Category Archives: מאפים

צילמה: נעה קדמי.

מה, נשמע לכם כמו שם ארוך ולא קליט? יש לכם אולי שם קצת יותר קליט למנה הזו?

היתה לי הרגשה ש"דלורית ממולאת" לא עושה את העבודה.

והאמת, שיש במנה הזו גם רוטב טחינה-עם-בשר-דלורית-צלויה, שאותו באמת לא ידעתי איך להכניס באלגנטיות לתוך השם, אז פשוט ויתרתי עליו.

טחינת דלורית ובהרט

כלומר, בשם. לא במנה. כי חששתי שפוסט ששמו "דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות, עם רוטב טחינה שיש בה גם בשר דלורית צלויה" לא כל כך ימשוך אנשים. מה אתם אומרים?

אה, בטחינה-בשר-דלורית-צלויה יש גם בהרט. זה נותן טוויסט מטורף של טעם לרוטב. גם את זה הייתי רוצה בשם של המנה.

ובאורז-כרובית עם החמוציות יש גם נענע וכוסברה, שעושות טעם של רעננות ושל קיץ. אפשר להכניס לשם גם את זה? לא? נישאר עם השם שבחרתי? סבבה.

כבר הכנו אורז מכרובית בעבר. הרעיון הוא כזה: אם אתם רוצים למעט בפחמימות או להימנע מאורז או סתם אוהבים כרובית, אפשר לטחון כרובית לפירורים במעבד מזון, לבשל אותם קלות במים, לסנן ולהמשיך מפה כאילו מדובר באורז מוכן.  הפירורים הללו מתמסרים מאוד בקלות, ואם תכריזו שהם קוסקוס או בורגול הם ממש לא יתנגדו. הפעם העדפתי שהם יהיו אורז.

מכיוון שאני עצלנית, התעצלתי נורא לבשל את פירורי הכרובית, ולכן טיגנתי אותם בשמן זית ובמים עד שהם התרככו. זה כמובן לקח יותר זמן ולא היה לזה הבדל משמעותי בטעם (מאשר כרובית שבושלה, סוננה ואז טוגנה קלות בשמן זית), אבל לי היה פחות סיר לשטוף.

תערובת הכרובית עם החמוציות והעשבים הקצוצים תעבוד נפלא גם בתור סלט, אם תוסיפו לה קצת שמן זית ומיץ לימון.

המנה הזו טעימה חמה, פושרת או קרה. אם תבחרו להגיש אותה קרה, אני ממליצה להוסיף מיץ לימון לאורז הכרובית ולהתייחס אליו בתור סלט.

דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות – 6 מנות

2 דלוריות קטנות

1/3 ראש כרובית

1 בצל, קצוץ

1 גזר, חתוך לקוביות קטנות

1/2 כוס חמוציות

חצי צרור נענע, קצוץ

חצי צרור כוסברה, קצוץ (שונאי הכוסברה יכולים להשמיט או להחליף בפטרוזיליה)

שמן זית

מלח ופלפל

לטחינה:

1/2 כוס טחינה

1/4 כוס מיץ לימון

מים

מעט מבשר הדלורית

1 כפית בהרט

מלח ופלפל

1. חוצים את הדלוריות, ומסירים את הזרעים ואת החלק החוטי. מניחים בתבנית על נייר אפייה.
2. מושחים כל דלורית בשמן זית, ומפזרים מלח ופלפל שחור. אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות, עד שהדלוריות רכות מאוד, בערך 30 דקות. מוציאים ומצננים מעט.
3. מכינים אורז כרובית: מכניסים למעבד מזון פרחים מחצי ראש כרובית, וטוחנים בפולסים לפירורים. יתכן שתצטרכו לעשות זאת בכמה סבבים, כדי לא לצופף את פרחי הכרובית במעבד המזון.
4. מחממים מעט שמן זית במחבת, ומטגנים את הבצל והגזר עד שהם מתחילים להתרכך.
5. יש שתי אפשרויות להכנת אורז הכרובית. הראשונה: מוסיפים את פירורי הכרובית למחבת, ומטגנים, תוך הוספת מעט מים מדי פעם אם יש צורך (כדי שלא יישרף), עד שהירקות רכים.
6. השניה: מעבירים את פירורי הכרובית לסיר קטן, יוצקים מים ומעט מלח, מביאים לרתיחה, ומבשלים מספר דקות, לריכוך. מסננים היטב וסוחטים את עודפי הנוזלים. מוסיפים לגזר ולבצל הכמעט-רכים במחבת, ומטגנים עוד כמה דקות עד שהכל רך ומעורבב.  מצננים מעט.
7. מוסיפים למחבת את החמוציות ועשבי התיבול, מערבבים, ומתבלים במלח ובפלפל.
8. מרוקנים מעט את התוכן של חצאי הדלוריות: לא הכל, כדי שיישאר לסועדים בשר-דלורית צלוי וטעים לנגוס בו, אבל מספיק כדי שאפשר יהיה למלא כל מחצאית בנדיבות.
9. מכינים את הטחינה: טוחנים במעבד מזון או בבלנדר מוט את בשר הדלורית עם כל מרכיבי הטחינה (טחינה גולמית, מיץ לימון, מים, בהרט, מלח ופלפל). מתקנים תיבול ומתקנים סמיכות: אנחנו רוצים טחינה יחסית נוזלית, שאפשר לצקת על הדלוריות.
10. ממלאים כל חצי דלורית בתערובת הכרובית, ומזלפים מלמעלה את רוטב הטחינה. ניתן להגיש חם, קר או פושר. אני מעדיפה פושר.

צילמה: נעה קדמי.

 הנה עוד אחד מהמתכונים הללו, בהם קלות ההכנה עומדת היחס הפוך לעושר ומורכבות הטעמים. עשר דקות עבודה, עשרים דקות בתנור, ומתקבל קינוח מרשים ביופיו ובטעמו.

קראמבל הוא שם קוד כללי לקינוח ממוצא בריטי, שבתחתיתו פירות ומעליהם תערובת בצקית פריכה. מכיוון שאני נמנעת מגלוטן, עיקר התערובת כאן מכילה אגוזים, שרק תורמים לפריכות ולמורכבות הטעם, ומעט קמח טפיוקה. ההמתקה היא באמצעות דבש, ולא הרבה ממנו, כי הפירות כבר מתוקים באופן טבעי. טבעונים יכולים בקלות להשתמש בשמן קוקוס במקום בחמאה, ובסירופ מייפל במקום בדבש.

תות ובננה הם ללא ספק המלכים של החורף, והם מושלים בתבונה וברגישות, והשילוב ביניהם נהדר. לבננה יש קרמליות ומתיקות עמוקה, ולתות יש עקיצה של רעננות וחמצמצות, וצבע משגע.

אנחנו לא רוצים להפריע להם יותר מדי: מכינים תערובת של אגוזים, חמאה וקצת ממתיק, מפזרים מלמעלה כדי לתת זווית קראנצ'ית לכל העסק, ושולחים לתנור.

בתנור הפירות מגירים את מיציהם וציפוי האגוזים משחים והופך פריך. מוציאים, מצננים מעט, ונועצים כפית שמחברת את המלית הצבעונית עם הציפוי השחום, שעושים לנו מסיבה על הלשון.

אפשר להוסיף, גם בבצק וגם במלית, שלל נותני טעם כמו קינמון ותמצית וניל (בין חצי כפית לכפית מכל אחד). יצא נהדר גם בלי כל אלה. טעמם של הפירות שילב מתיקות וחמיצות, יחד עם האגוזים הפריכים, לא היה צריך עוד כלום.

עשר דקות עבודה ועשרים דקות בתנור, כבר אמרתי?

אפיתי את הקראמבל בכלים אישיים, אבל אפשר בהחלט גם לאפות אותו בכלי אחד. קחו בחשבון שכשמוציאים מנה של קראמבל מכלי אחד גדול לצלחת, המראה הוא לא הכי מצודד. מצד שני, הטעם לגמרי מפצה על כך, והגשתי כך קראמבל פעמים רבות (כי הכלים האישיים הללו די חדשים). אפשר להגיש עם קצפת לא מאוד מתוקה.

קראמבל תות-בננה – 6 כלים אישיים בנפח 150 מ"ל (או תבנית פיירקס מלבנית ולא גדולה מדי)

לפירות:

300 ג' תותים (30 בינוניים)

200 ג' בננות לפני קילוף (אחת גדולה או שתיים קטנות)

1 כף דבש או מייפל

לבצק:

1/2 כוס שקדים טבעיים (לא משנה איזה. אני השתמשתי בשקדים טבעיים לא קלופים ויצא מצוין. המרה בכל אגוז אחר תהיה מצוינת גם)

1/4 כוס פיסטוקים קלופים (או כל אגוז או זרע אחר שיש לכם בבית, גם עוד שקדים זה בסדר)

30 ג' חמאה קרה,  או שמן קוקוס (שתי כפות)

1 כף קמח (אני השתמשתי בטפיוקה, אבל באמת שכל קמח יעבוד פה)

1 כף דבש או מייפל

1. מנקים את התותים וחותכים לפרוסות.
2. קולפים את הבננות וחותכים לפרוסות.
3. מערבבים את הפירות בקערה עם כף דבש או מייפל.
4. מניחים בקערה של מעבד מזון את השקדים והפיסטוקים, ומעבדים בפולסים ליצירת פירורים. מוסיפים את יתרת חומרי הבצק, ומעבדים ליצירת בצק, רק עד שהוא מתאחד.
5. מחלקים את הפירות בין הכלים האישיים.
6. לוקחים בידיים פירורים ופיסות מהבצק ומפזרים אותם על הפירות. זה לא צריך להיות מסודר בכלל, אלא אקראי לגמרי.
7. אופים 20 דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, עד שהבצק משחים והפירות מבעבעים.
8. מצננים מעט לפני האכילה כדי לא לחטוף כוויה בלשון (כרגיל, בדקתי עבורכם את העניין מיד ראשונה).

צילמה וערכה מבחני טעימות: נעה קדמי.

כמה פעמים הכנתן עוגיות עם הילדים, הגבלתן אותם לשתיים-שלוש-ארבע עוגיות, ומצאתם את עצמכם אוכלים את כל מה שנשאר ליד המחשב אחרי שהם הלכו לישון?

כי לי זה לא קרה אף פעם. מעולם. יש לי כוח רצון מברזל, אני אוכלת עוגיה אחת ומפסיקה. בחיי.

אז לטובת חלשי האופי שמחסלים לעתים יותר עוגיות ממה שצריך, התחלתי לסקור לעומק את עולם העוגיות האישיות. הרשת מלאה בשפע מהמם מהם. חלק גדול מהמתכונים מציע לאפות את העוגייה במיקרו. כמובן שבדקתי את זה למענכם, וזה יוצא לא רע בכלל. זה מעולה אם בא לכם נורא משהו מתוק ממש עכשיו, כי אחרי חמש דקות הכנה ועוד פחות מדקה במיקרו, כבר יש לכם עוגיה מוכנה.

מצד שני, אם תשקיעו בה עוד 20 דקות בתנור, כינורות ינגנו כשתאכלו אותה. אבל רק אם תחכו שהיא תתקרר. אם תאכלו אותה חמה, היא תהיה טעימה, אבל פחות עוגייתית. כשהיא תהיה פושרת, היא תהיה קינוח קטן ומושלם בכלי אישי.

לא מזמן רכשתי את הכלים האישיים המגניבים שאתם רואים בתמונות. אבל הפעם הראשונה שהכנתי את העוגייה הזו, היתה בספל קרמיקה רגיל לגמרי, כזה ששותים בו קפה או תה. אם אין לכם כלים אישיים שמתאימים לתנור, אל תתנו לזה לרפות את ידיכם והשתמשו בספל קרמיקה.

אתם יודעים שאני נמנעת מגלוטן, ולכן ניסיתי להכין את העוגייה הזו מקמח (עמילן) תפוחי אדמה, קמח (עמילן) טפיוקה וקמח חומוס (זו היתה טעות). קמח/עמילן טפיוקה או תפוחי אדמה נראה ומתנהג כמו קורנפלור, שהוא עמילן תירס, ונתן את אותה התוצאה. מקמח חומוס עדיף להימנע. ניסיתי עם אבקת אפייה ובלי אבקת אפייה, והגעתי לתוצאות כמעט זהות, עם עדיפות קלה לבלי אבקת אפייה. לכן אתם מוזמנים להתעלם מאבקת האפייה שמופיעה בתצלום.

נ

ניסיתי להכין אותן עם שוקולד צ'יפס שהכנתי משוקולד מריר רגיל (50% מוצקי קקאו) ומשוקולד מריר עם 70% מוצקי קקאו. בשניהם התוצאה היתה מצוינת.

כמו שאתם מבינים, עבר עליי שבוע לא פשוט, שבו הכנתי עוגיות שוקולד צ'יפס שוב ושוב ללא הפסקה, ונעה ואני טעמנו מהן ללא הרף, עם קצת עזרה מילדנו, כדי להגיע לעוגייה המושלמת.

אני רוצה להפציר בכם, לא לחכות להזמנות מיוחדת כדי להכין הרבה מהעוגיות הללו. אם חשקה נפשכם בעוגייה, ואתם לא מתכננים אורחים, אפשר וכדאי להכין רק אחת. אם תכינו ארבע, לא יהיה לכם קשה לגמור אותן לבד (לפחות לי לא היה קשה), אז או שתצאו לרוץ אחר כך, או שתזמינו חברים.

עוגיית שוקולד צ'יפס בכלי אישי

1 כף (20 ג') חמאה , מומסת ומצוננת (אם היא תהיה חמה היא עלולה להמיס את השוקולד. נחשו איך אני יודעת?)

רבע כוס (40 ג') קמח (עמילן) תפוחי אדמה

1 כף דבש

קמצוץ מלח (ממש ניעור קטן של מלחיה)

כמה טיפות תמצית וניל (נניח 1/8 או 1/10 כפית)

1 שורה (20 ג') שוקולד מריר, חתוך בסכין לקוביות דמויות שוקולד צ'יפס, או כף אחת גדושה בשוקולד צ'יפס

1. מערבבים בקערה קטנה את החמאה, הקמח והדבש לתערובת אחידה.
2. מוסיפים מלח ווניל ומערבבים להבלעתם בתערובת.
3. מוסיפים שוקולד צ'יפס, ומערבבים עד שהם מפוזרים היטב בבלילה.
4. מעבירים לכלי אישי שמתאים לתנור או לספל חרסינה.
5. אופים כ-20 דקות בתנור שחומם מראש לחום בינוני, עד שפני העוגייה מזהיבים.
6. מתאפקים שיתקרר, נועצים כפית, ואוכלים.