפלפל, וגם ממליחים.
  5. משתדלים לא לגמור את תכולת המחבת בדרך לשולחן (ואני מדברת מנסיון)
Posted in: ארוחה קלה, טבעוני, ירקות, סלטים, שתי דקות וירקות, תוספת

צ'אי טפיוקה-קוקוס

19 בדצמבר 2013 4:07 pm / 3 Comments / daniella

DSC_2564

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

אני שונאת שקר לי. שונאת. אני גם שונאת שחם לי, אבל הרבה יותר שונאת שקר לי. אני יכולה ליהנות מחורף כשאני מביטה בו מהחלון, או בגיחות קצרות כשאני אוספת את קטנתי מהגן. אבל כל מזג האוויר הזה שהתרגש עלינו בימים האחרונים, ובעיקר גל הקור? בתי היתה אומרת: זה לא לטעמי בכ-לל.

אבל משקאות חורף? הו, זה בהחלט לטעמי. יש לי מן באג בייצור ואני לא אוהבת שוקו, וזה דווקא טוב כי זה פותח לי את האופקים למבחר משקאות חורף אחרים.

DSC_2536-Edit

היה לי ברור שבקרוב ייכנס מתכון של צ'אי לבלוג. מצד שני, נורא התחשק לי גם משהו יותר קרמי ומנחם. ואז ראיתי את המתכון הזה בספרו (הנהדר) של דורעם גונט (איש גבוה מבשל), והכל התחבר. גונט מציע יותר קינוח מאשר משקה, הוא לא ממש נוזלי והוא מוגש פושר או קר, ואני לקחתי את זה לכיוון של משקה חם שאפשר לשתות, ואפשר גם לאכול בכפית.

לטפיוקה אין ממש טעם. היא מצטיינת ביכולת ההסמכה שלה, וכשהיא בצורה של כדורים, היא בהחלט מצטיינת ביופיה. פרט לזה, היא מקבלת את הטעם של מה שהיא משכשכת בתוכו.

יש שתי דרכים להכין צ'אי: האחת, היא להשתמש בשקיקי צ'אי הודי מוכן, יש כאלה בשפע ברשתות השיווק. השניה, בה השתמשתי אני, היא לבשל את הצ'אי בעצמנו. במקרה הזה, לא היה פה עניין של אידיאולוגיה. היה קר בחוץ, והרעיון של לצאת לרכוש תה היה בלתי נתפס, כשיש לי בבית את כל המרכיבים הדרושים לשם כך.

DSC_2551

צ'אי טפיוקה-קוקוס – 2 כוסות מבוסס על מתכון של דורעם גונט

לצ'אי:

1 כוס מים

2 מסמרי ציפורן

1 ס"מ שורש ג'ינג'ר

2 תרמילי הל

1 מקל קינמון

2 תיונים של תה רגיל (השתמשתי באינגליש ברקפסט, כל תה שחור סטנדרטי הולך)

(אופציה: ממירים את כל הרשימה הזו בשני שקיקי צ'אי הודי קנוי. ואז גם אין צורך לבשל את הצ'אי, אפשר לחלוט את השקיקים במים רותחים ולהמשיך לשלב הבא).

למשקה:

1/4 כוס כדורי טפיוקה

1 כוס חלב קוקוס (אפשר להכין לבד)

1/2 כוס מים

2 כפות דבש (או סילאן או מייפל או סוכר)

  1. מכינים את הצ'אי: מניחים בסיר כוס אחת של מים, את שקיקי התה ואת כל התבלינים, ומביאים לרתיחה.
  2. מוסיפים לסיר את כדורי הטפיוקה, חצי כוס מים וחלב הקוקוס, מביאים לסף רתיחה (זהירות, שלא יגלוש) ומבשלים עד שכדורי הטפיוקה הופכים לשקופים ופניניים, בערך 20 דקות.
  3. מוסיפים את הדבש, מערבבים היטב, ומגישים.
  4. מומלץ לשתות ליד חלון שמשקיף לשמים אפורים. אני מאוד אוהבת גשם כשאני בבית.
Posted in: טבעוני, משקאות, מתוקים, נשנוש

חלב קוקוס ביתי

19 בדצמבר 2013 3:03 pm / 16 Comments / daniella

DSC_2509

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

DSC_2508

הוא מכונה חלב קוקוס, נוזל קוקוס, מי קוקוס, קרם קוקוס ואולי בעוד שמות. הכוונה היא לנוזל חלבי, המופק מקוקוס ומים. כשהוא במיטבו, אלו שני המרכיבים היחידים שלו. טוחנים יחד מים וקוקוס, מסננים, ויש לנו חלב קוקוס.

אגוז הקוקוס, על שלל המוצרים שמכינים ממנו, נחשב בקרב רבים (וגם אצלי) לסוג של מזון-על. הנוזל הטעים והשמנוני הזה, שאפשר להשתמש בו במקום חלב, במקום שמנת, להכין ממנו קצפת, להכין ממנו קארי – הוא קל להכנה, ועשוי מקוקוס מיובש טחון שמוצאים בכל סופר.

DSC_2520

אם אתם קונים קוקוס במשקל (אני מדברת על פתיתי קוקוס/קוקוס טחון פשוט וסטנדרטי, כזה שנוהגים לצפות בו כדורי שוקולד), ודאו שאין בו תוספת סוכר. אבל גם חבילת קוקוס סטנדרטית מהסופר תהיה ממש בסדר.

כמי שמכינים את חלב הקוקוס שלכם בעצמכם, אתם יכולים לשלוט ברמת אחוזי השומן שלו. שומן קוקוס הוא בריא מאוד, כך שאין לכם מה להיבהל מתכולת שומן גבוהה. מצד שני, יש גם משמעות למה אתם רוצים להכין ממנו. לפעמים תעדיפו חלב דליל ודל יותר בשומן, מקרם עשיר, שומני ושמנתי במרקמו.

בגדול, אני משתמשת בשתי כוסות מים על כוס קוקוס טחון, ליצירת חלב קוקוס סטנדרטי להכנת קארי. להכנת קצפת, אני משתמשת בכוס וחצי מים על כוס קוקוס. אם אני רוצה להשתמש בנוזל כתחליף חלב, אני משתמשת בשלוש כוסות מים על כוס קוקוס טחון. אם בלבלתי אתכם עכשין, שכחו מכל מה שכתבתי בפסקה הזו, והשתמשו בשתי כוסות מים על כוס קוקוס וזהו.

DSC_2522

לסינון החלב, יש להשתמש בבד כלשהו. אפשר לקנות בחנויות המתמחות מה שמכונה בד גבינה. אפשר להשתמש בחיתול טטרה, שמוצאים בכל סופרפארם, ובטח ברוב בתי המרקחת והחנויות למוצרי תינוקות. לאחר השימוש, שוטפים היטב בכיור (אחרת זה מסריח) ומכבסים במכונת הכביסה. ואפשר – זה מה שאני עושה – להשתמש במה שמכונה מגבות נייר רב פעמיות או רב-מגבת או מטליות חד פעמיות. אני מניחה שכל בד דק ונקי יעבוד, כולל חולצת טריקו ישנה.

DSC_2525

אני טוחנת את המים והקוקוס במעבד מזון, אני מניחה שגם בלנדר יעבוד. לא יודעת איך מעבד המזון שלכם, אצלי שלוש כוסות נוזלים לא נכנסות בקלות (זה דולף), ואם אני רוצה להכין חלב קוקוס מהזן הנוזלי, עם שלוש כוסות מים, אני עושה את זה בפעמיים: מניחה במעבד המזון כוס קוקוס ושתי כוסות מים, מערבת, מצננת, סוחטת – ואז מחזירה את הקוקוס פנימה, ויוצקת כוס מים נוספת.

חלב קוקוס ביתי – להכנה של בערך כוס וחצי חלב קוקוס

80 ג' (1 כוס) קוקוס טחון

2 כוסות מים חמים

  1. מניחים את הקוקוס במעבד מזון, ויוצקים מעליו את המים החמים.
  2. מפעילים את המעבד, ונותנים לו לפעול חמש דקות. מכבים, ונותנים לתערובת להצטנן קצת.
  3. מניחים מסננת על קערה. מניחים על הקערה שתי מגבות רב פעמיות, חופפות בחלקן, או חיתול טטרה, ויוצקים אל המסננת את תערובת הקוקוס והמים שהצטננה מעט.
  4. סוחטים בעדינות את הקוקוס שבתוך המגבת הרב-פעמית, עד שכל הנוזל יוצא ממנה. אם אתם משתמשים במגבת רב-פעמית, הקפידו על עדינות כי אחרת היא עלולה להיקרע.
  5. מאחסנים במקרר. אפשר ומומלץ להכין כמות גדולה ולהקפיא.
Posted in: טבעוני, תוצרת בית / Tagged: חלב קוקוס

סלט עגבניות וסלרי

3 בדצמבר 2013 3:41 pm / 9 Comments / daniella

v&A-17

צילמה וטעמה: נעה קדמי.

אני שמחה להציג פינה חדשה בבלוג. שמה בישראל: שתי דקות וירקות.

כאן אציג בפניכם מתוכנים של סלט, בדרך כלל בכמות שמתאימה לאדם אחד או שניים.  הילדים הגדולים שלי בררנים בתחום הירקות שלהם. זה אוכל רק עגבניות שרי, זה רק גזר, וזו בלי שום פלפל שחור, וכן הלאה. לכן בדרך כלל, כל אחד מקבל קערית סלט אישית. כן, זה מעיק בדיוק כמו שזה נשמע.

בצהריים אני בדרך כלל מתקתקת לי איזה סלט ממה שיש בבית. לעתים קרובות יש בו רק מרכיב אחד או שניים (לא כולל תיבול), אבל אני תמיד מנסה למצוא דרך לתת לו אדג' מגניב.

v&A-4

פעם חברה אמרה לי, שהיא מאוד מתפעלת מזה שיש לנו כוח לחתוך סלט בכל ארוחה. ואז הבנתי, שזה בכלל לא קשור לכוח, ממש חסר לי אם אין איזה ירק מרענן לצד האוכל בכל ארוחה, ולעתים קרובות, בעיקר בקיץ, הסלט הוא בעצם עיקר הארוחה.

אז המטרה של הפינה הזו היא לעזור לכם להכין במהירות סלטים קטנים (אפשר כמובן להכפיל, לשלש או לרבע כמויות) וטעימים, ממה שיש בבית, שלא ישעממו את החיך שלכם ויעשו לכם חשק לאכול יותר ירקות.

אני מתה על עגבניות. אני חושבת שתפגשו אותן ממש הרבה בפינה הזו, בהמון וריאציות. והנה הראשונה. החורף הוא זמן בעייתי לעגבניות. הן נוטות להיות תפלות, אבקתיות ומבאסות בטעמן. לכן אנחנו יורדים קצת במינון אכילת העגבניות בחורף, ואם רוצים להכין רוטב או מרק, משתמשים יותר בעגבניות משומרות. אבל עגבניות השרי מצליחות לעתים לשמור על טעמן, ואלה ממילא העגבניות החביבות עליי, ובהן השתמשתי כאן.

v&A-5

הסלרי נותן ניגוד צבעים נאה ופריכות נעימה, וזרעי החמניה נותנים סוג אחר של פריכות ושמנוניות נעימה, וכולם יחד משתלבים היטב. בקיצור, זה נורא טעים.

v&A-6

v&A-8

בנוגע לרוטב: אני שמתי כף שמן זית וכף מיץ לימון. נעה אמרה שהיא היתה שמה טיפונת פחות שמן. אני ידועה כחובבת שמן, ולכן נתתי לכם את האופציה להיזהר ואולי לשים קצת פחות.

v&A-7

סלט עגבניות וסלרי – מנה אחת

10-15 עגבניות שרי, או שתי עגבניות קטנות ומתוקות

1-2 גבעולי סלרי (תלוי כמה הם ארוכים)

1 כף זרעי חמניה

1 כף שמן זית, או פחות לפי הטעם

1 כף מיץ לימון, או פחות לפי הטעם

מלח ופלפל

  1. חוצים או חותכים לרבעים את עגבניות השרי. אם משתמשים בעגבניה רגילה, חותכים לקוביות.
  2. קוצצים את גבעולי הסלרי.
  3. קולים את זרעי החמניה על מחבת יבשה עד הזהבה קלה (מחממים מחבת יבשה וריקה לחצי דקה, מוסיפים את הזרעים, וקולים תוך ערבוב מזדמן עד שמזהיב קלות, 2-3 דקות).
  4. מערבבים את העגבניות, הסלרי וזרעי החמניה בקערה קטנה.

מתבלים בשמן זית, מיץ לימון, מלח ופלפל. טועמים, מערבבים ומתקנים תיבול.

Posted in: טבעוני, ירקות, סלטים, שתי דקות וירקות / Tagged: עגבניות, צמחוני, תוספת

ממרח גזר-כוסברה

3 בדצמבר 2013 3:09 pm / Leave a Comment / daniella

DSC_8395

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

DSC_8318-Edit-2

חשבתי על הממרח הזה כשהתחלתי להימנע גם מקטניות וגם ממוצרי חלב. הסרתם של מוצרי החלב, הפחיתה מאוד את כמות הממרחים הסטנדרטיים שיכולתי לאכול.

מישהו חושב שאני מגזימה עם הכוסברה?

בעבר נהגתי להכין ממרח מעדשים כתומות וטחינה, אבל מכיוון שאני נמנעת גם מקטניות, הוא לא היה אופציה. וכך הגיתי את המתכון הזה.

DSC_8393

עדשים כתומות זה כתום, וכך גם גזר, לא?  מה פה לא הגיוני?

DSC_8316

כמובן, שטעמם של הגזר והעדשים לא דומה, וטעמו של הממרח מאוד שונה, וזה מצוין, כי הוא ממש-טעים בדרך אחרת לגמרי, ומרעננת יותר מאשר הגרסה עם העדשים, ואני תמיד בעד אוכל מרענן, גם בחורף המצחיק שלנו.

DSC_8396-Edit

ממרח גזר-כוסברה

500 ג' גזר (חצי שקית סטנדרטית של גזר)

חצי צרור כוסברה

1 שן שום

2 כפות מיץ לימון

4 כפות טחינה גולמית

חצי כפית כמון טחון

חצי כפית כוסברה טחונה

חצי כפית זנגביל טחון

חצי כפית פפריקה

מלח ופלפל

  1. מקלפים או מקרצפים את הגזר, חותכים, ומבשלים בסיר מלא מים עד ריכוך. מסננים ומצננים מעט.
  2. מניחים בקערת מעבד מזון את הכוסברה והשום, ומעבדים עד שהם קצוצים.
  3. מוסיפים את יתרת החומרים, ומעבדים לממרח חלק יחסית.
  4. טועמים ומתקנים תיבול.
Posted in: ארוחה קלה, ארוחת בוקר, טבעוני, ירקות, נשנוש / Tagged: גזר, ממרח גזר, ממרח טבעוני

מחית מתובלת של דלורית צלויה וחמאת שקדים

25 בנובמבר 2013 10:16 am / 4 Comments / daniella

DSC_8387

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

התלבטתי בקשר לשם של הפוסט, ושל המתכון. כי מצד אחד, מדובר בדיוק במחית דלעת צלויה עם חמאת שקדים. מצד שני, במילה מחית, וגם באחותה פירה, יש משהו קצת חסר קסם (למרות שאני ממש אוהבת פירה),  והמתכון הזה הוא רב-קסם בעיני.

DSC_8326

נתחיל בדלעת: השתמשתי כאן בדלעת בעלת השם הנורא דלורית (באנגלית קוראים לה butternut squash, שזה שם כל-כך הרבה יותר יפה והולם), אבל כל דלעת תסכון. ניסיתי את המתכון הזה גם עם דלעת רגילה, וגם עם בטטה, וזה עבד מצוין. אני בטוחה שגם עם דלעת ערמונים או דלעת יפנית זה יעבוד היטב.

DSC_8337

אתם כבר יודעים מה אני אוהבת לעשות עם הירקות שלי: לשלוח אותם לתנור. ולא סתם, וגם את זה אתם יודעים: זה עושה קסם. זה עובד. שעה בתנור ב-180 מעלות, עד שהדלורית רכה מאוד למגע, מבטיחה שכשנפתח אותה נקבל תוכן בעל צבע כתום עמוק, וטעם מרוכז עם רמזים אגוזיים, עוד לפני שהוספנו את חמאת השקדים.

DSC_8340

חמאת שקדים היא פשוט שקדים שנטחנו היטב עד שהפכו לממרח. אפשר להכין לבד בבית (יש שפע מתכונים ברשת), ואפשר גם לקנות בכל חנות טבע ובמרבית הסופרים הגדולים (אני אוהבת במיוחד את הסוג הזה). היא מעשירה את טעמה של הדלורית הצלויה ומשלימה אותו.

DSC_8367

המרכיבים האחרונים במתכון הזה הם התבלינים: תבלינים חמים, שמתאימים לדלעות לסוגיהן כמו כפפה ליד. מידת התיבול תלויה בכמה אתם אוהבים מתובל, ואם אתם לא בטוחים, עדיף שתתחילו עם חצי כמות מכל תבלין ותתקדמו משם. אפשר גם להמיר או להוסיף תבלינים: ציפורן, הל, כמון ופלפל אנגלי יעבדו פה היטב.

התוצאה הסופית היא סתווית (בואו נעמיד פנים שיש פה סתיו, טוב?), עשירה ומענגת.

DSC_8383

מחית מתובלת של דלורית צלויה וחמאת שקדים

1 דלורית גדולה, או שתיים קטנות (בערך 1 ק"ג סה"כ)

חצי כוס חמאת שקדים (או חמאת אגוזים/זרעים אחרת. לא בטוחה שחמאת בוטנים תעבוד פה, אבל קשיו, פקאנים וחמניות אני מאמינה שכן)

1 כפית אגוז מוסקט טחון

1 כפית קינמון טחון

1 כפית גאראם מסאלה

מלח ופלפל שחור

  1. מניחים דלורית שלמה, על קליפתה, בתנור שחומם מראש ל200 מעלות, וצולים כשעה, או עד שהיא משחימה מבחוץ ורכה מאוד למגע. מניחים לה להצטנן מעט.
  2. חוצים את הדלורית, מסלקים את הגרעינים, ומפרידים את הבשר מהקליפה בידיים או בעזרת כף.
  3. מניחים בקערה את בשר הדלורית, ומועכים היטב במועך ירקות (המחית יצאה עם קצת חתיכות וגושים. למחית חלקה, אפשר לטחון במעבד מזון. לכל סוג יש את הקסם שלו).
  4. מוסיפים את חמאת השקדים והתבלינים, ומערבבים היטב. מתקנים תיבול.
  5. אוכלים בהנאה, ומשתכנעים שסתיו.
Posted in: ארוחה קלה, טבעוני, ירקות, תוספת / Tagged: דלורית, דלעת, מחית דלעת

פסטו כוסברה לימוני

21 בנובמבר 2013 11:14 am / 4 Comments / daniella

DSC_7802

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

אצלנו בבית, ובעיקר אצלי בצלחת, הפסטו כבר חצה מזמן את הקווים מסתם רוטב לפסטה לקערת הסלט –  כרוטב, כמטבל לירקות, כתוספת נעימה לצקת מעל ירקות צלויים או מאודים, לערבב עם יוגורט או מעל אורז, או בתוך כריך. או כמובן, כמו רוב הממרחים הממש-טעימים: בכפית. אחרי שצילמנו את המתכון, לקח לי בערך 20 דקות לחסל את כל הממרח באופן אישי, ולתהות למה אני לא מכינה כזה בכל יום.

DSC_7730

יתרון בולט של פסטו מכוסברה (או פטרוזיליה), הוא שצבעו העז לא משחיר תוך דקות כמו זה של פסטו בזיליקום קלאסי. ועוד יתרון שלו, הוא שיש לו טעם של כוסברה, שזה טעם שאני מחבבת במיוחד.

DSC_7784

DSC_7790

DSC_7797

הפסטו הקלאסי דורש צנוברים. אני מתה על צנוברים, אבל יש לי איתם בעיה כפולה: הראשונה, היא שהם מתעפשים ממש מהר, ולעתים קרובות, אם רוכשים אותם בסופר, הם כבר מגיעים הביתה מעופשים. השניה, היא שהם ממש יקרים (באזור ה-20 ₪ ל-100 גרם). מאז שגיליתי שהרוב המכריע של האגוזים והזרעים עובד נפלא בפסטו, נטשתי את הצנוברים לטובת מה שיש בבית.

DSC_7814

בפסטו שלי אין גבינה. אתם יותר ממוזמנים להוסיף לקערת המעבד 50 ג' פרמזן או גבינה צהובה, קשה ועזת-טעם אחרת, בשלב של טחינת האגוזים והשום. במקרה זה, היזהרו עם המלח.

 פסטו כוסברה לימוני

1 צרור גדול כוסברה (שלי שקל 100 ג'. הצרורות בסופר הם לרוב קטנים, ואז כדאי לקחת שניים)

50 ג' (רבע כוס) אגוזי קשיו קלויים על מחבת, או כל אגוז או גרעין אחר (אני ממש אוהבת פה זרעי חמניה, בדיוק נגמרו לי)

2-5 שיני שום (אני שמתי שתיים, אפשר יותר, למי שאוהב ולא מתכנן לנשום על אף אחד בקרוב)

1 כף מיץ לימון טרי

1/2 כוס שמן זית, או יותר לפי הצורך

מלח ופלפל

  1. מניחים קשיו ושום בקערת המעבד, וטוחנים לתערובת גרגרית.
  2. מוסיפים את הכוסברה: קוטמים לה את הגבעולים הארוכים, אבל לא צריך להתעסק יותר מדי בכל השאר, מעבד המזון יטחן הכל. טוחנים שוב.
  3. מוסיפים מיץ לימון ושמן זית בזרם איטי, תוך כדי פעולת המעבד.
  4. עוצרים את המעבד, ובודקים את המרקם. אני אוהבת שהוא משחתי-אך-נוזלי-קלות.  אם אתם רוצים אותו נוזלי יותר, הוסיפו עוד שמן זית.
  5. ממליחים ומפלפלים, ומפעילים לרגע נוסף. טועמים ומתקנים תיבול.
  6. ממהרים לנגב בעזרת מקלות של ירקות, ולא משאירים כלום לאף בן משפחה (לפחות זה מה שאני עשיתי).
Posted in: ארוחה קלה, ארוחת בוקר, טבעוני, ירקות / Tagged: כוסברה, פסטו כוסברה

כרוב צלוי בשמן זית ומלח גס

19 בנובמבר 2013 8:36 am / 10 Comments / daniella

DSC_7819

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

היי, אתם שם, שמעקמים את האף. אני רואה אתכם. לא, לא, אל תנסו להסתיר את האף בכף היד עכשיו, זה לא יעזור. קראתם "כרוב", ועיקמתם את האף, נכון?

DSC_7709

כי, כאילו, כרוב? בשביל זה עשיתם מנוי לבלוג שלי? בשביל זה הרחקתי אתכם מהקנדי קראש? גם נעה, כשאמרתי לה שמצלמים כרוב, גילתה חשדנות רבה. לדעתי מאז היא לא מפסיקה לפרוס ולצלות כרובים.

DSC_7768

הכרוב הוא ירק מתעתע. יש הרבה ירקות כאלה, מתעתעים. הוא צנוע, הוא יומיומי, במיוחד בגרסה הירוקה (והמכונה לבנה, משום מה) שלו, שרובנו מכניסים הביתה. קוצצים אותו לתוך סלט, לפעמים משקיעים ונותנים לו סלט משל עצמו, או מחמיצים (כובשים) אותו.

DSC_7741

אבל כמו הרבה מאוד ירקות, אם שולחים אותו להשתזף קצת בתנור בצירוף הנכון של שומן ותבלינים, קורה נס קטן. העלים הקשיחים הופכים לרכים ומתמסרים, נימוחים ומשמחים. הנוזלים מתאדים מעלי הכרוב, הם נעשים מתקתקים קלות, שמן הזית עוטף אותם בשמנוניות נעימה, הקצוות משחימים ונעשים קצת פריכים, וכאמור, השמחה גדולה.

DSC_7742

DSC_7775

כאן פרסתי כרוב סגול וכרוב ירוק לפרוסות בעובי סנטימטר בערך, מרחתי כל אחת מהן בנדיבות בשמן זית, ופיזרתי מלח גס. גם שום כתוש יתקבל בברכה, ועשבי תיבול כמו תימין, אבל הפעם הייתי מינימליסטית. אפשר גם לחתוך את הכרוב לפלחים משולשים או אפילו לקצוץ אותו – זמני הצלייה ישתנו, אבל זה עדיין יהיה טעים.

DSC_7768

שתי נקודות בנוגע לשמן הזית: מעט מדי שמן זית, והכרוב ייצא יבש. יותר מדי שמן זית, והוא ייצא קצת שמנוני. עדיף שמנוני וטעים מיבש ולא-כל-כך-טעים. אז אם יש לכם ספק, לכו על יותר מדי. אם אתם מתלבטים, הוציאו את התבנית מהתנור כעבור רבע שעה, וטעמו. אם יבש מדי, הברישו בעוד מעט שמן.

הנקודה השניה: שמן זית מתחמצן בערך ב-190 מעלות. כדי שנוכל להשתמש בשמן זית אבל לא לחמצן אותו (מה שהופך אותו מממש בריא למזיק), אני ממליצה לצלות את פרוסות הכרוב ב-170 או 180 מעלות. לקח לי 30 דקות בחום הזה להגיע למרקם ולטעם הרצויים לכרוב. בתנור הקודם שלי, שהיה עתיק יומין, זה היה לוקח שעה.

DSC_7823

DSC_7830

השתמשתי בכרוב סגול קטן ובכרוב ירוק קטן, כדי שיהיה לי נוח לפרוס אותם שלמים. אתם מוזמנים להשתמש בכרוב באיזה צבע שתבחרו. אם יש לכם בבית כרוב גדול, חצו אותו והניחו  בתבנית חצאי פרוסות. אל תתרגשו אם הפרוסות קצת מתפרקות.

DSC_7843

כרובים צלויים בשמן זית ובמלח גס

1 כרוב סגול קטן

1 כרוב ירוק קטן

1/3-1/2 כוס שמן זית

מלח גס

  1. פורסים את הכרובים לפרוסות בעובי 1-1.5 ס"מ.
  2. מניחים על בתבנית תנור, על נייר אפייה מרוח בשמן זית.
  3. מברישים כל פרוסה בשמן זית בנדיבות יחסית.
  4. זורים מלח גס מעל כל פרוסה.
  5. צולים 30 דקות בתנור שחומם מראש ל170 מעלות, או עד שהכרוב רך מאוד והפרוסות משחימות בקצוות.
Posted in: ארוחה קלה, טבעוני, ירקות, תוספת / Tagged: כרוב, כרוב אפוי, כרוב צלוי

Post Navigation

« אחורה 1 2 3 4 הבא »

לדף הפייסבוק של פרפראות

הזינו את כתובת המייל שלכם כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

-הצטרף ל 770 מנויים נוספים

פוסטים אחרונים

  • דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות
  • צ'יפס אצות נורי
  • אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • גלידת בננה-בוטנים עם פצפוצי שוקולד
  • סלט עגבניות שרי עם גבינת פטה

תגובות אחרונות

  • daniella על אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • הודיה על אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • daniella על צ'יפס אצות נורי
  • עתר על צ'יפס אצות נורי
  • daniella על צרו קשר

ארכיון

  • יולי 2014
  • יוני 2014
  • מאי 2014
  • אפריל 2014
  • מרץ 2014
  • פברואר 2014
  • ינואר 2014
  • דצמבר 2013
  • נובמבר 2013
  • אוקטובר 2013
  • אוגוסט 2013
  • יולי 2013
  • יוני 2013
  • מאי 2013
  • מרץ 2013
  • פברואר 2013
  • ספטמבר 2012
  • אוגוסט 2012
  • יולי 2012
  • אפריל 2011
  • נובמבר 2008

קטגוריות

  • Uncategorized
  • אופציה טבעונית
  • ארוחה קלה
  • ארוחת בוקר
  • ביצים
  • בשר בקר
  • בשר טחון
  • טבעוני
  • ירקות
  • מאפים
  • מנה עיקרית
  • מרקים
  • משקאות
  • מתוקים
  • נשנוש
  • סלטים
  • עוגות
  • עוגיות
  • עוף
  • פירות
  • שוקולד
  • שתי דקות וירקות
  • תוספת
  • תוצרת בית

כלים

  • הרשמה
  • התחבר
  • פיד RSS לפוסטים
  • הזנת RSS לתגובות
  • WordPress.org
© Copyright 2021 - פרפראות
Infinity Theme by DesignCoral / WordPress