Category Archives: טבעוני

צילמה : נעה קדמי.

יש לי יחסים שנויים במחלוקת עם דלעת. כי מצד אחד, היא כתומה וטעימה. מצד שני, יש לה חוטים מעצבנים כאלה, אז למה שלא נאכל כבר בטטה וגמרנו?

אני בטוחה את שאת הרעיון למתכון הזה מצאתי ברשת, אבל לא מצאתי את המתכון המקורי שהעניק לי את ההשראה.

כמות נדיבה של שומן, תבלינים, והרבה זמן – זה בעצם כל מה שהדלעת מבקשת מאיתנו. התוצאה היא עשירה בטעימה, נימוחה בפה, הדלעת איכשהו מאבדת את החוטיות המעצבנת שלה באפייה הממושכת בחתיכה אחת, והשמחה גדולה ורבה. זה ממש ממש טעים.

השתמשתי כאן בכמות נדיבה מאוד של חמאה. אפשר להמיר אותה שמן זית או שמן קוקוס, ואפשר גם להוריד אותה בחצי, למי שנבהל מהכמות הגדולה, למרות שרובה מוצאת את דרכה לקרקעית התבנית, ומי שלא יבחר לשתות אותה הישר משם, יכול להיות רגוע למדי.

אני מסירה את רוב התבלינים מהדלעת בתום האפיה, מתוך הנחה שהם כבר בישמו את הדלעת בטעמם, אבל אתם מוזמנים לעשות כרצנוכם.

דלעת צלויה בתנור

חתיכת דלעת במשקל 1 ק"ג בערך

1 כפית זנגביל טחון

1 כפית כוסברה טחונה

1 כפית זרעי כוסברה

חצי כפית קינמון

1 כפית מלח גס

חצי כפית פלפל שחור

50-100 ג' חמאה (השתמשתי ב-100, וכנראה שקצת הגזמתי), או רבע עד חצי כוס שמן זית

1. מערבבים יחד את כל התבלינים.
2. מניחים את הדלעת על נייר אפייה, ומפזרים מעל את התבלינים.
3. פורסים את החמאה לפרוסות או חותכים לקוביות, ומפזרים על גבי הדלעת.
4. עוטפים את פיסת הדלעת כולה בנייר אפייה. אצלי גליון אחד מלמטה לא הספיק, ולכן הוספתי אחד מלמעלה, ותחבתי את קצותיו תחת הדלעת.
5. מניחים בתבנית, ואופים שעה עד שעתיים בתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה (כעבור שעה, מוציאים את הדלעת ופורסים אותה באמצע. אם היא רכה ונימוחה בטעמה, למרות שבשרה עדיין יציב, היא מוכנה. אם עדיין לא, מכניסים לעוד חצי שעה).

על הצילום ועל הסטייל: נעה קדמי.

אתם יודעים מה הדבר הכי מסובך בהכנת שוקולד בבית? לדאוג שיהיו לכם המצרכים. יש פה בערך עשר דקות הכנה, כולל שטיפת כלים, ועוד חצי שעה המתנה.

אבל המצרכים? חמאת קקאו, מסת קקאו – לא דברים שרובנו מחזיקים במזווה שלנו. מכיוון שאני נמנעת מסוכר, אני מכינה לעצמי את השוקולד שלי בעצמי, וממתיקה אותו בדבש, מייפל או אגאבה.

לכן גם אפשר למצוא את המצרכים הללו במזווה שלי, לעתים קרובות בכמויות לא-הגיוניות, כי אני קונה מדי פעם כמות גדולה במסגרת של התארגנות קבוצתית, ואז פתאום יש לי במזווה גושים של מסת קקאו במשקל חמישה קילוגרמים.

מי שחפצה נפשו להכין את השוקולד שלו בעצמו, מסיבה כזאת או אחרת, יוכל למצוא את החומרים הללו בחנויות שמתמחות במוצרים לשפים חובבים, כמו גרובשטיין או מיסטר קייק, שגם עורכים משלוחים. אני מניהח שיש עוד לא מעט חנויות כאלה, ברשת ומחוצה לה. מצאתי גם חמאת קקאו ושוקולד 100% (המכונה גם עיסת קקאו או מסת קקאו) בכמה סניפי עדן, אבל במחירים ממש יקרים.

המתקתי את השוקולד באגאבה כי יש לו טעם יחסית נייטרלי. אחרי כמה נסיונות, הגעתי למסקנה שהיחס האידאלי בין המרכיבים, מבחינתי, הוא של 40% מסת קקאו, 40% חמאת קקאו, 20% אגאבה. ככה הוא מזכיר שוקולד מריר "רגיל", מרירות עדינה משולבת במתיקות. לפעמים בא לי אותו מריר יותר, ואז אני הולכת על 50% או אפילו 60% מסת קקאו ו-30% או 20% חמאת קקאו.

מתואר כאן מתכון ל-100 גרם שוקולד מריר פשוט, אבל ברור לכם שהשמים הם הגבול, נכון? אפשר להמתיק בדבש ולהוסיף קינמון, אפשר להוסיף כף נוטלה ביתית, חופן נאה של אגוזים קלויים (אני ממש אוהבת להוסיף חופן פיסטוקים קלופים, קלויים קלות על מחבת יבשה), או כל דבר אחר שתעלו בדעתכם.

מי שרוצה להימנע לחלוטין מממתיק ממשפחת הסוכרים, יכול בהחלט להשתמש בטיפות סטיביה להמתקת השוקולד. ניסיתי את זה. אם השוקולד ממש מריר, לא שמים לב לטעם הלוואי של הסטיביה. מצד שני, מקבלים שוקולד ממש מריר. מצד שלישי, יש כאלה שבכלל לא מבחינים בטעם הלוואי של הסטיביה.

שוקולד מריר תוצרת בית

40 ג' חמאת קקאו

40 ג' מסת קקאו (שוקולד 100%, עיסת קקאו)

20 ג' אגאבה

1. מניחים את החמאה והמסה בקערת זכוכית, וממסים במיקרו באופן הבא: מפעילים ל-30 שניות, מוציאים לערבוב. מפעילים לעוד 30 שניות, מוציאים שוב לערבוב. ממשיכים כך עד שהכל נמס לגמרי.
2. מוסיפים את האגאבה, ומערבבים לתערובת אחידה וחלקה.
3. יוצקים לכלי משומן כלשהו: אני בחרתי כלי זכוכית בגודל 10X20. אם יש לכם כלי בגודל אחר, שדומה יותר לגודל המקורי של חפיסת שוקולד, לכו עליו. שימנתי אותו במעט שמן קוקוס. אתם מוזמנים לשמן גם בחמאה או בכל מה שתמצאו לנכון.
4. סוגרים את הכלי במכסה או בניילון נצמד, ומניחים במקפיא לחצי שעה.
5. שוברים את השוקולד לפיסות. מאחסנים במקרר (התכולה הגבוהה של חמאת קקאו גורמת לשוקולד הזה להמס מהר).

צילמה וטעמה: נעה קדמי.

הרעיון המקורי היה להכין ממרח דמוי-נוטלה שיהיה טעים לילדים, ויפיס את דעתי מבחינת  המרכיבים שלו.

מצד שני, ממרח נוטלה הוא לא בדיוק מצרך יומיומי אצלנו בבית.

מצד שלישי, כשיש לי ממרח דמוי- נוטלה, רק פי אלף יותר טעים, וכפית, לא בטוח כמה מזה יגיע לילדים. לא הרבה, כנראה.

פעם, לפני המון שנים, הייתי קונה אבקת נוגט. הרעיון המקורי היה להשתמש בזה, כמובן, לשלל הקינוחים שהייתי מכינה תדיר. לרוב הייתי מכינה עם זה קינוח אחד, נניח בראוניז נוגט בשלוש שכבות (איבדתי את המתכון, אל תטרחו לבקש), ושארית הצנצנת היתה נעלמת באופן מסתורי, ממש מהר. אין לי מושג איך. אני אף פעם לא נהגתי לאכול את זה בכפית ליד המחשב. מעולם.

ככה בדיוק נהגתי עם ממרח הנוטלה הביתי, ולכן אולי כדאי שלא אכין אותו יותר מדי פעמים.

הכנתי שתי גרסאות. הגרסה הראשונה, סופר-אגוזית, סופר-מרירה, הילדים העוו את פניהם, וכל המבוגרים ממש אהבו. היא גרגרית יותר ומוצקה יותר ממרח הנוטלה המקורי.

הגרסה השניה הרבה יותר קלילה, קרמית ודומה למקור, והשביעה את רצון המבוגרים והילדים כאחד.

אם אתם אוהבים את השוקולד שלכם הארדקור, לכו על הגרסה הראשונה. אם זה לילדים, לכן על השניה. והאמת? נסו את שתיהן. שתיהן ממש טובות. בגרסה השניה יש שמנת מתוקה. מי שנמנע ממוצרי חלב, יכול לדעתי להמיר אותה בקלות בקרם קוקוס. זה יוסיף גם גוון קוקוסי משמח לכל העסק.

ממרח דמוי נוטלה אגוזי ושוקולדי, למיטיבי שוקולד מריר

200 ג' אגוזי לוז

40 ג' עיסת שוקולד (המכונה גם שוקולד 100%. אפשר להשתמש גם בשוקולד 70%, ולהמתיק פחות)

3 כפות שמן קוקוס

1 כפית תמצית וניל

2-4 כפות אגאבה, דבש או מייפל טהור

1. קולים את אגוזי הלוז: מניחים על תבנית, אופים בערך 15-20 דקות בתנור שחומם מראש לחום בינוני, עד שהאגוזים מקבלים צבע שחום נאה. מצננים מעט.
2. מקלפים את האגוזים: משפשפים אותם בין כפות הידיים. הקליפות נושרות בקלות. לא מתרגשים אם על חלק מהאגוזים נשארת קצת קליפה, זה ממש לא נורא.
3. מכינים חמאת אגוזי לוז: מניחים את האגוזים הקלופים במעבד מזון, ומעבדים עד שנוצרת חמאה. במידת הצורך, מפסיקים מדי פעם את פעולת המעבד, ודוחפים למטה את האגוזים בעזרת לקקן.
4. ממיסים את עיסת השוקולד, ומוסיפים לקערת המעבד.
5. מוסיפים את יתרת החומרים (מתחילים עם מעט ממתיק, וטועמים כדי להחליט כמה להוסיף), ומעבדים לתערובת אחידה.
6. מעבירים את הממרח שנוצר לצנצנת זכוכית.
7. לוקחים כפית, מחסלים את תכולת הצנצנת, ותוהים למה לא אכלנו את הכל כמו שהוא, היישר מקערת המעבד.

ממרח דמוי נוטלה עשיר וקרמי

200 ג' אגוזי לוז

30 ג' עיסת שוקולד

5 כפות סירופ מייפל טהור (או אגאבה או דבש)

200 מ"ל שמנת מתוקה

1 כפית תמצית וניל

מכינים בדיוק כמו במתכון שלמעלה. התוצאה קצת נוזלית, לא להיבהל.

מעבירים לצנצנת, ומאחסנים במקרר. כשהממרח מצטנן, התוצאה קרמית-אגוזית-שוקולדית נהדרת. נסיינים שבדקו את הממרח הזה מול ממרח נוטלה מקורי, גרסו שהוא יותר אגוזי ויותר מריר. אלה הם שני יתרונות, לטעמי.

בתאבון!