• אודות
  • צרו קשר
פרפראות

Category Archives: נשנוש

צ'יפס אצות נורי

13 ביולי 2014 3:07 pm / 13 Comments / daniella

mukpatz-42

צילמה: נעה קדמי.

אז היה לנו כבר חטיף צ'יפס קלאסי מתפוחי אדמה, וגם צ'יפס גבינה. ומכיוון שפריך ומלוח ואני חברים טובים מאוד, וגם אצות נורי,  אך טבעי היה שכשאתקל בצ'יפס מאצות נורי אומר לעצמי: כן! כזה!

mukpatz-30

לאחרונה אני מוצאת עצמי קולה, מפוררת ומשליכה אצות נורי לסלט על בסיס יומיומי, ומתענגת מאוד על הטעם הימי-יפני שלהן. הצ'יפס הללו מאפשרים זריקה מזוקקת של הטעם האצתי, עם ניחוח עדין של חומץ אורז ו-וואסבי, והכל בעסקת חבילה עם פריכות של צ'יפס ועם הידיעה שבעצם אצות זה נורא בריא.

mukpatz-31

mukpatz-32

הרעיון לקוח מפה (אם כי במקור הוא של מארק ביטמן). אני הרחבתי קצת את מנעד הטעמים, ועדיין זה מאוד פשוט: מורחים דף נורי בתערובת של רוטב סויה, וואסבי וחומץ אורז, ממליחים קלות, ומכסים באצה נוספת.

mukpatz-38

mukpatz-33

הנוזלים גם מקנים טעם, וגם מאפשרים הדבקה של שני הדפים זה לזה, מה שמקנה נפח לצ'יפס.

mukpatz-34

גוזרים ריבועים, מניחים בתבנית, ואופים.

mukpatz-35

mukpatz-36

אני הנחתי את דפי הנורי המרוחים זה מעל זה וגזרתי את כולם בבת אחת, ואחר כך הפרדתי והנחתי על נייר האפייה.

mukpatz-37

אבל זה היה קצת מבלבל, והיו עלים שלא הפרדתי, ככה יצא שהכנתי צ'יפס משתי שכבות של אצות וגם צ'יפס מארבע שכבות. נעה תומכת נלהבת בצ'יפס-ארבע-השכבות: הטעם של תערובת הוואסבי יותר מורגש שם, וזה סוג אחר של פריכות. אני אהבתי את הטעם המודגש אבל פחות את המרקם של צ'יפס-ארבע-השכבות, ובפעמים הבאות שהכנתי, דבקתי בשכבה כפולה. אתם מוזמנים לנסות את שני הסוגים ולראות מה מוצא חן בעיניכם יותר.

mukpatz-41

נראה לי קלאסי לפזר בין העלים זרעי שומשום. לצערי לא היו לי, אבל נדמה לי שהם ישתלבו היטב מבחינת הטעמים ויתנו קראנץ' נפלא.

mukpatz-40

צ'יפס אצות נורי – מבוסס על המתכון הזה

6 דפי נורי

2 כפות רוטב סויה

2 כפות חומץ אורז

2 כפות שמן שומשום

2 כפות משחת וואסבי

  1. מערבבים בקערה  את כל החומרים פרט לאצות.
  2. מניחים דף נורי על משטח עבודה, ובעזרת מברשת מורחים עליו מתערובת הנוזלים. לא לפחד להרטיב את האצות, הן מתייבשות בתנור. מערבבים מדי פעם, כי התערובת נוטה להיפרד.
  3. מפזרים מעט מלח על דף הנורי המוברש.
  4. מניחים עליו דף נורי נוסף.
  5. גוזרים לריבועי צ'יפס, ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
  6. חוזרים על הפעולה עם כל העלים.
  7. אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, עד שהאצות משנות את צבען והופכות פריכות, בערך 15 דקות.
Posted in: טבעוני, נשנוש, תוצרת בית / Tagged: צ'יפס, צ'יפס אצות, צ'יפס אצת נורי, צ'יפס נורי

גלידת בננה-בוטנים עם פצפוצי שוקולד

24 ביוני 2014 3:27 pm / 18 Comments / daniella

 

banana-21

צילמה: נעה קדמי.

המטבח הוא מקום בו קל מאוד לגלות איך שוב ושוב, השלם עולה על סכום חלקיו. אם במקרה חלקיו הם בננה, שוקולד וחמאת בוטנים, השלם מתפוצץ כמו זיקוקי דינור בתוך הפה.

banana-14

אין ספק שבין שלל החיבורים שנועדו משמים, ישנו גם החיבור הזה. בננה-שוקולד-חמאת-בוטנים. מתוק, עמוק וגם קצת מלוח. גם המרקמים עובדים יחד בצורה מושלמת.

banana-2

והיום אני מתרגמת את הרכיבים הללו למתכון סופר-קל וסופר-מספק, עם רכיבים שלרובנו יש בבית ממילא. ההכנה היחידה שנזדקק לה, הוא הקפאה של הבננות מראש.

banana-6

לפני הרבה שנים, לפני היות הפייסבוק, ועוד כשהיו לי רק שני ילדים, לבית הווירטואלי שלי קראו באופן טבעי. שם שוחחתי, בעיקר עם נשים, על דברים שברומו  של העולם שלי באותה התקופה.

banana-4

אוכל מאז ומתמיד היה ברומו של עולמי, ובעת ההיא כבש את האתר הקהילתי הזה בסערה גבר חביב, נקרא לו א', שהיה (הוא בטח עדיין) טבעונאי, כלומר אוכל raw food בלבד. הוא פתח בפנינו בשנת 2006 צוהר אל שייקים ירוקים (המכונים שם עד היום רסק ירוק), שוקולד שעשוי בבית מתערובת של פולי קקאו, אגוזים ותמרים, קרקרים מירקות מיובשים בשמש, וגולת הכותרת: גלידה מפירות טחונים.

banana-17

לוקחים פירות קפואים. מניחים במעבד מזון. טוחנים. זהו! מי היה מאמין שזה כל-כך פשוט?

banana-8

מדובר בגלידה שאי אפשר לשמור. כלומר, מה שהופך את מרקמה לגלידתי ורך הוא הערבול במעבד המזון. אם מקפיאים אותה, היא הופכת שוב לגוש אבן נוקשה. מצד שני, אפשר להקפיא אותה בכלי יחסית שטוח, ואז לשבור לחתיכות ולטחון שוב לפני האכילה. מצד שלישי, אצלנו מעולם, ואני מתכוונת מעולם, לא קרה שנשאר משהו להקפיא. די קל לחשב כמויות, ואנחנו ממש טובים בלאכול גלידה במשפחה שלי.

banana-19

המתכון שלי הוא עם בננה, אבל זה יכול לעבוד עם כל פרי רך. מנגו ונקטרינות הולכים כאן נהדר, מנסיון. אבל הייתי ממירה את חמאת הבוטנים בקרם קוקוס, חמאת שקדים או שמנת מתוקה, ומוותרת על תוספות. גם רק הפרי יילך שם טוב, רק שיהיה לו טעם מאוד אינטנסיבי.

banana-18

על הפירות להיות קפואים. אנא קלפו את הבננה לפני שאתם מקפיאים אותה. להקפיא פירות זה מנהג מבורך, שכדאי שתאמצו. אצלנו, בכל פעם שרענן רואה שפירות מסוימים מבשילים מדי ואיש אינו אוכל אותם, הוא מקלף (אם צריך), חותך ומקפיא. בשבועות הכנתי עוגת גבינה בציפוי ג'לי תות. הג'לי הוכן מתותים טריים שהוקפאו והמתינו לשעת כושר במקפיא. בכל פעם שחשקה נפשנו בשייק פירות, וזה קורה הרבה בקיץ, אנחנו מוציאים קופסא של פירות קפואים מהפריזר, זורקים לבלנדר עם קצת נוזל (מים, קרם קוקוס, שמנת מתוקה או חלב), ומתקררים גם מבפנים.

banana-20

גלידת בננה-בוטנים עם פצפוצי שוקולד – 2 מנות נדיבות

3 בננות קפואות

2 כפות חמאת בוטנים

חצי כפית קינמון

חצי כפית תמצית וניל

1 שורה שוקולד מריר (אני השתמשתי בשוקולד מריר 70% של לינדט)

  1. שוברים את הבננות לחתיכות (אפשר לחתוך ואפשר בידיים), וזורקים למעבד מזון, יחד עם שאר החומרים.
  2. מעבדים עד שנוצר מרקם של גלידה. בהתחלה זה נראה כמו חתיכות שלעולם לא תהפוכנה לגלידה. אל תאבדו אמונה! מדי פעם יש לדחוף את תכולת המעבד מטה לכיוון הלהבים בעזרת לקקן, ולהפעיל שוב. תוך שתי דקות בערך יש גלידה.
  3. אוכלים מיד.
Posted in: טבעוני, מתוקים, נשנוש, שוקולד, תוצרת בית / Tagged: גלדיה ביתית, גלידה, גלידת בננה, מאכלי קיץ

חטיף צ'יפס ביתי (בטעם מלח וחומץ, ובטעם מעושן)

1 במאי 2014 10:44 am / 6 Comments / daniella

chips-9169

צילמה: נעה קדמי.

סיפרתי כבר בעשרה דברים שאתם לא יודעים עליי, שאחד החטיפים החביבים עליי בעולם כולו הוא צ'יפס בטעם מלח וחומץ. איזה מזל שאין אותו בארץ.

chips--2

עדיין זכורה לי נסיעה אחת ברכבת שעשיתי בסידני, אוסטרליה. היינו בטיול, ועשיתי איזו שליחות למען בן-משפחה, יום לפני שעמדנו לטוס לקצה אחר של אוסטרליה. רענן נשאר עם הילדים, ואני החמצתי את ארוחת הצהריים – הכל היה מאוד לחוץ – וקניתי לי שקית של איזה חצי קילו צ'יפס מלח וחומץ לאכול בדרך. בסופה של הדרך הזו, היו לי כוויות של חומצה על הלשון, אבל זה לא גרם לי להתרחק מהצ'יפס הזה.

צ'יפס בטעם מעושן

צ'יפס בטעם מעושן

אז כמובן שמתישהו החלטתי לנסות להכין לבד. התחלתי עם התנור, כי טיגון עמוק הוא קצת מעיק, אבל זה לא עבד. לפחות לא בשבילי. חצי מהצ'יפסים נשרפו, בעוד שהמחצית השניה עוד היתה סמרטוטית, לחה ובכלל לא מוכנה.  היו כמה שיצאו טוב, אבל באופן יחסי, היה הרבה יותר מתגמל לטגן אותם. הרשת מלאה בפוסטים של אנשים שלא מסכימים איתי, הכינו חטיף צ'יפס אפוי ונראה – לפי המילים והתמונות – שיצא להם ממש טוב. אם אתם ממש לא רוצים לטגן, גגלו ובדקו את הנושא.

אם אתם נשארים איתי בתחום הטיגון, צפויה לכם חוויה פריכה, מלוחה, חמצמצה, פיקנטית, שמנונית ומענגת.

chips-9096

בנוגע לטיגון: אפשר לראות בתמונות שטיגנתי במחבת, בעיקר לצורכי הצילומים. אחרת, מי שיש לה מה שמכונה סיר טיגון, ושבבית בו אני גדלתי נקרא פשוט צ'יפסר, זה הזמן לשלוף אותו מהארון בוא הוא מתחבא ולנגב ממנו את האבק. אחרת, לכו על סיר או מחבת.

הפעולה המיותרת של זריית פפריקה מעושנת טרום הטיגון. לא מרגישים את הטעם, אז אין מה לטרוח.

הפעולה המיותרת של זריית פפריקה מעושנת טרום הטיגון. לא מרגישים את הטעם, אז אין מה לטרוח.

בעניין השמן, טיגנתי את הצ'יפסים בשמן קוקוס. זה הורגש קלות בטעם אך לא הפריע כלל, לפחות לא בעיני ובעיני יתרת הטועמים (נעה, הבן שלה וכל הילדים שלי. ואני, כמובן). אפשר לטגן בשומן בקר, זה מסריח ברמות קשות אבל טעים ובריא. ואם אתם מטגנים בשמן צמחי רגיל, פשוט אל תגלו לי, מה שאני לא יודעת לא מזיק לי.

מייבשים היטב במגבות נייר

מייבשים היטב במגבות נייר

הכנתי שני סוגי צ'יפס: בחומץ ובמלח, ובטעם מעושן. להכנת הצ'יפס בחומץ, יש להשרותו בחומץ לכל זמן בין חצי שעה לחמש-שש שעות, וככל שהזמן ארוך יותר, כך הצ'יפס יהיה חמוץ יותר.  אני השריתי לשעתיים, והוא יצא בהחלט חמצמץ, אבל הייתי עומדת בכפל זמן, נדמה לי. השתמשתי בחומץ טבעי רגיל ופשוט. מי שאוהבת, יכולה להמיר חלק ממנו בחומץ בלסמי.

היטב! צ'יפס רטוב אומר שמן משפריץ.

היטב! צ'יפס רטוב אומר שמן משפריץ.

הצ'יפס המעושן קיבל את טעמו מהתבלין הגאוני המכונה פפריקה מעושנת. התלבטתי אם לתבל בפפיקה לפני או אחרי הטיגון. תיבלתי לפני, וזו היתה טעות, כי הטעם הולך לאיבוד בטיגון. אז תיבלתי שוב אחרי. אני מזמינה אתכם לתבל רק אחרי.

הצ'יפס דורש חיתוך דקיק  – אפשר להשתמש במנדולינה, מעבד מזון או בסכין והרבה סבלנות, העיקר שיהיה דק. אני השתמשתי במנדולינה.

אם אתם מוצאים תפוחי אדמה שכתוב עליהם שהם מיועדים לטיגון – יש להם קליפה אדומה בדרך כלל – לכו על זה. אם לא, שימו מבטחכם בעובדה שמה שחתוך ממש דק ומטוגן בשמן עמוק, כמעט תמיד יהפוך לפריך.

chips-9114

chips-9154

chips-9121

chips-9139

chips-9120

חטיף צ'יפס ביתי בטעם חומץ ומלח – 2-4 מנות (או מנה אחת, במקרה שלי)

2 תפוחי אדמה גדולים

בערך 2 כוסות חומץ, אולי יותר (כדי כיסוי הצ'יפס)

מלח לפי הטעם

שמן לטיגון

  1. קולפים את התפודים ופורסים דק מאוד.
  2. מניחים בקערה ומכסים בחומץ.
  3. משהים במקרר לשעתיים או יותר.
  4. מסננים את התפודים, ומייבשים במגבות מטבח או מגבות נייר, לספיחת עודפי חומץ.
  5. מחממים שמן לטיגון עמוק בסיר או במחבת.
  6. מפזרים על פני השמן את פרוסות התפודים, שלא ידבקו זה לזה – זהירות, כי השמן מתיז.
  7. מטגנים עד שמזהיב היטב, ומוציאים בעזרת כף מחוררת אל נייר סופג. ממליחים.
  8. חוזרים על הפעולה עד שנגמרות פרוסות הצ'יפס.
  9. משתדלים לא לחסל את הכל תוך כדי הטיגון (האמינו לי, זה לא קל).

chips-9159

חטיף צ'יפס בטעם מעושן – 2-4 מנות

2 תפוחי אדמה גדולים

פפריקה מעושנת

מלח

  1. קולפים את התפודים ופורסים דק מאוד.
  2. מפזרים על פני השמן את פרוסות התפודים, שלא ידבקו זה לזה – זהירות, כי השמן מתיז.
  3. מטגנים עד שמזהיב היטב, ומוציאים בעזרת כף מחוררת אל נייר סופג.
  4. זורים פפריקה מעושנת ומלח בכמויות נדיבות על פרוסות הצ'יפס מיד אחרי הוצאתן מהמחבת.
  5. חוזרים על הפעולה עד שנגמרות פרוסות הצ'יפס.
  6. מחביאים מבני בית טורדניים (בבטן!).

chips-9167

Posted in: טבעוני, נשנוש, תוצרת בית

מיני-סמוסות

10 באפריל 2014 2:06 pm / 10 Comments / daniella

 DSC_9035

צילמה: נעה קדמי.

וגם דפי אורז. וגם, כמובן, לימון. כי המסורת דורשת שאשכח משהו.

וגם דפי אורז. וגם, כמובן, לימון. כי המסורת דורשת שאשכח משהו.

יוצא שאני ממשיכה את הקו ההודי מהשבוע שעבר, וטוב שכך, כי אוכל הודי ישמח לבב אנוש. הסמוסות הן הבורקס של המטבח הודי. כיסני בצק ממולאים בכל טוב, אבל עם טוויסט: מטוגן במקום אפוי.

כלומר: קודם כל, יש פה בצק. שזו כבר התחלה משובחת ומשמחת לכל חובב פחמימות. לעתים קרובות תמצאו אותי מעקמת את אפי נוכח בצקים, יען כי נמנעת מגלוטן הנני, וקשה להגיע לרמה של בצק-על-בסיס-חיטה משלל תחליפי הקמח נטולי הגלוטן, אבל לא הפעם. הפעם מצאתי, בדרך עקלקלה, תחליף ראוי וטעים.

דפי/עלי אורז מרובעים.

דפי/עלי אורז מרובעים.

התחליף לבצק גלוטני כאן הוא דפי אורז (שיש הקוראים לו עלי אורז ויש הקוראים לו דפי אורז, ואני אשתמש כאן בשני המונחים כדי שאף אחד לא ירגיש מופלה). כן-כן, הדפים השקפקפים הללו שמכינים מהם ספרינג רולז. אפשר למצוא אותם בכל חנות שמחזיקה מוצרים של המזרח הרחוק, בחנויות טבע, וגם בלא מעט סופרים רגילים לגמרי. אנחנו שואפים לרכוש את הסוג המלבני, מכיוון שנוח יותר להשתמש בו כדי ליצור בורקסים קטנים, אבל אם מצאתם רק עגולים – זה בסדר, גם כך זה עובד.

אחר-כך, יש פה מלית של ירקות ובשר, שמכינים במחבת וכמובן מתבלים היטב, כדרך ההודים. אם אתם רוצים לוותר על בשר, אפשר בהחלט להמיר אותו בעוד תפוח אדמה, מה שיהפוך את כל העסק לטבעוני למהדרין.

DSC_8945

DSC_8968

עבודה עם דפי אורז:

דפי האורז עשויים מתערובת של קמח אורז (שהוא בעצם אורז טחון) ומים. אלו הם עלים דקים, קשים ושבירים. כדי לעבוד איתם, טובלים אותם במים לריכוך. אני דואגת לכלי שטוח ורחב, שעלה האורז יכול להיכנס אליו בשלמותו, וממלאת אותו במים.

DSC_8973

טובלים עלה אחד לכמה שניות, ומניחים על משטח עבודה (אני מניחה על קשר חיתוך גדול). בשלב הזה הוא עשוי להרגיש לכם עדיין כאילו הוא קשה מדי ולעולם לא יתגלגל ברכות לבורקס. אל תתרגשו. חותכים את העלה לרצועות. אני חתכתי לשלוש רצועות.

DSC_8977

מניחים כפית של מלית בקצה הרצועה הקרוב אלינו, ומקפלים את הקצה על המלית בצורת משולש.

DSC_8978

את המשולש שנוצר, מקפלים כולו שוב למשולש, וממשיכים ככה עד שנגמרת הרצועה.

DSC_8979

אם נשארת חתיכה של בצק, פשוט מקפלים אותה איך שיוצא. אם חלק מהמלית נמלט החוצה, מחזירים אותו לבצק וממשיכים לקפל בלי להתרגש.

DSC_8981

כדי שהסמוסות לא ידבקו לצלחת שעליה הם מונחים, אני לוקחת שתי מגבות נייר, מרטיבה וסוחטת, ואז פורשת על הצלחת. המצע הלח מונע הידבקות.

DSC_8998

טיגון:

אחרי שיצרנו כיסון חמוד של בצק ממולא בבשר וירקות, אנחנו מחממים שמן לטיגון עמוק או חצי-עמוק (בטיגון עמוק, השמן מכסה את כל הסמוסה. בחצי-עמוק, הופכים אותה באמצע), ומטגנים את כל העסק. אני השתמשתי בשמן קוקוס, כי הוא יחסית עמיד בטיגון, אתם מוזמנים להשתמש באיזה שמן שחשקה נפשכם.

DSC_9019

אני בחרתי לטגן בסיר די קטן, עקב מצוקת שמן. אפשר כמובן לטגן במחבת או בסיר רחב יותר.

DSC_9027

אני ממליצה מאוד לזרוק שליכטה של יוגורט, מתובל או לא, על התענוג החם-מתפצח הזה, הפריך ולוהט מבחוץ ורך וטעים מבפנים, ואל תאשימו אותי אם תפרצו בריקוד הודי מרוב שמחה ותתחילו להציץ על אהוביכם מאחורי עצים.

DSC_9038

מיני-סמוסות מבצק אורז

2 תפו"א בינוניים, חתוכים לקוביות קטנות (400 ג' בערך)

1 בצל, קצוץ (150 ג' )

300 ג' בשר בקר טחון (או עוד תפו"א)

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר, קצוץ

2 ס"מ שורש כורכום

2 שיני שום, קצוצות

1 פלפל חריף, קצוץ

2 כפיות כמון טחון

2 כפיות כוסברה טחונה

2 כפיות גאראם מסאלה

1 כוס אפונה קפואה, מופשרת

1 כף מיץ לימון (או פחות)

מלח ופלפל

1 חבילה דפי אורז

שמן לטיגון חצי-עמוק או עמוק

1. מחממים מעט שמן במחבת (אני השתמשתי בשמן קוקוס), ומטגנים בו את הבצל והתפודים, עד שהם מתרככים.

2. מוספים את הבשר, ומטגנים עד שהוא מאפיר.

3. מוסיפים את השום, שורש הג'ינג'ר, הפלפל החריף והאפונה, ומגררים פנימה את שורש הכורכום. מערבבים ומטגנים עוד שתי דקות.

4. מוסיפים את התבלינים היבשים, מערבבים ומטגנים עוד שתי דקות. אם אתם חוששים שיהיה מתובל מדי, התחילו בחצי מכמות התבלינים והוסיפו לאט לאט עד שיגיע לטעם הרצוי. זכרו שבצק עוף את המלית והיא צריכה להיות מתובלת למדי.

5. מוסיפים מיץ לימון ומלח, מערבבים וטועמים. מניחים למלית להתקרר מעט.

6. טובלים דף אורז במים למסר שניות. מנערים, ומניחים על מבטח עבודה.

7. חותכים את דף האורז לשלוש רצועות.

8. מניחים כפית מלית בקצה הקרוב אלינו של כל רצועה, מקפלים למשולש, ומקפלים שוב ושוב עד שהרצועה הופכת לכיסון משולש (בורקס, נו).

9. מניחים על צלחת מכוסה בשתי מגבות נייר שהורטבו ונסחטו, וממשיכים כך עד שנגמרת המלית, או עד שנגמרים דפי האורז, או עד שנמאס לנו.

10. מחממים שמן לטיגון עמוק או חצי עמוק. בטיגון חצי עמוק, משתמשים בפחות שמן, אבל צריך להפוך את הסמוסות כעבור מספר דקות, כשהן מזהיבות מצד אחד, ותוך כדי גם להיזהר שהן לא תידבקנה לתחתית הסיר.

11. מניחים את הסמוסות בשמן, ומטגנים עד הזהבה עמוקה, בערך 5 דקות. מניחים לניקוז השמן על נייר סופג.

12. מגישים חם, עם יוגורט.

Posted in: אופציה טבעונית, ארוחה קלה, בשר בקר, בשר טחון, נשנוש, תוספת

צ'יפס גבינה בתנור

13 במרץ 2014 3:39 pm / 7 Comments / daniella

DSC_6783-13

צילמה: נעה קדמי.

DSC_6733-1

DSC_6740-2

לא, לא צ'יפס גבינתי. צ'יפס שעשוי מגבינה. זה טעים בדיוק כמו שאתם מדמיינים. נטעם לגמרי כמו חטיף, אבל זה אוכל אמיתי, אם אתם לא רגישים לחלב.

DSC_6743-3

האם אתם אוהבים את הגבינה שנוזלת ממבין פרוסות הלחם של הטוסט אל הטוסטר והופכת למה שמכונה בפי ילדיי "ביסלי גבינה"?

DSC_6750-6

אוהבים? מעולה. המתכון הזה הוא בדיוק בשבילכם. פרוסות דקות מאוד של גבינה צהובה פיקנטית מעט, כמו טל העמק, שנחתכות לריבועים, שמונחים על נייר אפייה. שמונה דקות בתנור, חמש דקות קירור, והנה לכם.

DSC_6757-8

צ'יפס בעל איכות חטיפית מושלמת: פריכים, מלוחים, ממכרים וכיפיים. אבל עשויים מאוכל אמיתי: גבינה. אם אתם סופרים פחמימות, יש פה די מעט מהן, ומדובר במקור איכותי של חלבון ושומן (בהנחה שתבחרו גבינה טובה, כמובן. לא גבינה צהובה נחותה שטעמה משעמם).

DSC_6760-9

אני ממליצה לכם לבקש מאשת השירות שמאחורי מקרר הגבינות בסופר לפרוס את הגבינה הכי דק שהיא יכולה. אל תסתפקו בלבקש: בקשו לראות את הפרוסה הראשונה, ולוודא שהיא דקה.  אמנם הכנתי גם צ'יפס גבינה מפרוסות גבינה שנפרסו די עבה, אבל יש להן שני חסרונות: לוקח להן יותר זמן להיות מוכנות, ואי אפשר לאכול הרבה מהן, כי הן מאוד-מאוד משביעות. הדבר הזה הוא פועל יוצא של היות צ'יפס הגבינה עשוי, ובכן, מגבינה: זה די משביע, ואפילו מזין, מה שקשה לומר על חטיף צ'יפס רגיל.

DSC_6787-14

אם אתם חושבים שכשהכנתי צ'יפס גבינה עבים לא אכלתי מהם הרבה, אתם מאוד חמודים וגם טועים. הם היו עבים, הם היו טעימים, ואכלתי מהם עד שכאבה לי הבטן.

DSC_6791-15

אחר כך ראיתי ברשת שיש מתכונים שבהם מגררים את הגבינה ומוסיפים לה תבלינים. אני מניחה שאפשר גם לזרות תבלינים מלמעלה, וזה יתאים לחובבי הצ'יפס בטעמים. אני הלכתי על הנטורל.

DSC_6792-16

צ'יפס גבינה בתנור – 2 מנות (אם אתם גרגרנים כמוני, תוכלו להתגבר עליה לבד בקלות יחסית)

100 ג' גבינת טל העמק, או גבינה צהובה קשה אחרת שאתם אוהבים, פרוסה דק

  1. מניחים כמה פרוסות גבינה זו על גבי זו, וחותכים למלבנים. חוזרים על הפעולה עם כל כמות הגבינה.
  2. מניחים כל מלבן בנפרד על תבנית תנור מצופה בנייר אפייה, במרחק-מה זה מזה.
  3. אופים 8-12 דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. יתכן שהצ'יפסים שבשולי התבניות יהיו מוכנים לפני אלה שבאמצעיתה, ואז אפשר להוציא את התבנית מהתנור, להעביר את המוכנים לכלי אחר לצינון, ולהחזיר את השאר לתנור.
  4. מצננים חמש דקות לפני האכילה, ומתפלאים כמה מהר – וכמה לבד – אפשר לחסל צ'יפס מ-100 גרם גבינה.
Posted in: נשנוש, תוצרת בית

לדר תות

9 במרץ 2014 7:10 am / 23 Comments / daniella

DSC_5546-9

צילמה: נעה קדמי.

DSC_4913-1

כשהייתי ילדה, לדר הילך עליי קסם. כשמצאתי קיוסק שמכר את הדף הכתום-זוהר, השטוח והנדבק לשיניים, נהגתי לקנותו, לחתוך ממנו פיסות-פיסות ולהתענג על טעמו. לא העליתי בדעתי שאפשר להכין אותו בבית, מפירות נוספים פרט למשמש, ושזה יהיה כל-כך פשוט.

DSC_4918-2

מתישהו לאחרונה הבנתי שלדר הוא כנראה פשוט מאוד להכנה. גיגלתי, וגיליתי שצדקתי. לא רק שהוא פשוט להכנה, גם קל מאוד לעשות אותו בריא, עם מינימום תוספות, ואת עיקר העבודה עושה התנור.

חשבתי שתות הוא פרי החורף האידאלי להכנת לדר. יש בו שילוב מצוין של מתיקות וחמיצות, קל לטחון אותו ובעונה זו הוא כבר לא יקר.

שיטוט ברשת העלה שהמתכון הוא די פשוט: טוחנים את התותים, מוסיפים קצת מיץ לימון לחמיצות, קצת דבש (מייפל או אגאבה יעבדו מצוין לטבעונים) למתיקות, משטחים בתבנית, ואופים הרבה זמן בחום נמוך.

DSC_4920-3

DSC_4929-5

אפיית יתר תניב ממתק תותים פריך, מעין צ'יפס תותים. כמובן שאני יודעת את זה כי שכחתי את הסיבוב הראשון של הלדר בתנור, ויצא צ'יפס כייפי וממכר לחלוטין, שהילדים חיסלו בדקות.DSC_4956-11

DSC_4937-8

DSC_4963-12

DSC_4981-15

בסיבוב השני השתדלתי יותר, והצלחתי לזכור לבדוק את הלדר ולהוציא אותו בזמן, בעודו גמיש ולדרי, לפני שהפך לצ'יפס.

DSC_5495-1

גם במקרה הזה, יכול  להיות שהלדר יתייבש לכם בקצוות, אל תיבהלו. חתכו אותם ותנו לילדים. הם ישמחו. או שתגנבו לילדים ותאכלו בעצמכם, גם זו אפשרות.

DSC_5522-6

אפיתי את הלדר ארבע וחצי שעות בחום של 90 מעלות עם מאוורר הטורבו מופעל.  ללא המאוורר הטורבו, זה ייקח יותר זמן, ואם יש לכן מייבש מזון, ניתן להשתמש בו, אבל אז אין לי מושג כמה זמן זה ייקח, כי לי אין.

DSC_5517-5

מדי פעם הוציאו את התבנית וגעו בלדר: הוא צריך להיות כמעט ולא דביק, אבל עדיין גמיש. בדקו בכמה נקודות, כי יכול להיות שהוא כבר יבש בשוליים אבל נוזלי קצת במרכז. במקרה כזה, תנו לו עוד קצת זמן בתנור.

DSC_5534-7

כשהלדר מוכן, הסירו אותו מנייר האפייה, חתכו לרצועות, וגלגלו (אפשר לגלגל על נייר אפייה חדש או בלעדיו). הכמות שהכנתי, שלא היתה גדולה (כי רציתי להתנסות), החזיקה בערך שש דקות לפני שחוסלה על ידי עדת הארבה הפרטית שלי.

DSC_5556-10

לדר תות (לדף לדר בגודל 30X20 בערך, שמספיק לשלוש גלילות קטנות)

350 ג' תותים, שטופים ונטולי עוקצים (בערך חצי סלסלה גדולה)

2 כפות מיץ לימון – או יותר, לפי חמיצות התותים שלכם

2 כפות דבש או מייפל – או יותר, לפי מתיקות התותים שלכם

  1. טוחנים את כל החומרים במעבד מזון.
  2. טועמים: אנחנו רוצים שהתערובת תהיה לנו קצת חמוצה מדי וקצת מתוקה מדי. מוסיפים ממתיק ומיץ לימון במידת הצורך.
  3. יוצקים את התערובת לנייר אפייה שהונח על תבנית, ומיישרים אותה לגובה של מילימטר וחצי בערך.
  4. אופים בתנור בחום של 90 מעלות עם מאוורר טורבו, כארבע וחצי שעות, או עד שהלדר יבש, מבריק וגמיש. במידה ואין ברשותכם תנור טורבו, הזמן עשוי להתארך. ניתן לאפות גם במייבש מזון.
  5. מוציאים מהתנור. במידה והקצוות התייבשו ונעשו פריכים, מסירים אותם. חותכים את שאר הלדר לרצועות, ומגלגלים כל רצועה לגלילה.
Posted in: טבעוני, מתוקים, נשנוש, פירות

שייטל כבוש

2 בפברואר 2014 1:52 pm / 37 Comments / daniella

DSC_4696

צילמה: נעה קדמי.

DSC_4423-Edit-2

יש לי חלום. ובחלומי, אני מכינה נקניקים ובשרים מעושנים. בלי ניטריטים, ניטרטים ופוספטים, בלי חומרים משמרים, חומרי טעם וריח, צבעי מאכל ושלל מרכיבים שאינני מכירה את שמם.

DSC_4457-Edit

DSC_4463

אבל החלום הזה טרם התגשם. לא מצאתי מקום שעושה סדנת נקניקים בארץ, וקשה לעשן בשר בדירה תל אביבית נטולת מרפסת (אם כי עישנתי עוף בווק בהצלחה רבה, מתכון יבוא מתישהו).

DSC_4469

מפזרים את תערובת המלח

הופכים

הופכים

מפזרים גם על הצד השני

מפזרים גם על הצד השני

לא שוכחים את צדי הנתח

לא שוכחים את צדי הנתח

מצד שני, כבשתי שייטל. פי נפער, וירטואלית, נוכח ההבדל בין קלות ההכנה, למשובחות הטעם. פי נפער, מעשית, לאכול עוד ועוד מהמעדן הזה. הוא טעים כמו שהוא, הוא טעים בכריך, ואני אימצתי ארוחת בוקר מתגמלת ומהירה: כמה פרוסות דקות של שייטל כבוש, חתוכות לפיסות קטנות, כמה עגבניות שרי, קוביות מחצי אבוקדו קטן, חופן זרעי חמניה קלויים, שמן זית וחומץ בלסמי. הזמן שלקח לכם לקרוא, זה הזמן שלוקח לי להכין את הסלט הזה.

עוטפים

עוטפים

צורת הכבישה היא כמו של גראבלקס: מפזרים על הבשר תערובת של מלח, סוכר ותבלינים, עוטפים אותו היטב בניילון נצמד, מניחים בקופסא אטומה. זהו. עכשיו נותנים לזמן לעשות את שלו: מניחים במקרר לחמישה ימים. בינתים העסק מגיר נוזלים לתוך הקופסא.

עוטפים עוד

עוטפים עוד

כעבור חמישה ימים, מסירים את הניילון הנצמד, שוטפים את נתח הבשר משאריות המלח והסוכר, מייבשים, ומחזירים לקופסא במקרר. נשמר אצלנו היטב שבעה ימים (ואז נגמר).

כעבור חמישה ימים, הבשר משכשך במיצים שהגיר

כעבור חמישה ימים, הבשר משכשך במיצים שהגיר

אני יודעת שלרבים יש רתיעה מכל מה שקשור בבישול בשר. הם מסתפקים בעוף ובבשר טחון, אולי סטייק ביום העצמאות, ואוכלים בשר רק במסעדות או אצל אמא או סבתא. אני מפצירה בכם לנסות. זה כל-כך קל, וכל-כך מתגמל.

DSC_4680

המתכון הזה עושה שימוש בגרגרי פלפל שחור ובזרעי כוסברה. לתוצאה יש טעם חזק של זרעי כוסברה. אם אתם לא אוהבים, אפשר להשמיט, זה עדיין יצא מצוין.

DSC_4689

DSC_4682

שייטל כבוש (מבוסס על המתכון הזה של יוג'ין וולף)

1 ק"ג שייטל (מכונה באנגלית rump steak)

150 ג' מלח גס

150 ג' סוכר

1 כף זרעי כוסברה

1 כף גרגרי פלפל שחור

  1. מניחים במעבד מזון מלח, סוכר, כוסברה ופלפל, וטוחנים קצת. המטרה היא לפצח את התבלינים, שיוציאו את הארומה שלהם. אם אין לכם מעבד מזון, השתמשו בעלי ובמכתש, או פשוט הניחו בתבנית או קערת מתכת ודפקו קצת על הזרעים בעזרת תחתית של כוס עבה או משהו דומה, וערבבו עם המלח והסוכר.
  2. מפזרים מחצית מכמות תערובת המלח והסוכר על הנתח, כאשר הוא מונח על גבי שכבה כפולה של ניילון נצמד. הופכים את הנתח, כדי שאפשר יהיה לכסות במלח ובסוכר גם את צדו השני.
  3. מפזרים על החלק שכעת הוא עליון את יתרת תערובת המלח והסוכר.
  4. עוטפים את הנתח בניילון נצמד בצורה הדוקה.
  5. מניחים בקופסא שאפשר לסגור, שמכילה את הנתח בנוחות ויהיה לה מקום להתמלא קצת בנוזלים.
  6. מעבירים למקרר, וממתינים חמישה ימים. אפשר להפוך את הנתח פעם-פעמיים בתוך הקופסא, בעודו מכוסה. אני עשיתי את זה, למרות שכנראה שזה לא הכרחי.
  7. כעבור חמישה ימים, מסירים את הניילון הנצמד, שוטפים את הנתח במים, ומנגבים במגבות נייר או במגבת מטבח נקייה. מאחסנים במקרר.
  8. להגשה, פורסים לפרוסות דקות ככל הניתן בעזרת סכין חדה.

Posted in: בשר בקר, נשנוש, תוצרת בית / Tagged: בשר כבוש, ליד הבירה, שייטל כבוש

אגוזים מתובלים

27 בינואר 2014 8:56 am / 18 Comments / daniella

DSC_3928

צילמה: נעה קדמי.

אפתח במילות אזהרה: אני ממליצה שתכינו מהאגוזים הללו כמה שאתם מתכוונים לאכול.

DSC_3765

עשויה לעלות לכם המחשבה -  ההגיונית באופן עקרוני -  שכדאי להכין כמות מהם, לאחסן בקופסא אטומה, ולצרוך לפי הצורך. אל תקשיבו למחשבה הזו. יש טעות בבסיסה. היא מניחה – בתמימות – שתוכלו לעמוד מנגד, לעבור תדיר ליד הצנצנת האמורה המונחת לה על המדף במטבח, ולא להיות חייבים לשלוח את ידכם, לשלוף חופן, ולאכול. האמינו לי, אתם לא תוכלו.

DSC_3793

DSC_3804-2

או לפחות אני לא יכולתי. אבל אני חלשת אופי וחסרת עמוד שדרה ידועה כשזה נוגע למשהו שאני אוהבת לאכול, אז היי, אולי אני מדברת שטויות. אולי כדאי לכם להכין ארבע כוסות שלמות של האגוזים הללו, שהרי לכם יש עמוד שדרה. אבל אם תמצאו את עצמכם מחסלים את כל מה שהכנתם בהיסח הדעת, תוך קריאת ספר או צפייה בטלוויזיה,  זכרו – אני הזהרתי אתכם.

DSC_3811

איך אתאר בפניכם את חטיף האגוזים הנפלא הזה?

DSC_3821

DSC_3825

DSC_3849

DSC_3856

DSC_3858

DSC_3888

זה גם מלוח, גם מתוק, גם חרפרף.  גם פריך, גם שמנוני במידה, גם צבעוני. הוא אידאלי ליד הבירה, כנשנוש ליד הטלוויזיה, והוא גם יעשה טוב לסלטים על בסיס עלים ירוקים, ולעוד כל מיני סוגי סלטים.

DSC_3899

זה דורש חמש דקות עבודה ועשר דקות המתנה. המתכון ידידותי ומודולרי.

DSC_3952

אגוזים מתובלים

1 כוס תערובת אגוזים טבעיים: לא קלויים ולא מומלחים (אני השתמשתי בפיסטוקים, פקאנים, זרעי דלעת ואגוזי מלך, אבל זה באמת יעבוד עם כל שילוב שאתם אוהבים)

2 כפות חמאה או שמן קוקוס (30 ג'. האמת, נראה לי שיעבוד טוב גם עם חצי הכמות)

1 כפית קינמון

1/2 כפית כמון

1/2 כפית כוסברה טחונה (או עוד כמון)

1/4 כפית צ'ילי גרוס או משהו חריף אחר (אפשר יותר או פחות חריף, לפי הטעם)

1/2 כפית מלח

1 כף דבש

  1. מתחילים בקלייה מהירה של האגוזים: מחממים מחבת על להבה בינונית. מניחים בה את האגוזים למשך שתיים-שלוש דקות, ומערבבים מדי פעם. אם יש לכם אגוזים מושרים ומיובשים, אתם יכולים לוותר על השלב הזה.
  2. מוסיפים למחבת את החמאה או שמן הקוקוס, ומערבבים עד שהחמאה נמסה, ומצפה את האגוזים.
  3. מפזרים את התבלינים היבשים, ומערבבים שוב, לציפוי אחיד.
  4. מוסיפים את הדבש, ומערבבים פעם נוספת, עד שהדבש מצפה את כל האגוזים.
  5. מפזרים את תוכן המחבת על נייר אפייה לכמה דקות, לייבוש וצינון קל.
  6. אוכלים עד שכואבת הבטן. אה, כלומר, כשמצטנן, מאחסנים בצנצנת יבשה.
Posted in: טבעוני, נשנוש

עוגיית שוקולד צ'יפס בכלי אישי

16 בינואר 2014 12:08 am / 22 Comments / daniella

cookie(16)

צילמה וערכה מבחני טעימות: נעה קדמי.

cookie-

כמה פעמים הכנתן עוגיות עם הילדים, הגבלתן אותם לשתיים-שלוש-ארבע עוגיות, ומצאתם את עצמכם אוכלים את כל מה שנשאר ליד המחשב אחרי שהם הלכו לישון?

כי לי זה לא קרה אף פעם. מעולם. יש לי כוח רצון מברזל, אני אוכלת עוגיה אחת ומפסיקה. בחיי.

cookie(5)

cookie(6)

cookie(7)

אז לטובת חלשי האופי שמחסלים לעתים יותר עוגיות ממה שצריך, התחלתי לסקור לעומק את עולם העוגיות האישיות. הרשת מלאה בשפע מהמם מהם. חלק גדול מהמתכונים מציע לאפות את העוגייה במיקרו. כמובן שבדקתי את זה למענכם, וזה יוצא לא רע בכלל. זה מעולה אם בא לכם נורא משהו מתוק ממש עכשיו, כי אחרי חמש דקות הכנה ועוד פחות מדקה במיקרו, כבר יש לכם עוגיה מוכנה.

cookie(2)

מצד שני, אם תשקיעו בה עוד 20 דקות בתנור, כינורות ינגנו כשתאכלו אותה. אבל רק אם תחכו שהיא תתקרר. אם תאכלו אותה חמה, היא תהיה טעימה, אבל פחות עוגייתית. כשהיא תהיה פושרת, היא תהיה קינוח קטן ומושלם בכלי אישי.

לא מזמן רכשתי את הכלים האישיים המגניבים שאתם רואים בתמונות. אבל הפעם הראשונה שהכנתי את העוגייה הזו, היתה בספל קרמיקה רגיל לגמרי, כזה ששותים בו קפה או תה. אם אין לכם כלים אישיים שמתאימים לתנור, אל תתנו לזה לרפות את ידיכם והשתמשו בספל קרמיקה.

cookie(8)

אתם יודעים שאני נמנעת מגלוטן, ולכן ניסיתי להכין את העוגייה הזו מקמח (עמילן) תפוחי אדמה, קמח (עמילן) טפיוקה וקמח חומוס (זו היתה טעות). קמח/עמילן טפיוקה או תפוחי אדמה נראה ומתנהג כמו קורנפלור, שהוא עמילן תירס, ונתן את אותה התוצאה. מקמח חומוס עדיף להימנע. ניסיתי עם אבקת אפייה ובלי אבקת אפייה, והגעתי לתוצאות כמעט זהות, עם עדיפות קלה לבלי אבקת אפייה. לכן אתם מוזמנים להתעלם מאבקת האפייה שמופיעה בתצלום.

cookie(11)נ

ניסיתי להכין אותן עם שוקולד צ'יפס שהכנתי משוקולד מריר רגיל (50% מוצקי קקאו) ומשוקולד מריר עם 70% מוצקי קקאו. בשניהם התוצאה היתה מצוינת.

 cookie(12)

כמו שאתם מבינים, עבר עליי שבוע לא פשוט, שבו הכנתי עוגיות שוקולד צ'יפס שוב ושוב ללא הפסקה, ונעה ואני טעמנו מהן ללא הרף, עם קצת עזרה מילדנו, כדי להגיע לעוגייה המושלמת.

cookie(1)

אני רוצה להפציר בכם, לא לחכות להזמנות מיוחדת כדי להכין הרבה מהעוגיות הללו. אם חשקה נפשכם בעוגייה, ואתם לא מתכננים אורחים, אפשר וכדאי להכין רק אחת. אם תכינו ארבע, לא יהיה לכם קשה לגמור אותן לבד (לפחות לי לא היה קשה), אז או שתצאו לרוץ אחר כך, או שתזמינו חברים.

 cookie(13)

עוגיית שוקולד צ'יפס בכלי אישי

1 כף (20 ג') חמאה , מומסת ומצוננת (אם היא תהיה חמה היא עלולה להמיס את השוקולד. נחשו איך אני יודעת?)

רבע כוס (40 ג') קמח (עמילן) תפוחי אדמה

1 כף דבש

קמצוץ מלח (ממש ניעור קטן של מלחיה)

כמה טיפות תמצית וניל (נניח 1/8 או 1/10 כפית)

1 שורה (20 ג') שוקולד מריר, חתוך בסכין לקוביות דמויות שוקולד צ'יפס, או כף אחת גדושה בשוקולד צ'יפס

  1. מערבבים בקערה קטנה את החמאה, הקמח והדבש לתערובת אחידה.
  2. מוסיפים מלח ווניל ומערבבים להבלעתם בתערובת.
  3. מוסיפים שוקולד צ'יפס, ומערבבים עד שהם מפוזרים היטב בבלילה.
  4. מעבירים לכלי אישי שמתאים לתנור או לספל חרסינה.
  5. אופים כ-20 דקות בתנור שחומם מראש לחום בינוני, עד שפני העוגייה מזהיבים.
  6. מתאפקים שיתקרר, נועצים כפית, ואוכלים.
Posted in: מאפים, מתוקים, נשנוש, עוגיות

צ'אי טפיוקה-קוקוס

19 בדצמבר 2013 4:07 pm / 3 Comments / daniella

DSC_2564

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

אני שונאת שקר לי. שונאת. אני גם שונאת שחם לי, אבל הרבה יותר שונאת שקר לי. אני יכולה ליהנות מחורף כשאני מביטה בו מהחלון, או בגיחות קצרות כשאני אוספת את קטנתי מהגן. אבל כל מזג האוויר הזה שהתרגש עלינו בימים האחרונים, ובעיקר גל הקור? בתי היתה אומרת: זה לא לטעמי בכ-לל.

אבל משקאות חורף? הו, זה בהחלט לטעמי. יש לי מן באג בייצור ואני לא אוהבת שוקו, וזה דווקא טוב כי זה פותח לי את האופקים למבחר משקאות חורף אחרים.

DSC_2536-Edit

היה לי ברור שבקרוב ייכנס מתכון של צ'אי לבלוג. מצד שני, נורא התחשק לי גם משהו יותר קרמי ומנחם. ואז ראיתי את המתכון הזה בספרו (הנהדר) של דורעם גונט (איש גבוה מבשל), והכל התחבר. גונט מציע יותר קינוח מאשר משקה, הוא לא ממש נוזלי והוא מוגש פושר או קר, ואני לקחתי את זה לכיוון של משקה חם שאפשר לשתות, ואפשר גם לאכול בכפית.

לטפיוקה אין ממש טעם. היא מצטיינת ביכולת ההסמכה שלה, וכשהיא בצורה של כדורים, היא בהחלט מצטיינת ביופיה. פרט לזה, היא מקבלת את הטעם של מה שהיא משכשכת בתוכו.

יש שתי דרכים להכין צ'אי: האחת, היא להשתמש בשקיקי צ'אי הודי מוכן, יש כאלה בשפע ברשתות השיווק. השניה, בה השתמשתי אני, היא לבשל את הצ'אי בעצמנו. במקרה הזה, לא היה פה עניין של אידיאולוגיה. היה קר בחוץ, והרעיון של לצאת לרכוש תה היה בלתי נתפס, כשיש לי בבית את כל המרכיבים הדרושים לשם כך.

DSC_2551

צ'אי טפיוקה-קוקוס – 2 כוסות מבוסס על מתכון של דורעם גונט

לצ'אי:

1 כוס מים

2 מסמרי ציפורן

1 ס"מ שורש ג'ינג'ר

2 תרמילי הל

1 מקל קינמון

2 תיונים של תה רגיל (השתמשתי באינגליש ברקפסט, כל תה שחור סטנדרטי הולך)

(אופציה: ממירים את כל הרשימה הזו בשני שקיקי צ'אי הודי קנוי. ואז גם אין צורך לבשל את הצ'אי, אפשר לחלוט את השקיקים במים רותחים ולהמשיך לשלב הבא).

למשקה:

1/4 כוס כדורי טפיוקה

1 כוס חלב קוקוס (אפשר להכין לבד)

1/2 כוס מים

2 כפות דבש (או סילאן או מייפל או סוכר)

  1. מכינים את הצ'אי: מניחים בסיר כוס אחת של מים, את שקיקי התה ואת כל התבלינים, ומביאים לרתיחה.
  2. מוסיפים לסיר את כדורי הטפיוקה, חצי כוס מים וחלב הקוקוס, מביאים לסף רתיחה (זהירות, שלא יגלוש) ומבשלים עד שכדורי הטפיוקה הופכים לשקופים ופניניים, בערך 20 דקות.
  3. מוסיפים את הדבש, מערבבים היטב, ומגישים.
  4. מומלץ לשתות ליד חלון שמשקיף לשמים אפורים. אני מאוד אוהבת גשם כשאני בבית.
Posted in: טבעוני, משקאות, מתוקים, נשנוש

Post Navigation

1 2 הבא »

לדף הפייסבוק של פרפראות

הזינו את כתובת המייל שלכם כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

-הצטרף ל 764 מנויים נוספים

פוסטים אחרונים

  • דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות
  • צ'יפס אצות נורי
  • אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • גלידת בננה-בוטנים עם פצפוצי שוקולד
  • סלט עגבניות שרי עם גבינת פטה

תגובות אחרונות

  • daniella על אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • daniella על מרק מיסו זריז
  • daniella על קארי ירקות הודי
  • daniella על שייטל כבוש
  • daniella על פאדג' שוקולד מושלם

ארכיון

  • יולי 2014
  • יוני 2014
  • מאי 2014
  • אפריל 2014
  • מרץ 2014
  • פברואר 2014
  • ינואר 2014
  • דצמבר 2013
  • נובמבר 2013
  • אוקטובר 2013
  • אוגוסט 2013
  • יולי 2013
  • יוני 2013
  • מאי 2013
  • מרץ 2013
  • פברואר 2013
  • ספטמבר 2012
  • אוגוסט 2012
  • יולי 2012
  • אפריל 2011
  • נובמבר 2008

קטגוריות

  • Uncategorized
  • אופציה טבעונית
  • ארוחה קלה
  • ארוחת בוקר
  • ביצים
  • בשר בקר
  • בשר טחון
  • טבעוני
  • ירקות
  • מאפים
  • מנה עיקרית
  • מרקים
  • משקאות
  • מתוקים
  • נשנוש
  • סלטים
  • עוגות
  • עוגיות
  • עוף
  • פירות
  • שוקולד
  • שתי דקות וירקות
  • תוספת
  • תוצרת בית

כלים

  • הרשמה
  • התחבר
  • פיד RSS לפוסטים
  • הזנת RSS לתגובות
  • WordPress.org
© Copyright 2019 - פרפראות
Infinity Theme by DesignCoral / WordPress