• אודות
  • צרו קשר
פרפראות

Category Archives: מנה עיקרית

אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה

8 ביולי 2014 9:31 pm / 23 Comments / daniella

mukpatz-28

על התצלומים המושלמים:  נעה קדמי.

אני אוהבת את הרגע הזה, שהוא כמו סדרה של קליקים במוח, שבו מתכון מתחבר לי בראש. לא מזמן בישלתי בבית של לקוחה, שאצלה אני לא מתכננת מראש את התפריט: מגיעה לביתה, ומבשלת לפי מה שהגיע בסל האורגני ומה שיש במזווה.

הפעם היו במזווה אטריות אורז שחורות אורגניות. ראיתם פעם יפהפיות כאלה? הן עוררו סדרת קליקים מאוד ברורה במוחי: אטריות, בטטות, כוסברה. שחור-כתום-ירוק. זה יראה מהמם. זה יטעם מעולה. זה חייב לקרות.

mukpatz

למרבית הזוועה, בסל האורגני לא היו לא בטטות ולא כוסברה, ולכן הכנתי את המנה הזו עם רצועות גזר ובלי נמשים ירוקים. היה טעים.

אבל התשוקה למנה המקורית שנהגתה במוחי לא פגה, ובמקביל, נעה קדמי, רוסיה וצלמת, שכנה ואם בישראל, הפכה לטבעונית. כן-כן. האישה שצילמה את השייטל הכבוש החושני הזה, מתנזרת מבשר, ביצים ומוצרי חלב. וגם מגלוטן ומסוכר, אבל זה בסדר, כי גם אני.

mukpatz-3

במקביל, אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל נהיה חם בחוץ. ממש ממש חם. וכשעולות המעלות, אני מוצאת את עצמי נמשכת למנות קלות על בסיס ירקות. אז תהיינה כאן הרבה כאלה בקרוב, אני מניחה. ואל דאגה, נעה הפסיקה לאכול בשר אבל אין לה שום בעיה להמשיך לצלם אותו, אז גם מנות כאלה תמשיכו לראות פה.

mukpatz-9

נחזור לאטריות. פרסתי את הבטטות לרצועות ארוכות ודקות בעזרת קולפן, ואז טיגנתי אותן בשמן קוקוס.

התוצאה היתה שערורייתית בטעמה.

 הוספתי שום.

mukpatz-13

בישלתי את האטריות.

mukpatz-4

mukpatz-6

mukpatz-7

קליתי זרעי חמניה.

mukpatz-19

הוספתי כוסברה קצוצה, ערבבתי הכל ותיבלתי בקצת רוטב סויה וקצת שמן שומשום. קצת.

mukpatz-17

mukpatz-16

mukpatz-20

mukpatz-23

mukpatz-24

נעה טוענת שלמנה הזו יש טעם אסייאתי. אני לא חושבת ככה. כלומר, כן, ברור, יש בה ניחוחות של קוקוס ושמן שומשום וסויה, היא מוסרת ד"ש מאסיה, אבל אין לה טעם אסייתי מובהק בעיני. יש לה בהחלט טעם טעים מאוד, בעיני.

mukpatz-25

היזהרו מבישול יתר של האטריות, ואם הן נדבקות זו לזו, שטפו אותן במים קרים וסננו, זה עוזר.

mukpatz-29

אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה – 3 מנות

1 חבילה אטריות אורז שחורות אורגניות (250 ג')

2 בטטות קטנות (500 ג'), קלופות ופרוסות לרצועות אורך דקות בעזרת קולפן

3 שיני שום, קצוצות

1 צרור כוסברה, קצוץ

1/2 כוס זרעי חמניה, קלויים במחבת יבשה

4 כפות שמן קוקוס

2 כפות שמן שומשום

2 כפות רוטב סויה

1 כף מיץ לימון

מלח

  1. מחממים שמן קוקוס במחבת, ומטגנים את רצועות הבטטה, תוך ערבוב מזדמן, עד שהן רכות מאוד וקצת מקורמלות. אם המחבת נראה לכם יבש מדי, אפשר להוסיף שמן קוקוס או להוסיף מים, בכל פעם קצת, עד שהכל רך. יכול להיות שהרצועות תתפרקנה קצת, וזה ממש בסדר.
  2. כשהן כמעט מוכנות, מזיזים אותן הצידה ומניחים במרכז המחבת את השום, לטיגון קל תוך ערבוב, עד שהשום מזהיב מעט מבלי להישרף. מכבים את האש.
  3. תוך כדי טיגון הבטטות, מבשלים את האטריות לפי ההוראות שעל האריזה. מסננים.
  4. מערבבים בסיר שבו בושלו האטריות, או בקערה גדולה, את רצועות הבטטה, האטריות, הכוסברה הקצוצה, זרעי החניה הקלויים, שמן השומשום ורוטב הסויה.
  5. ממליחים מעט, מערבבים היטב ומתקנים תיבול במידת הצורך.
  6. מסתכלים בהתפעלות על המנה המהממת הזאת: כן, זה אתם הכנתם! עם הצבעוניות ההורסת והכל!
  7. למרות שאולי קצת מבאס לקלקל את יצירת האמנות הזו, אוכלים, כי זה טעים ממש כמו שזה יפה.
Posted in: טבעוני, מנה עיקרית / Tagged: אטריות אורז, אטריות אורז שחורות, אטריות ובטטה, אטריות שחורות, נודלס

מתכונים של אש וקרח, חלק ראשון – כרעי עוף ברוזמרין ובלימון

8 במאי 2014 9:37 am / 14 Comments / daniella

got_bloggers2

הכל התחיל בוויכוח. ויכוח – קוהרנטי ומכבד, יש לומר – בין כמה בלוגרים, בקבוצה של בלוגרים. איך התפתח מזה הפרוייקט הזה? אני כבר לא זוכרת, וכנראה שזה לא משנה. מתישהו במהלך הוויכוח התברר כי לכולנו יש לפחות עצם גיקית אחת בגופנו, והתגלגלנו (נדמה לי) מסדרת מד"ב אחת למשנה, והופ, הגענו למשחקי הכס, והדר העלתה את הרעיון (הגאוני, תודו) של פרוייקט בלוגרים משותף לרגל חזרתה של משחקי הכס לטלוויזיה. הלוגו הנאה הוכן בידיו האמונות של גיל מהבלוג מבשל ואוכל.

 אז קבענו תאריך, דחינו, ודחינו שוב, ולבסוף החלטנו על פרוייקט מתגלגל.

הסנונית הראשונה היתה אפרת מהבלוג מדריך השופיסטית לגלקסיה, שעלתה עם עוגת גבינה ניו-יורקית, מדממת ומגניבה נוסח ווסטרוז.

בלוגרים נוספים (הרשימה מתעדכנת):

טל ממה יש לאכול, עם עוגיות הלימון של סאנסה.

danisemichick-9908

צילמה: נעה קדמי.

danisemichick-9824

danisemichick-9830

ישבתי ושברתי את הראש מה אפשר להכין, שישקף ככל הניתן את רוחה של הסדרה הזו, שהיא שוביניסטית ואלימה ומרושעת ואני לא מצליחה להפסיק לצפות בה. ג'ורג' ר.ר. מרטין, הסופר, יחד עם יוצרי הסדרה מבית HBO, בוראים עולם קשוח ואכזר. עולם שבו את יכולה להשלות את עצמך שאת לא משתתפת במשחק, אבל כל מי שנושם הוא חלק מהמשחק, ואין אפשרות לצאת. אם יש לך הרבה כסף, את יכולה לרקום לך חלום שבו את מוגנת, ושהעולם הוא מקום טוב ומלא באבירים. אבל זה חלום שברירי, שבמוקדם או במאוחר יתנפץ. ואז, כשתחשבי שלא יכול להיות יותר גרוע, תופתעי.

danisemichick-9836

danisemichick-9844

מרטין מחזיק אותנו כוססים את ציפורנינו בעצבנות, יושבים על קצה הכיסא, כי הוא כבר לימד אותנו: אין רחמים, וחוקים נועדו להישבר. כל דמות, אהובה ככל שתהיה, עשויה ללכת לעולמה בכל רגע נתון, סביר להניח שבדרך אכזרית ורוויות דם. כל חוק בלתי כתוב, נועד שיפרו אותו. כל בועה שברירית של אושר ושמחה, דינה להתנפץ.

danisemichick-9858

בסופו של דבר בחרתי בשני מתכונים, הראשון בפוסט הזה, והשני יעלה בהמשך.

danisemichick-0102

ממש רציתי להכין צלעות בקר. אבל מסתבר שקשה להשיג את הנתח הזה במחוזות בהם אני מסתובבת, ולכן הלכתי בסופו של דבר על כרעי עוף.

danisemichick-0093

danisemichick-0116

המחשבה היתה על אוכל שאפשר להחזיק ביד ולקרוע ממנו נתחים בשינים.

danisemichick-0100

אוכל שיאה ללוחמים, נוודים ואנשים פשוטים. האיכר ישחט בשבילו תרנגולת, והלוחם יצוד בשבילו פסיון. קצת רוזמרין מהשיח, לימון מתיק האוכף, משפדים על מקל ומסובבים על המדורה. אני הסתפקתי בתנור.
אל תתנו למשחקי הכס לבלבל אתכם: מדובר במתכון קצר, קליל וזריז. משקיענים ישרו את העוף, ממהרים ישליכוהו מיד לתנור. אני, לרוב, ממהרת. כך או כך הוא יתקבל שחום, עסיסי, רך וניחוחי.

danisemichick-0103

danisemichick-0106

כרעי עוף ברוזמרין ובלימון

6 כרעי עוף, מופרדות לירך ושוק (או שלמות, אם אתן מעדיפות) (אני אוהבת לצלות עם העור, למרות שבסופו של דבר אינני אוכלת אותו. הוא תורם לעסיסיות הבשר)

עלים משלושה ענפי רוזמרין, וגם הענפים

6-10 שיני שום, קלופות ופרוסות

1 לימון, קצת סחוט ופרוס (אם לא משרים, אפשר לטפטף כמה טיפות לימון על כל פיסת עוף)

רבע כוס שמן זית

מלח ופלפל שחור, לפי הטעם

  1. מערבבים את הכרעיים בקערה גדולה עם כל החומרים, פרט למלח ולפלפל, ומשהים לכל זמן בין חצי שעה ללילה. אם אין לכם זמן – אפשר פשוט לצלות מיד, זה עדיין יוצא טעים.
  2. מניחים את כרעי העוף בתבנית, ויוצקים עליהן את תכולת הקערה.
  3. צולים כשעה בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות, עד שהעוף שחום יפה.
  4. אוכלים בידיים, כמו ברברים בווסטרוז.
Posted in: מנה עיקרית, עוף

קארי ירקות הודי

3 באפריל 2014 7:43 am / 37 Comments / daniella

DSC_7393

צילמה: נעה קדמי.

DSC_7388

לפעמים אין לי חשק לאכול בשר.

DSC_7125

כן-כן, אני יודעת שחבריי לעדת הפליאו פוערים כעת את פיהם בתדהמה, ושהבלוג שלי מלא במתכונים של בשר כבוש, צלוי, מוקפץ, מטוגן ומאודה. בעצם לא, לא מאודה. מעולם לא היה כאן מתכון של בשר מאודה, ויתכן שמעולם לא אידיתי בשר. אבל אני נסחפת.

DSC_7235

אז לא בכל יום אני רוצה לאכול בשר. לעתים יוצאת נפשה של אישה לירקות צבעוניים. וזהו זמן אידאלי להכנה של קארי (למרות שאני חוששת שגירשתי במילות הפתיחה שלי את כל ידידי הטבעוניים. והמתכון הזה הוא דווקא טבעוני למהדרין).

DSC_7274

כבר סיפרתי כאן בעבר כמה אני אוהבת אוכל הודי. צבעוני, מתובל ועז-טעמים, זהו אוכל כלבבי.

DSC_7291

יש בלבול מסוים עם המילה קארי, כך נדמה לי (או שזה רק אצלי?), כי יש לה בעצם כמה משמעויות: הראשונה: תערובת תבלינים הודית. השניה: צמח, שגם עליו משמשים לתיבול אוכל הודי (ובטח גם אוכל של עמים אחרים). השלישית, ולשמה התכנסנו היום, היא תבשיל מזרח-רחוקי שמתבסס על כל מיני דברים שמשכשכים ברוטב. למיטב הבנתי, הכינוי הזה הודבק לתבשילים הללו על-ידי הבריטים לאחר כיבוש הודו, אבל השם הזה דבק גם בתבשילים דומים מכל המזרח הרחוק (ויש גם משחות קארי, מהן מכינים קארי תאילנדי. מבלבל).

DSC_7293

DSC_7299

מתכון  הודי יכול להיות מבהיל ממבט ראשון, כי יש בו בדרך כלל המון מרכיבים, וחלקם הגדול הוא בכלל תבלינים. אני מאוד ממליצה על ביקור בחנות תבלינים ורכישה חד פעמית של שלל תבלינים, טחונים ושלמים, שיספיקו לשפע מאכלים הודיים, אבל כרגיל, אין מה להילחץ. אם בדיוק אין לכם תרמילי הל ולא בא לכם לרוץ לקנות, אני די בטוחה שהקארי הזה יצא טעים גם בלעדיהם.

DSC_7313

DSC_7324

הירקות הם רק המלצה, ואתם מוזמנים לשנות את הרכבם לפי מה שאתם אוהבים ולפי מה שיש לכם במקרר. אפשר גם לשחק עם התבלינים לפי הטעם ולפי מה שיש לכם בבית. אני כיוונתי לקארי מאוד מתובל. אתם יכולים להתחיל בזהירות ולהוסיף תבלינים בהמשך לפי הטעם. גם עם החריפות ניתן לשחק, בין בכלל לא לממש חריף.

DSC_7336

DSC_7344

במתכון הזה השתמשתי בשורש כורכום, שהופיע בחודשים האחרונים במרבית הסופרים בארץ, באזור הירקות המקוררים. קיבלתי קופסא ממנו במתנה מחברת תקוע שמייצרת אותו, וכשקראתי את הקומוניקט גיליתי שעד היום סתם התאמצתי לקלף את קליפתו הדקה: ניתן לגרר אותו ישירות לתוך התבשיל מבלי לקלפו. כאן הוא צבע, יחד עם יתרת התבלינים, את הקארי בצבע צהוב זוהר ומעורר תיאבון.

DSC_7359

DSC_7382

אני אוהבת מאוד לגרר אותו לתוך יוגורט עם שן שום כתושה ומלח, ולהשתמש בו כמטבל לקציצות או לביבות או להניח כף מהיוגורט המתובל על תבשיל אורז.

DSC_7390

אקדים את המתכון בדיסקליימר: אני לא הודית ומעולם לא הייתי בהודו. המתכון הזה הוא בעל ניחוחות הודיים מובהקים, אבל יתכן שהודי מן היישוב ימחה ויגיד ש ככה לא עושים – הוא צודק ואני טועה, ועמכם הסליחה.

ובכל זאת: מדובר בתבשיל צבעוני, טעים ומשביע, ואני מבטיחה לכם שתרגישו הודו בפה כשתאכלו אותו.

קארי ירקות הודי – 3-4 מנות (עם אורז)

שמן קוקוס או שמן אחר, לטיגון

200 ג' כרובית, מפורקת לפרחים (רבע כרובית קטנה)

150 ג' גזרים, חתוכים לקוביות (שניים בינוניים-קטנים)

150 ג' תפו"א, קלו, וחתוך לקוביות קטנות (אחד קטן)

150 ג' בצל, קצוץ ( אחד קטן)

1 פחית (400 מ"ל) קרם קוקוס (אפשר גם להכין לבד)

1 כף רסק עגבניות

1 כוס אפונה ירוקה מוקפאת, מופשרת (פשוט שפכו עליה מים רותחים וסננו אחרי חמש דקות)

2 שיני שום, כתושות

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר, קצוץ

4 ס"מ שורש כורכום

1 פלפל חריף, קצוץ (או יותר או פחות, לפי הטעם. אצלי זה ממש לא היה מספיק חריף והוספתי עוד בסוף, אבל זה תלוי בחריפות הפלפל הספציפי שקניתם וגם בכמה אתם אוהבים חריף)

1 כפית זרעי כוסברה שלמים

2 תרמילי הל

1 מקל קינמון

1-2 כפיות כוסברה טחונה

1-2 כפיות אבקת קארי

1-2 כפות מיץ לימון

מלח, לפי הטעם

  1. מחממים מעט שמן קוקוס במחבת רחבה (יש הרבה ירקות, ובמהלך העבודה גם דוחפים אותם הצידה כדי לפנות מקום באמצע, ואנחנו לא רוצים שהכל יעלה על גדותיו). מניחים במחבת כרובית, גזרים, בצל ותפודים, ומטגנים כמה דקות תוך ערבוב מזדמן, עד שהם מתחלים להתרכך.
  2. מגררים מלמעלה את שורש הכורכום.
  3. מפנים מקום במרכז המחבת על ידי הזזת הירקות לצדדים, מוסיפים מעט שמן אם צריך,  ומוסיפים את התבלינים השלמים (הל וקינמון), ואת הפלפל החריף. מטגנים מעט.
  4. מוסיפים את שורש הזנגביל והשום. מטגנים מעט, תוך ערבוב, עד שהם מעלים ניחוח. נזהרים לא לשרוף את השום. מעבירים גם אותם הצידה.
  5. מוסיפים למרכז המחבת את התבלינים, ומטגנים אותם קצת תוך ערבוב. זה "פותח" את התבלינים, מה שאומר שעולה מהם ניחוח והטעמים שלהם מתחזקים.
  6. מערבבים הכל יחד, עד שכל הירקות מצופים בתבלינים. ממליחים מעט.
  7. יוצקים פנימה את קרם הקוקוס (אם משתמשים בפחית, מנערים אותה היטב לפני הפתיחה כדי לאחד את השומן והנוזל, שנפרדים לעתים זה מזה), ומביאים לרתיחה.
  8. מוסיפים את רסק העגבניות, ומערבבים עד שהוא מוטמע בתבשיל.
  9. מנמיכים אש ומבשלים כרבע שעה, עד שהירקות רכים.
  10. מוסיפים את האפונה ומערבבים.
  11. מוסיפים מיץ לימון.
  12. טועמים ומתקנים תיבול לפי הצורך.
  13. מגישים עם אורז.
Posted in: טבעוני, ירקות, מנה עיקרית

רוסטביף של אמצע השבוע

17 בפברואר 2014 2:59 pm / 11 Comments / daniella

               DSC_4639

צילמה: נעה קדמי.

נכון שקראתם רוסטביף, ונבהלתם? אמרתם, לא, זה לא בשבילי. רוסטביף? זה של בשלניות מנוסות, או של גריל מאסטריות, או של שפיות מקצועיות. רוסטביף לא אוכלים בבית. ואם כבר אוכלים בבית, אז רק בהזדמנות חגיגית. כשיש אורחים. באמצע השבוע? באמצע השבוע נאכל חביתה או פסטה או עוף. לא רוסטביף.

DSC_4561-Edit

והאמת? אני מבינה לגמרי את הלך הרוח הזה. לרוב מכינים רוסטביף מנתח סינטה או אנטריקוט, שהם נתחים מאוד יקרים (120-200 ₪ לקילו). ונתח כזה הוא קודם כל לא יומיומי, וחוץ מזה יקר מאוד לפספס איתו.

אז קודם כל, אנחנו נכין את הרוסטביף שלנו מנתח שנקרא שייטל (אותו נתח שכיכב גם בפוסט השייטל הכבוש). החלק הזה זול משמעותית (60-120 ₪ לקילו, תלוי איפה קונים), וזה כבר הופך אותו ליותר יומיומי ופחות מלחיץ. ועדיין זה נתח משובח שניתן להפיק ממנו יופי של רוסטביף (וגם סטייקים, אגב).

DSC_4562

DSC_4569

ועכשיו אספר לכם את הסוד הגדול שבהכנת רוסטביף כהלכתו. זה לא באמת סוד, אני בטוחה שהוא נכתב בעבר באלפי מתכונים לרוסטביף, אבל אני חושבת שאנשים רבים אחוזי אימה מעצם הרעיון של הכנת רוסטביף, ואז כל העסק לא חודר למוחם המבוהל.

יש שני דגשים חשובים, שתשומת לב אליהם תעזור לכם להפיק רוסטביף מצוין: הראשון, וזה חיוני, נתח הבשר צריך להיות משובח. איך יודעים? קונים במקום שאפשר לסמוך עליו. ברור, לקנות במקום שאפשר לסמוך עליו, זה תהליך. כי כמובן שלא נוכל לדעת בפעם הראשונה. הכי טוב ללכת למקום לא מאוד גדול וביתי, או לחלופין, למקום גדול שידוע בבשרו הזול והטוב. יש גם כמה אופציות טובות לקניה דרך האינטרנט. מאז שהתחלתי לפקוד באופן קבוע קצב מסוים בשוק הכרמל, חיי הקולינריים השתפרו מאוד. זו גם חוויה מצוינת לרכוש אצל אדם שברור לי שמבין בשר לעומק, שלא כמו חלק מהעובדים ברשתות השיווק.

DSC_4572

DSC_4575-Edit

יש פה גם אלמנט של הימור, כמובן. בפעם הראשונה שהכנתי רוסטביף, לפני המון שנים, קניתי נתח סינטה יקר אצל חינאווי (נסעתי ליפו במיוחד!), צליתי אותו באופן מושלם למדיום-רייר, ועדיין התוצאה היתה סיבית ומבאסת. נתח הבשר לא היה משהו. וזאת לראיה, שגם אצל קצבים בעלי-שם, אפשר ליפול לפעמים על נתח לא טוב. מצד שני, זה רוסטביף של אמצע השבוע. לא נורא אם ניפול. אין מדובר בארוחה רבת-משתתפים וחגיגית ומקסימום, בחודש הבא, אפשר לנסות שוב.

אחרי שדאגנו כמיטב יכולתנו שהבשר יהיה משובח, נעבור לדגש השני: היזהרו מצליית יתר. כל אחד אוהב את הבשר שלו עשוי אחרת. יש מי שרוצה אותו וול-דן, יש חובבי מדיום, ויש חובבי רייר. בנתח של קילו או שניים, זה ממש בסדר, יש מקום לכולם. חובבי הבשר העשוי היטב יקבלו את הפרוסות החיצוניות, וחובבי הבשר הנא יקבלו את התוך המדמם.

DSC_4599

אם הבשר לא עשוי מספיק – זה לא נורא. אפשר תמיד להחזיר אותו לתנור. אם הבשר עשוי יותר מדי – אין דרך חזרה, ואף אחד לא רוצה סוליה בתור ארוחה.

DSC_4592

איך יודעים שהבשר עשוי מספיק? או. בגדול, גובה החום וזמני הצלייה משתנים בהתאם לסוג הנתח (שייטל או סינטה, נניח) ולמשקלו. יש ברשת שלל טבלאות לצלייה, שמחשבות זמן צלייה לחצי ק"ג בשר. אפשרות נוספת, היא להשתמש במדחום שתוחבים לתוך הבשר ומודד את הטמפרטורה שבתוכו.

רגע, רגע! אל תברחו לי. זה לא מסובך כמו שזה נשמע.

תוחבים בנתח הבשר כמה פרוסות של שום, מושחים אותו בשמן זית או בחמאה, מפזרים מעליו מלח ופלפל (או במקרה שלי, רק מלח, כי יש לי ילדה שמתעבת פלפל), ומכניסים לתנור שחומם מראש ל200 מעלות. בדרך כלל נהוג להכניס רוסטביף לתנור לוהט, שיקבל מכת חום שתצרוב אותו מכל צדדיו. אני ויתרתי על זה כי אני חושבת ששייטל הוא נתח פחות שומני מסינטה או אנטריקוט, וחששתי שהוא יתייבש (אחר כך ראיתי ברשת שיש מתכונים שמציעים צריבה בחום גבוה גם לשייטל).

הכנסתי את הנתח לתנור לחצי שעה. כעבור חצי שעה, הוצאתי אותו כדי לבדוק מה שלומו. יש שתי דרכים לעשות זאת, כאמור. הראשונה, בה השתמשתי בהצלחה רבה עד היום, היא לקחת סכין, לחתוך אותו במרכז, ולבדוק מה הצבע שלו. האם הוא כולו מדמם ונא? האם כבר אפשר להגדיר אותו רייר? אולי אפילו מדיום? אפשר להציץ בתמונה שכאן ולראות מה הצבע הנכון לכל צלייה. אם הנתח עשוי כרצונכם, נהדר, ואם לא, הכניסו לחמש או עשר דקות נוספות, ובדקו שוב, תוך שאתם זוכרים שמבשר לא מספיק עשוי לטעמכם יש דרך חזרה, ומבשר עשוי יתר על המידה – אין. וכפי שכבר כתבתי, אם יש ביניכם אנשים שונים חובבי מידות צלייה שונות, אפשר להוציא את הנתח, לפרוס מה שצריך, ומקסימום להחזיר אותו שוב לתנור.

אם במקרה נשארות לכם שאריות, התמזל מזלכם עד מאוד, ותוכלו לאכול מהן למחרת, קרות, בסלט, בכריך, או ככה סתם, עם חרדל ומלח.

das perfekte steak

(התמונה מכאן).

אם יש לכם במקרה מדחום לבישול – אני השתמשתי לראשונה בחיי במדחום שמגיע עם הטיימר של איקאה שרבץ שנים במגירה – תוכלו לנעוץ אותו במקום לנעוץ סכין, ולדעת שהבשר הגיע למידת העשייה הרצויה לכם לפי מידת החום של הבשר. היתרון של זה הוא שלא צריך לחתוך את הבשר שוב ושוב, מה שפוגם ביפי המנה, בהנחה שתגישו את הנתח שלם לשולחן. אם כי אצלי במשפחה כל כך אוהבים רוסטביף, שבכלל לא אכפת להם איך הוא נראה.

DSC_4638

יש מן אגדה כזאת, שהרוסטביף צריך לנוח 20 דקות, מכוסה במשהו (נייר כסף או נייר אפייה, נניח) כדי לשמור על חומו, לפני האכילה. כנראה שזה עושה משהו לטעם וגם מקל על החיתוך בהמשך. זו אגדה מקסימה ואני בטוחה שהיא נכונה. לצערי, מעולם לא הצלחתי לבדוק כיצד משתנה טעמו של הבשר כעבור 20 דקות מנוחה, מתוך הידיעה הברורה שבני משפחתי האוהבים ירגמו אותו באבנים אם אתן להם להמתין 20 דקות לרוסטביף (אני תמיד מנסה שהם יאכלו מרק בזמן הזה, אבל זה אף פעם לא עובד. הם גומרים את המרק בחמש דקות).

DSC_4645

רוסטביף שייטל לאמצע השבוע

נתח שייטל במשקל 1 ק"ג

2 שיני שום, פרוסות

2 כפות שמן זית או חמאה

מעט מלח גס ופלפל שחור טחון טרי לפיזור על הנתח (אני, כאמור, נמנעת מפלפל בגלל הילדים)

  1. בסכין חדה, מחוררים את הנתח בכל מיני מקומות באופן רנדומלי.
  2. נועצים פרוסות שום בתוך החורים שיצרנו.
  3. מפזרים תבלינים על הנתח.
  4. מניחים בתבנית, ומכניסים לתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות.
  5. צולים בתנור 30-40 דקות לקבלת נתח מדיום עד מדיום רייר. אפשר לצלות יותר או פחות לפי הטעם.
  6. אופציה 1: מוציאים את התבנית מהתנור, מניחים לרוסטביף לעמוד 20 דקות, ופורסים.
  7. אופציה 2: מבינים שהמתנה של 20 דקות היא לא ריאלית, ומביאים את הנתח כמו שהוא לשולחן. פורסים ונהנים.
Posted in: בשר בקר, מנה עיקרית / Tagged: רוסטביף, רוסטביף שייטל, שייטל

רוטב בולונז (ראגו)

29 בדצמבר 2013 10:13 am / 5 Comments / daniella

DSC_3105

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

פעם הייתי מכינה בולונז כהלכתו: עם גזר, סלרי ויין, מבושל שעות ארוכות על אש קטנה. זה היה מאכל תאווה מענג. ואז באו הילדים.

DSC_2970

כבר 11 שנה אנחנו הורים, ועדיין מופתעים, בכל פעם מחדש, מכמה שאנחנו (בעיני עצמנו) אכלנים מצטיינים, וכמה שהילדים שלנו לא אוהבים את זה ואת ההוא, וכמובן, לא יעלה על הדעת שתהיינה להם חתיכות בבולונז.

ואז היתה תקופה, שבכל פעם שהכנתי רוטב בולונז, הכנתי גם רוטב בלונז (כי ככה הילדים שלי אומרים): סתם רוטב עגבניות עם בשר טחון.

ואז חשבתי על דרך אמצע שתהיה מקובלת על כל הצדדים: אני לא אוותר על ירקות ארומטיים ויין ברוטב שלי, אבל נטחן את כל מרכיביו לרוטב חלק, וכך לא תהיינה בו חתיכות חשודות ומרושעות של ירקות, שזוממות לעשות השד-יודע-מה לילדים המסכנים שלי.

DSC_3013

DSC_3021-Edit

DSC_3039

בשבת אירחנו שתי משפחות של חברים, והגשנו פסטה ברוטב הזה, שהיה הצלחה מסחררת גם בקרב הבררנים שבחבורת הילדים, וסביב השולחן נשמעו דרישות למתכון, ורצוי מלווה בתמונות (נהיו מפונקות, החברות שלי). אז הפוסט הזה מוקדש למיכלי ולליאתי.

DSC_2984

DSC_2992

DSC_3001

אל תתנו לבישול הארוך לרפות את ידיכם. קחו יום שבו אתם ממילא בבית, אפשר בהחלט גם בערב. שימו את הסיר על האש, ולכו להתכרבל על הספה עם ספר טוב. לפני שתלכו לישון, הרוטב יהיה מוכן.

DSC_3024

אין לי מושג איך זה קרה, אבל הצלחנו לא לצלם גם את התימין, גם את הבזיליקום וגם את שמן הזית. נוטלת על עצמי את מלוא האחריות, ומבטיחה כי אמנם הם לא בתמונת המרכיבים, אבל הם בהחלט בתבשיל.

DSC_3045

הרוטב הזה יקבל בשמחה רבה צרור פטרוזיליה קצוצה בתום הבישול. אצלנו נמנעתי, הילדים שלי וכו'.

DSC_3101

כמי שנמנעת מגלוטן, אני אוהבת לאכול את הרוטב הזה מעל מנה של קישואים מוקפצים בחמאה, עליהם אני מכריזה כפסטה (אני יודעת להיות מאוד משכנעת).

אני מפצירה בכם: אם כבר אתם מכינים את הרוטב הזה, הכינו כמות כפולה, והקפיאו חצי ליום סגריר. או, כמו שקרה לי הפעם, הכינו כמות כפולה, והכל ממילא ייגמר תוך שלושה ימים.

DSC_3107

רוטב בולונז (מתאים ל4-6 מנות פסטה) מבוסס על מתכון של בת איילון מ"ספר הפסטה הגדול"

500 ג' בשר בקר טחון

1 פחית קטנה (400 ג') שימורי עגבניות מאיכות טובה, או 400 ג' עגבניות, חתוכות

1 בצל גדול (200 ג'), קצוץ

6 שיני שום, פרוסות

1 גזר, חתוך לקוביות

1 מקל סלרי, פרוס

1 כוס יין, לבן או אדום

1 מכל קטן רסק עגבניות (100 ג')

1 ענף תימין

1 עלה דפנה

1 ענף בזיליקום (לא חובה. לי יש באדנית)

4 כפות שמן זית

מלח ופלפל

  1. מחממים בסיר רחב ונמוך שתי כפות שמן זית, ומטגנים את הבצל, הגזר והסלרי עד שהם מתחילים להתרכך. מוסיפים את השום, ומטגנים דקה-שתיים. כשהכל רך, מוציאים.
  2. מניחים את תכולת פחית העגבניות, הרסק והירקות המטוגנים בקערה עמוקה, וטוחנים בבלנדר מוט לרוטב חלק. אפשר לטחון גם במעבד מזון או בבלנדר, כמובן.
  3. מוסיפים שתי כפות שמן זית לסיר, ומטגנים את הבשר עד שהוא מאפיר כולו. ממליחים ומפלפלים בנדיבות.
  4. מוסיפים לבשר  את כוס היין, מביאים לרתיחה, ונותנים ליין להצטמצם כמה דקות על אש גבוהה, תוך ערבוב מזדמן (חמש דקות בערך).
  5. מוסיפים את הרוטב הטחון לסיר, ומביאים לרתיחה.
  6. מוסיפים את ענף התימין, עלה הדפנה וענף הבזיליקום, ומעבירים לאש הקטנה ביותר.
  7. מבשלים שעתיים על אש קטנה. מדי פעם בוחשים. הנוזלים ילכו ויצטמצמו ככל שיעבור הזמן, וזה מצוין. הרוטב צריך להיות סמיך, יחסית יבש (בלי הרבה נוזלים), ומתובל בנדיבות רבה במלח ובפלפל.
Posted in: בשר בקר, בשר טחון, מנה עיקרית

צלי בקר ביין ובעגבניות

9 בדצמבר 2013 10:15 am / 5 Comments / daniella

          DSC_2374-1

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

באנגלית יש beef stew ויש roast beef. שני מאכלים שונים זה מזה, שמשותף להם בעיקר היותם עשויים מבשר בקר. בעברית, משום מה, משתמשים במילה צלי כדי לתאר את שניהם. היום נדבר על הstew, נתחי בקר המבושלים ארוכות עד להתרככות, ברוטב שמתכהה, מסמיך ואוצר בתוכו שפע של טעמים.

DSC_2365-1

יש בבלוג הזה כבר מתכון אחד לצלי בקר, פה, ואני מניחה שהמתכון השני שאביא מיד לא יהיה האחרון.  אני מאוד אוהבת צלי בקר בחורף. זה טעים, מחמם ומשביע מאוד. אני נוהגת לאכול אותו עם סלט קטן ליד ועם כמה ירקות שדליתי מתוכו.

היום אדבר באריכות על צלי, כי הבנתי שסובבים אותי אנשים רבים שיש להם פוביית צלי, שמשתווה רק לפוביית שמרים או דגים, ובמקרה של צלי, באמת שאין סיבה.

אז טרם המתכון הספציפי, אשרטט בפניכם קווים לדמותו של הצלי, כדי שתוכלו להכינו בכל עת ומשלל מרכיבים שיש לכם בבית.

DSC_2276-Edit-1

הבשר

DSC_2291-1

אני מנחשת שאחת הרתיעות העיקריות מהכנת צלי, קשורה לבשר. גם כי בשר בקר נתפס יקר, וגם כי רבים אובדי עצות בנוגע לאיזה חלק של הבשר לקנות. אז הרשו לי לפזר מעט מהערפל. בדרך כלל, אנחנו אוהבים את בשר הצלי שלנו רך-עד-מתפרק. הרכות, במקרה של צלי, מתקבלת מבישול ארוך ואיטי של הבשר.

DSC_2309-1

מדובר ביתרון כלכלי: כל הנתחים היותר פופולריים, שמתאימים לצריבה זריזה במחבת (מפילה, דרך סינטה ועד נתח קצבים), יקרים משמעותית מנתחים שנועדו לבישול איטי. וכאן אפציר בכם, ולא בפעם האחרונה: מצאו לכם קצב. מאז שהתחלתי לפקוד באופן קבוע קצב מסוים בשוק הכרמל, ואולי גם קצת קודם כשהזמנתי בשר מאטליז שמקבל הזמנות דרך אתר האינטרנט שלו, התחום הבשרי אצלנו השתדרג משמעותית. זה גם יותר זול מאשר בסופר.

איזה חלק לקנות? יש לא מעט חלקים שמתאימים לצלי: כתף (יש קדמית, אמצעית ואחורית) הוא החלק הפופולרי ביותר לצלי בקר בארץ, כך נדמה לי. גם צלעות, חזה, פילה מדומה, שריר ועוד. אצלנו בבית, מאוהבים קשות בחזה. נכון לכרגע, הוא מככב אצלנו בתבשילי קדרה. הוא נתח יחסית שומני – לפעמים הוא יופיע בוויטרינה של הקצב כשעליו כל השומן שלו, ולעתים כבר יהיה נקי. בקשו מהקצב להסיר את מרבית השומן. חלקי השומן שנותרו, יעשירו את טעם הבשר וטעם הרוטב, ויוסרו מהנתח בעת האכילה. אני אוהבת לבקש מהקצב שיחתוך לי את הבשר לנתחים, או חותכת בעצמי. מעולם לא הכנתי צלי מנתח שלם.

הירקות

DSC_2284-1

כמו בהכנת מרק עוף, אנחנו מכניסים לצלי שלנו שני סוגי ירקות: ירקות ארומטיים כמו גזר, בצל, סלרי ושום, שמעשירים את טעם הרוטב וגם את טעם הבשר, וירקות שנרצה לאכול אחר כך, כמו תפודים, בטטות, פטריות ועוד.

גם כאן, מבחינתי הבסיס הוא בצל וגזר. אם יש לכם רק בצל, זה גם בסדר. שורש סלרי, שורש פטרוזיליה, עשבי תיבול למיניהם – כולם ילכו כאן נהדר.

בתחום הירקות למאכל, אני אוהבת תמיד להוסיף תפוחי אדמה, גם כי הם טעימים וגם כי הם מסמיכים את הרוטב. אם אתם מוסיפים ירקות רכים כמו דלעת, כדאי להוסיף רק בחצי השעה האחרונה של הבישול.

DSC_2320-1

הנוזל

DSC_2313-1

מצד אחד, אני אהיה הראשונה שתגיד לכם, שכדאי שתעשירו את הצלי שלכם בנוזלים טעימים כמו יין, בירה, ציר עוף או ציר בקר. מצד שני, אני אהיה האחרונה שתגיד לכם להימנע מהכנת צלי אם חשקה נפשכם ואין לכם בבית את כל המצרכים הללו, אבל כן יש לכם בשר, גזר, בצל ומים בברז. ברור, ברור שטעמו של הצלי יהיה עשיר ומורכב יותר בשימוש בכל הנוזלים שצויינו להלן. מצד שני, שילוב של בשר וירקות ארומטיים מקנים טעם נפלא לנוזל שבתחילת דרכו היה מים, ובתום בישול ממושך יהפוך לרוטב של צלי.

הכמות הסופית של הנוזל שתכניסו לסיר, תלויה בשלל גורמים, כמו רוחב ועומק הסיר שלכם וכמה ירקות בחרתם לשים בו. אפשר להתייחס לכמויות שציינתי כסוג של המלצה, ולא להתרגש אם תגלו שאתם זקוקים ליותר או פחות נוזלים. אנחנו רוצים שתוכן הקדרה יהיה מכוסה כמעט עד הסוף – אבל רק כמעט. מכיוון שאנחנו לא מתרגשים גם אם יש לנו רק מים כנוזל לציר, אנחנו ודאי וודאי לא נתרגש אם יש לנו רק כוס יין ושלוש עגבניות, ונשלים את החסר במים.

DSC_2322-1

משך הבישול

אני נוהגת לבשל את הצלי שלי 3-4 שעות. אתם מוזמנים להתחיל לטעום כעבור שעתיים-וחצי שלוש, ולעצור כשהבשר מגיעה לנקודה החביבה עליכם של רכות ועושר-טעמים. אני תמיד פוחדת שהוא יתייבש, ואפילו מדמיינת שהוא באמת התייבש, רק כדי לטעום אותו יום למחרת (לרוב הוא יהיה טעים יותר אחרי לילה במקרר) ולגלות שהוא יצא ממש טעים.

 DSC_2378-1

המתכון שמיד אביא לפניכם הוא פשוט ובסיסי. אפשר להמיר את העגבניות המרוסקות והיין בעוד מים, או בנוזלים אחרים כמו בירה או מיץ תפוזים. אפשר להוסיף ממש הרבה ירקות שורש, אם בני המשפחה שלכם אוכלים כאלה. לא הייתי מוותרת על תפוח אדמה אחד לפחות, כי העמילניות שלו מסמיכה את הרוטב.

DSC_2372-1

 צלי בקר ביין ובעגבניות (הכי פשוט, הכי טעים)

1 ק"ג חזה בקר (או נתח אחר שמתאים לבישול ארוך), חתוך לקוביות

2 בצלים גדולים, חצויים ופרוסים

3 גזרים

1 בטטה

2 תפו"א (אפשר גם הרבה יותר. אצלנו אין כל כך קליינטים)

1 פחית קטנה (400 ג') עגבניות משומרות מאיכות טובה, טחונות לרסק, או 400 ג' עגבניות טריות, טחונות במעבד מזון או קצוצות

1 כוס יין אדום

3-4 כוסות ציר בקר, ציר עוף או מים

מלח ופלפל

שמן זית או שומן בקר לטיגון

  1. ממליחים ומפלפלים את נתחי הבשר מכל צדדיהם.
  2. בסיר רחב ושטוח, מחממים את השמן או השומן, ומטגנים את הבשר מכל צדדיו עד שהוא משחים. אם יש צורך, עושים את זה בפעמיים. מוציאים את נתחי הבשר לצלחת.
  3. באותו השמן, מטגנים את הבצל הפרוס עד שהוא מתרכך ומזהיב מעט. מוסיפים מעט שמן אם יש צורך. ממליחים ומפלפלים את הבצל תוך שהוא מיטגן.
  4. מוסיפים לסיר את היין, העגבניות המרוסקות, ושתי כוסות ציר או מים, ומביאים לרתיחה.
  5. מחזירים לסיר את הבשר ומוסיפים את הירקות הקלופים (אפשר לחתוך גס אם יש צורך, כדי שייכנסו בנוחות לסיר). מוסיפים נוזלים כדי כמעט כיסוי, ומביאים לרתיחה שניה. ממליחים ומפלפלים. סוגרים את הסיר.
  6. מעבירים את הסיר ללהבה הקטנה ביותר, על האש הקטנה ביותר, ומבשלים 3-4 שעות, עד שהבשר רך.
  7. פותחים את הסיר, מגבירים את האש, ונותנים לנוזלים להצטמצם. אני צמצמתי אותם בערך לחצי , וזה לקח לי בערך 15 דקות של אש גבוהה וערבוב מדי פעם. זה מעשיר ומסמיך את הרוטב.  מי שדווקא אוהב רוטב נוזלי והרבה ממנו, יכול לוותר על השלב הזה. אורכו של השלב עשוי להתארך או להתקצר, בהתאם לכמויות הנוזלים.
  8. מגישים עם אורז לבן, או סתם עם סלט (הכי טעים), נאנחים בסיפוק, ומרגישים חורף.
Posted in: בשר בקר, מנה עיקרית

בשר טחון בסגנון בורמזי

29 באוקטובר 2013 8:40 am / 14 Comments / daniella

DSC_6830

צילמה והממה: נעה קדמי.

רונית כפיר היא אחותי, אבל לא מאותם הורים. בנוסף להיותה אינטליגנטית, רהוטה, מצחיקה, מגניבה ויפה, היא גם מכינה אוכל ממש ממש טעים. כן, כן, היא רבת מעלות כרימון.

התמזל מזלנו, ובנוסף להיותנו חברות, גם הילדים שלנו חברים. באחת הפעמים שביקרנו אותם, רונית הכינה מנה מחזה עוף טחון, שהיא קראה לה "חזה עוף בורמזי". היא סיפרה לי בהתרגשות על איך פעם חבר שלהם הגיע עם המנה הזו לאיזו מסיבה וכולם עטו עליה, ואחרי שטעמתי ממנה, הבנתי למה, ומיד ביקשתי את המתכון.

DSC_6752-Edit

DSC_6767

DSC_6783

DSC_6790-Edit

מקור המתכון הוא של אהרוני, והוא קורא לו "עוף בצ'ילי ולימון" או משהו כזה. אין לי מושג מי סבור שמקורו בורמזי ומדוע, ואין לי מושג אם זה נכון או לא, אבל המנה הזו הפכה לאחת ממנות הדגל בביתנו, ושמה התקבע, למרות שערכנו מקצה שינויים במתכון המקורי.

DSC_6762-Edit

כבר הזדמן לי להשתמש להכנתה בחזה עוף טחון, חזה עוף קצוץ (שקוצצים לבד במעבד מזון בפולסים. ממש טעים), פרגיות טחונות או קצוצות, בשר לבן ובשר בקר. הטעמים העזים של לימון, זנגביל, שום ורוטב סויה, מחמיאים לכל סוגי הבשר ועושים שמח ומרענן בפה.

DSC_6813

אני התאמתי את המתכון לצרכים שלנו, שזה בעיקר אומר לצרכים של הילדים שלנו, ואני מכינה אותו ללא צ'ילי, עם המון שום, ועם מבחר מצומצם וסלקטיבי ביותר של ירקות. אתם מוזמנים לשחק עם הירקות כאוות נפשכם, ואפילו להימנע מהם לחלוטין – זה עדיין יצא טעים.

DSC_6816

הפעם הוספתי למתכון פולי סויה ירוקים, המכונים אדממה. ברשתות השיווק אפשר למצוא לעתים פולים קלופים, ולעתים בתרמיליהם. אפשר בהחלט לרכוש את הפולים הקלופים, אבל אם לא מצאתם אותם, כמוני, אפשר לבשל את התרמילים ולקלף. חבילה של 400 גרם פולים בתרמיליהם מניבה כוס אחת עם קצת עודף לנשנוש. אם אתם לא מוצאים או לא אוהבים, אפשר להשתמש גם באפונה ירוקה או שעועית ירוקה.

DSC_6834

את הבשר הטחון אפשר לאכול כמו שהוא בכפית (זו ההעדפה שלי), להניח מעל – או לערבב עם – אורז או אטריות אורז, וגם לגלגל בדפי אורז או בעלי חסה.

אם אתם אוהבים כוסברה, הבשר יקבל בשקיקה כוסברה קצוצה. הילדים שלי לא.

בשר טחון בסגנון בורמזי (בהשראת מתכון של ישראל אהרוני)

500 ג' בשר טחון

חצי בצל, קצוץ

רבע כרובית קטנה, מופרדת לפרחים קטנים

1 גזר, חתוך לקוביות קטנות

4 שיני שום, קצוצות

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר, קצוץ

3 כפות רוטב סויה

3 כפות מיץ לימון

1 כוס פולי סויה (אדממה) קלופים (אפשר להמיר באפונה ירוקה מוקפאת, או בשעועית ירוקה עדינה)

מעט שמן לטיגון (השתמשתי בשמן קוקוס)

(אופציה ששכחתי הפעם: 1 כף שמן שומשום)

1. מחממים שמן במחבת או בווק.

2. מניחים במחבת בצל, כרובית, גזר שום וג'ינג'ר, ומטגנים תוך ערבוב עד שהם מתחילים להזהיב (להיזהר שלא ישרפו).

3. מוסיפים את הבשר הטחון, ומטגנים תוך ערבוב מדי פעם, עד שהבשר עשוי היטב ויבש למדי. מכבים את האש.

4. מוסיפים את פולי הסויה, מיץ הלימון ורוטב הסויה, ומערבבים היטב. מתקנים תיבול אם צריך.

5. מגישים עם אורז או אטריות אורז (או אוכלים בכפית!).

Posted in: בשר בקר, בשר טחון, מנה עיקרית

קציצות בניחוח אסיאתי

20 באוקטובר 2013 12:20 pm / 2 Comments / daniella

קציצות אסיאתיות

צילמה: נעה קדמי.

קציצות הוא אחד ממאכלי הבסיס האהובים ביותר בכל בית, אני חושבת. אני תמיד מחפשת איך לחדש ולגוון אותן.

גרסה של המתכון הזה, עם בשר חזה עוף טחון, ואפויות בתנור, היא אחת המנות הפופולאריות ביותר אצל לקוחותיי.

בפעם הזו הכנתי אותן קצת אחרת: השתמשתי בבשר חזיר, אותו אפשר בקלות להחליף בחזה עוף טחון או בפרגיות טחונות. אני נוטה להעדיף חזיר או עוף לקציצות האלה, תמיד מתחבר לי יותר טוב עם הניחוח האסיאתי שלהן, אבל הכנתי אותן גם מבשר בקר טחון, וגם כך הן קצרו מחמאות רבות.

DSC_1694

השילוב של בטטה, זנגביל, שום ורוטב סויה, מלכסן לקציצות הללו את העינים, ונותן להן טוויסט רענן. בזכות הבטטה הנימוחה, אין צורך בביצים או בעמילן כלשהו לחיבור התערובת.

 DSC_1695

אני טיגנתי, אבל אפשר בהחלט להניח אותן על נייר אפייה משומן, למשוח כל אחת בשמן, ולשלוח לתנור ל-40 דקות בערך בחום בינוני (אני הופכת את הקציצות באמצע האפיה, אבל זה כנראה קשור לכך שאני לרוב אופה 60-100 קציצות והתנור שלי צפוף. באפיה של תבנית אחת, לא בטוח שזה נחוץ).

DSC_1711

קציצות בניחוח אסיאתי

500 ג' בשר טחון, רצוי לבן או עוף

1 בטטה בינונית-קטנה (200 ג' ), אפויה בתנור או מבושלת (אפויה יותר טעים, אבל יותר זמן), קלופה

1 בצל, קלוף וחתוך גס

4-5 שיני שום

4 ס"מ שורש זנגביל

1 צרור כוסברה

2 כפות רוטב סויה

1 כף שמן שומשום (לא חובה)

מלח ופלפל

שמן לטיגון (השתמשתי בשמן קוקוס: הולך מעולה עם הגוון המזרח-רחוקי, והוא בטוח לטיגון כי טמפ' החמצון שלו מאוד גבוהה יחסית)

1. מניחים במכל מעבד המזון בצל, שום, שורש זנגביל וכוסברה, ומעבדים לתערובת פירורית.

2. מוסיפים את הבטטה, רוטב הסויה, שמן השומשום, ומעבדים שוב לתערובת אחידה.

3. מניחים בקערה את הבשר, מוסיפים את תכולת מכל מעבד המזון, מלח ופלפל לפי הטעם, ומערבבים בידיים, ליצירת תערובת אחידה.

4. בשלב הזה, אני אוהבת לקחת פיסה קטנה ושטוחה של תערובת, לטגן אותה על מחבת במעט שמן, ולבדוק את התיבול (גם בסופו של דבר אאפה את הקציצות), ולתקן אם יש צורך.

5. צרים מהתערובת קציצות בגודל הרצוי, מחממים במחבת שמן חצי-עמוק, ומטגנים משני הצדדים עד הזהבה.

6. מוציאים לצלחת מרופדת במגבת נייר, לספיגת עודפי השמן.

DSC_1712-Edit-2

Posted in: בשר בקר, בשר טחון, מנה עיקרית / Tagged: אסייאתי, בשר טחון, קציצות

לביבות תרד וקשקבל

4 ביולי 2013 2:28 pm / 2 Comments / daniella

DSC_0562-2

צילמה במצלמתה החדשה וההורסת: נעה קדמי.

הרומן שלי עם תרד התחיל מאוחר. ממש מאוחר. אף פעם לא הייתי משונאות התרד, אך מעולם לא רדפתי אותו. הוא לא עלה על שולחננו כשהייתי ילדה, בטח שלא דרך קבע, ופגשתי אותו בעיקר בתכניות של פופאי, ולפעמים בתוך בורקס. מתישהו, כמבוגרת, הזדמן לי לטעום ממנו פה ושם, בעיקר במטבח ההודי, ולהבין שאני מחבבת את הירוק-ירוק הזה, אך לא יותר.

DSC_0483-2

ואז, לפני יותר משנה, בישלתי אצל לקוחה חובבת תרד מושבעת, שהביאה לי בכל שבוע קופסא גדולה של תרד אורגני, ממנו רצתה שאכין לה מיני תבשילים. כאן כבר התאהבתי. קודם כל: הוא מלוח! לעלי התרד, בדומה לסלרי או בוטנים, יש בת-טעם מלוחה ונעימה, שמאוד נדירה בירקות (לפחות באלה שאני מכירה.רוב הירקות שאני מכירה, כשהם אינם מומלחים, יש להם נטיה למתקתקות). הוא טעים גם טרי וגם מבושל, גם בתנור וגם במחבת, גם בפשטידה וגם בסלט. בקיצור, כיף.

לביבות, לעומת זאת, תמיד אהבתי, ומעולם לא שמרתי אותן לחנוכה. הלביבות האלה הן טעימות ופריכות. אני טיגנתי אותן בגי שהכנתי בעצמי. גי (או גהי), המכונה גם סמנה (אצל התימנים), היא חמאה מזוקקת. הזיקוק שלה הופך אותה קודם כל, לקלה יותר לעיכול גם למי שמתקשה לעכל מוצרי חלב, וכן לעמידה בהרבה בטמפרטורה גבוהה. הגי לא מתחמצנת בטיגון כי אין בה (או יש בה מעט) מוצקי חלב. עם זאת, פעמים רבות אפיתי את הלביבות הללו, והן נפלאות גם כך (באפיה, מרחו כל לביבה בשמן זית לפני הכנסתן לתנור, ואפו בחום של 180 מעלות).

השתמשתי בקופסא גדולה של תרד שנרכשה בשוק. בשוק, התרד מגיע מחובר לענפים, ודורש עבודת פירוק ותלישה, שמביאה לבלאי של כמעט 50%. היה לי ברוטו של 750 גרם עלי תרד, שהגיע לנטו של 400 גרם. מנסיוני, הקופסאות שנמכרות ברשתות השיווק מגיעות כבר ללא ענפים וגבעולים, וכתוב עליהן משקלן. כך או כך, אם יש לכם 100 גרם יותר או פחות לא הייתי מתרגשת.

DSC_0511-Edit-Edit

בלביבות הללו אין ביצים. לעומת זאת, יש בהן יוגורט וגבינת קשקבל. אפשר בקלות להמיר את גבינת הקשקבל בגבינה אחרת, או פשוט להשמיט אותה. מי שרוצה לטבען את המתכון, יכול לשים עוד כף או שתיים של טחינה במקום היוגורט.

DSC_0578

לביבות תרד וקשקבל

400 ג' תרד, קצוץ גס

1 בצל, קצוץ

1 גביע יוגורט

3 כפות טחינה

50 ג' קשקבל, מגוררת

2-3 כפות שיבולת שועל (או פירורי לחם)

מלח ופלפל

שמן זית או גי, לטיגון או מריחה

  1. מטגנים את הבצל במעט שמן זית עד שמתחיל להזהיב.
  2. מוסיפים את התרד, ומטגנים עד שרוב הנוזלים מתאדים והוא נעשה סמרטוטי. יתכן שלא יהיה לכם מקום במחבת – שימו כמה תרד שאפשר, חכו קצת שיסתמרטט, והוסיפו את יתרת התרד.

לביבות תרד

3. מעבירים את התרד לקערה (אם הוא מגיר נוזלים אפשר לסחוט אותו קצת), מוסיפים את יתרת החומרים, ומערבבים לתערובת אחידה. אם יש צורך, מוסיפים מעט טחינה, יוגורט או שיבולת שועל. לא מתרגשים אם התערובת קצת רכה.

DSC_0598

4. מחממים גי או שמן זית במחבת, לטיגון חצי-עמוק, יוצרים לביבות, ומטגנים עד הזהבה משני הצדדים. מוציאים למגבת נייר, לספיגת עודפי השומן. מגישים עם יוגורט, ומתענגים.

לביבות תרד1

לאפיית הלביבות: מניחים אותן על נייר אפייה ששומן בשמן זית, מושחים כל לביבה בשמן זית, ואופים עד שמזהיב משני הצדדים, בערך חצי שעה. אפשר להפוך אותן פעם אחת באמצע.

DSC_0627

Posted in: ארוחה קלה, ארוחת בוקר, ירקות, מנה עיקרית, תוספת / Tagged: לביבות, לביבות תרד

פאייה מכרובית

9 במאי 2013 8:03 am / 4 Comments / daniella

_____ _____ ________ (20)

צילום, סטיילינג וכלים מגניבים: נעה קדמי.

אמא שלי מכינה את הפאייה הכי טעימה שאכלתי. אני מודה, לא אכלתי הרבה פאייות בחיי. מצד שני, אכלתי פאייות במסעדות, כולל במסעדות בספרד, כולל של שפים נחשבים ממסעדות יוקרתיות, ושל אמא שלי היתה הכי טעימה.

פאייה, למי שלא יודע, הוא מאכל ספרדי של אורז וכל מיני דברים. כמו בדרך כלל באוכל, אין באמת "פאייה אמיתית"  - כל איזור מכין קצת אחרת, וכל משפחה מכינה קצת אחרת. זו של אמי מכילה תמיד חלקי עוף ופירות ים.

בעולם המתכונים דלי-הפחמימות, רץ מאוד חזק הרעיון של כרובית טחונה או מגוררת, שמשמשת כתחליף לאורז (או לקוסקוס). מובן שכשראיתי את זה לראשונה, היה ברור שמתישהו אנסה את זה, ומכיוון שהיו לי פירות ים במקפיא, החלטתי להכין פאייה.

_____ _____ ________ (42)

התוצאה היתה נפלאה, ומאז הכנתי אותה פעמיים נוספות. אפילו בן-זוגי, אכלן אורז מקצועי (שזה אומר שהוא ממש ממש אוהב אורז לבן), אכל ממנה בתיאבון.

_____ _____ ________ (34)

שמתי בה נתח של חזה עוף, נקניקיית צ'וריסו של משק זמיר, ופירות ים מעורבים מהפריזר. אפשר לשים בה מה שאתם אוהבים ומה שיש לכם בבית. רק קחו בחשבון, שאם מדובר בנתח עוף עם עצם או נתח בשר שלוקח לו זמן להיות מוכן, כדאי להכינו מראש, כי הכל נהיה מוכן מהר מאוד (הכרובית מוכנה בדקות ספורות, ואחר כך מבשלים הכל כדי שהטעמים יספגו, אבל אין שם באמת משהו שזקוק ליותר מבישול קצר.

איך מכינים "אורז" מכרובית?

_____ _____ ________ (43)

יש שתי דרכים לטחון את הכרובית: האחת, להניח פרחי כרובית במעבד המזון ולהפעיל בפולסים, עד שנוצרים גרגרים בגודל הרצוי, שזה מה שעשיתי הפעם.

השניה, להשתמש בדיסקית הגירור של מעבד המזון, מה שיניב כעין שערות כרובית זעירות.

אני משתמשת בשיטה הזו בהנאה רבה זמן-מה, ונהנית מאוד.

פאיית פירות ים וצ'וריסו עם "אורז" מכרובית

_____ _____ ________ (40)

1 כרובית בינונית-קטנה (ששוקלת בערך קילו אחד), שריסקתם לאורז (יוצא משהו כמו 3-4 כוסות של פירורי כרובית)

1 בצל גדול, קצוץ

1 גזר, חתוך לקוביות קטנות

2 נקניקיות צ'וריסו איכותיות (שלי היו ממשק זמיר), פרוסות

פיסת חזה עוף או פרגית במשקל 300 ג' , חתוכה לנתחים

חצי חבילה פירות ים מעורבים, מופשרים (נדמה לי שבחבילה יש חצי קילו, אז בערך 250 ג')

10 עגבניות שרי חצויות או חתוכות לרבעים, או עגבניה אחת חתוכה לקוביות

רבע כפית חוטי זעפרן, מרוככים בשמינית כוס מים רותחים (אם אין, אפשר להסתדר בלי, עדיין יוצא טעים)

1 כפית כמון

חצי כפית כורכום

1 כפית פפריקה מתוקה

מלח ופלפל

חצי כוס אפונה ירוקה מוקפאת

חצי צרור כוסברה, קצוצה

שמן זית

  1. חולטים את פירורי הכרובית 10 דקות במים רותחים. מסננים.
  2. מחממים מעט שמן זית בסיר רחב ושטוח (סוטז או מחבת עם מכסה), מוסיפים את הבצל והגזר, ומטגנים עד שהירקות מתרככים מעט, והבצל נעשה שקוף.
  3. מסיטים את הירקות לצידי המחבת, ומוסיפים את פיסות העוף. מטגנים ומסובבים עד שהעוף משחים מעט.
  4. מוסיפים את פרוסות הנקניקיה, ומטגנים עוד דקה.
  5. מוסיפים את העגבניות, ומטגנים עוד כמה דקות תוך ערבוב, עד שהן מוציאות את מיציהן. מקרצפים מעט את תחתית המחבת בעזרת כף העץ.
  6. מוסיפים את הזעפרן יחד עם המים שלו, ואת יתרת התבלינים, ומערבבים.
  7. מוסיפים את הכרובית, פירות הים והאפונה, מערבבים, מנמיכים אש, סוגרים את הסיר ומניחים לכל העסק להתבשל 5-7 דקות. אם יש צורך, אפשר להוסיף מעט מים.
  8. כעבור מספר דקות דקות, טועמים, ומתקנים תיבול במקרה הצורך. אם יש עוד מים שרוצים לאדות  או שנדמה לכם שעוד 5 דקות בישול יעשו לזה טוב, תנו לתבשיל עוד 5 דקות.
  9. מוסיפים את הכוסברה הקצוצה ומערבבים. שונאי הכוסברה יכולים להמיר בפטרוזיליה או להשמיט.

_____ _____ ________ (19)

בתיאבון!

Posted in: מנה עיקרית, עוף

Post Navigation

1 2 הבא »

לדף הפייסבוק של פרפראות

הזינו את כתובת המייל שלכם כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

-הצטרף ל 770 מנויים נוספים

פוסטים אחרונים

  • דלורית צלויה ממולאת באורז-כרובית וחמוציות
  • צ'יפס אצות נורי
  • אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • גלידת בננה-בוטנים עם פצפוצי שוקולד
  • סלט עגבניות שרי עם גבינת פטה

תגובות אחרונות

  • daniella על אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • הודיה על אטריות אורז שחורות עם בטטה וכוסברה
  • daniella על צ'יפס אצות נורי
  • עתר על צ'יפס אצות נורי
  • daniella על צרו קשר

ארכיון

  • יולי 2014
  • יוני 2014
  • מאי 2014
  • אפריל 2014
  • מרץ 2014
  • פברואר 2014
  • ינואר 2014
  • דצמבר 2013
  • נובמבר 2013
  • אוקטובר 2013
  • אוגוסט 2013
  • יולי 2013
  • יוני 2013
  • מאי 2013
  • מרץ 2013
  • פברואר 2013
  • ספטמבר 2012
  • אוגוסט 2012
  • יולי 2012
  • אפריל 2011
  • נובמבר 2008

קטגוריות

  • Uncategorized
  • אופציה טבעונית
  • ארוחה קלה
  • ארוחת בוקר
  • ביצים
  • בשר בקר
  • בשר טחון
  • טבעוני
  • ירקות
  • מאפים
  • מנה עיקרית
  • מרקים
  • משקאות
  • מתוקים
  • נשנוש
  • סלטים
  • עוגות
  • עוגיות
  • עוף
  • פירות
  • שוקולד
  • שתי דקות וירקות
  • תוספת
  • תוצרת בית

כלים

  • הרשמה
  • התחבר
  • פיד RSS לפוסטים
  • הזנת RSS לתגובות
  • WordPress.org
© Copyright 2021 - פרפראות
Infinity Theme by DesignCoral / WordPress