צילום וסטיילינג: נעה קדמי.
אני שונאת שקר לי. שונאת. אני גם שונאת שחם לי, אבל הרבה יותר שונאת שקר לי. אני יכולה ליהנות מחורף כשאני מביטה בו מהחלון, או בגיחות קצרות כשאני אוספת את קטנתי מהגן. אבל כל מזג האוויר הזה שהתרגש עלינו בימים האחרונים, ובעיקר גל הקור? בתי היתה אומרת: זה לא לטעמי בכ-לל.
אבל משקאות חורף? הו, זה בהחלט לטעמי. יש לי מן באג בייצור ואני לא אוהבת שוקו, וזה דווקא טוב כי זה פותח לי את האופקים למבחר משקאות חורף אחרים.
היה לי ברור שבקרוב ייכנס מתכון של צ'אי לבלוג. מצד שני, נורא התחשק לי גם משהו יותר קרמי ומנחם. ואז ראיתי את המתכון הזה בספרו (הנהדר) של דורעם גונט (איש גבוה מבשל), והכל התחבר. גונט מציע יותר קינוח מאשר משקה, הוא לא ממש נוזלי והוא מוגש פושר או קר, ואני לקחתי את זה לכיוון של משקה חם שאפשר לשתות, ואפשר גם לאכול בכפית.
לטפיוקה אין ממש טעם. היא מצטיינת ביכולת ההסמכה שלה, וכשהיא בצורה של כדורים, היא בהחלט מצטיינת ביופיה. פרט לזה, היא מקבלת את הטעם של מה שהיא משכשכת בתוכו.
יש שתי דרכים להכין צ'אי: האחת, היא להשתמש בשקיקי צ'אי הודי מוכן, יש כאלה בשפע ברשתות השיווק. השניה, בה השתמשתי אני, היא לבשל את הצ'אי בעצמנו. במקרה הזה, לא היה פה עניין של אידיאולוגיה. היה קר בחוץ, והרעיון של לצאת לרכוש תה היה בלתי נתפס, כשיש לי בבית את כל המרכיבים הדרושים לשם כך.
צ'אי טפיוקה-קוקוס – 2 כוסות מבוסס על מתכון של דורעם גונט
לצ'אי:
1 כוס מים
2 מסמרי ציפורן
1 ס"מ שורש ג'ינג'ר
2 תרמילי הל
1 מקל קינמון
2 תיונים של תה רגיל (השתמשתי באינגליש ברקפסט, כל תה שחור סטנדרטי הולך)
(אופציה: ממירים את כל הרשימה הזו בשני שקיקי צ'אי הודי קנוי. ואז גם אין צורך לבשל את הצ'אי, אפשר לחלוט את השקיקים במים רותחים ולהמשיך לשלב הבא).
למשקה:
1/4 כוס כדורי טפיוקה
1 כוס חלב קוקוס (אפשר להכין לבד)
1/2 כוס מים
2 כפות דבש (או סילאן או מייפל או סוכר)
- מכינים את הצ'אי: מניחים בסיר כוס אחת של מים, את שקיקי התה ואת כל התבלינים, ומביאים לרתיחה.
- מוסיפים לסיר את כדורי הטפיוקה, חצי כוס מים וחלב הקוקוס, מביאים לסף רתיחה (זהירות, שלא יגלוש) ומבשלים עד שכדורי הטפיוקה הופכים לשקופים ופניניים, בערך 20 דקות.
- מוסיפים את הדבש, מערבבים היטב, ומגישים.
- מומלץ לשתות ליד חלון שמשקיף לשמים אפורים. אני מאוד אוהבת גשם כשאני בבית.
תגובות אחרונות