Monthly Archives: אוגוסט 2012

כל מי שמאכיל, ובעיקר מאכילה, ילדים כבר מספר שנים מדי יום, יודע כמה יכולה המלאכה הזו להיות שוחקת, מייגעת, ולעתים לא מתגמלת. אני יכולה להקדיש זמן רב לתכנון, תוך מחשבה על גיוון, בריאות, וההעדפות הקולינריות של כל אחד מבני המשפחה, רק כדי שבסופו של דבר, שלושת הדרדקים יזיזו את האוכל מצד לצד בצלחת בעקימת אף.

זה מתסכל במיוחד, אם זה קורה ביום שבו השקעתי במיוחד, או מיהרתי בטירוף הביתה, כדי שהארוחה תהיה חמה ומוכנה בדיוק כשהם שבים מבית הספר ומהגן, וזה לא טעים להם או שהם לא רעבים או שבא להם (תמיד בא להם) משהו אחר.

רבות נאמר בשבחו של התכנון המוקדם, ובמיוחד של תכנון תפריט שבועי. פעמים רבות ניסיתי להכניס את המנהג הזה אל ביתנו, ולא עלה בידי. כלומר, לא שניסיתי ממש ונכשלתי (אני חושבת), אלא שהיה לי ברור שאצלנו זה לא יכול לעבוד. כי מה אם בדיוק נשארו שאריות מארוחת הצהריים של אתמול, או מליל שבת, או שיש עגבניות בשלות מדי שחייבות להפוך לרוטב/שקשוקה/מרק, ובכלל, מה הסיכוי שאני אשב ואתכנן תפריט מראש, ואערוך רשימת קניות, ואדאג שהכל יהיה בבית? לא בשבילי.

מה שכן בשבילי, ואני מצליחה לנקוט בו במידה מסוימת ובמאכלים מסוימים, הוא בישול מראש והקפאה. תמיד משתדלת להכין קצת יותר קציצות, שניצלים או רוטב עגבניות, ולהעביר להקפאה, ולהשתמש בתוצר הקפוא במקרה חירום, ברגע של חוסר השראה, או סתם כך.

החלטתי לנסות להעביר את זה לשלב הבא. התגברתי כבר על הרתיעה מ"לא טרי". אני מכינה הכל במטבח הביתי מחומרים שרכשתי בעצמי, וזה מאוד טעים ועדיין מזין גם אחרי הקפאה. ועם ניהול נכון, אני חושבת שזה יכול להקל עליי מאוד את החיים.

אני מהרהרת בזה כבר תקופה, ואמרתי לעצמי שאקח לעצמי יום בשבוע שיהיה יום בישולים, ובו אכין מאכלים לרוב ואקפיא. היה לי בראש חזיון של עצמי 4 שעות אינטנסיביות, ופוטרת את עצמי ממנות עיקריות למספר שבועות, אבל לא הצלחתי לייצר יום בשבוע שבו אעשה את זה מסודר, ואני חושבת שתת המודע שלי נרתע מהרעיון של יום אינטנסיבי שכזה במטבח (כי כבר יש לי שניים כאלה בשבוע ממילא, במסגרת העבודה).

אבל אז הגעתי למסקנה שיהיה לי קל ונוח וסביר יותר, אם אקדיש לזה  שעתיים בשבוע באופן קבוע ורגוע, ואפילו לא אחשוב על זה במונחים של זמן, אלא במונחים של תבשיל: אחד או שניים, בכמות גדולה, אחת לשבוע.

הנה הדברים שחשבתי להכניס למחזור הבישול-להקפאה:

קציצות (אני אופה ומקפיאה בקופסאות, מוכן לאכילה לאחר חימום, או לבישול ברוטב כלשהו)

שניצלים (בפעם האחרונה הבנים טבלו ואני טיגנתי, זה עבד מצוין ואשחזר את זה)

נתחי עוף מתובלים (הכוונה היא לתבל נתחים גדולים כדי להכינם כסטייק על מחבת צלייה, או לחתוך לפיסות קטנות לטיגון במחבת או צלייה על שפוד בתנור)

רוטב עגבניות (בסיס נייטרלי לרוטב עגבניות לכל מטרה, החל מרוטב לקציצות וכלה בשקשוקה)

קטניות מבושלות (עדשים, שעועית וחומוס, כולם פייבוריטים אצלנו. אני מבשלת בסיר לחץ לאחר השריה ממושכת, מקפיאה בשקיות, ומפשירה ע"י השריה במים רותחים. אצלנו אוהבים אותם ברוטב עגבניות, או מתובלים כתוספת, או את החומוס טחון לחומוס כהלכתו, מקושט בשמן זית, גרגרים ותבלינים)

בוריטו מיקס (בשר טחון,  מבושל ברוטב עגבניות פשוט מאוד על טהרת רסק, מתובל מאוד, שהילדים מגלגלים בטורטיה, עם או בלי תירס ושעועית וסלט עגבניות עם שום)

רוטב בולונז מזויף (או כמו שהילדים מכנים אותו, בלונז. מדובר פשוט ברוטב עגבניות עם בשר טחון, לא בולונז אמיתי שמבשלים בישול ארוך עם שלל ירקות שילדיי בזים להם)

לחמעג'ון (בסיס עגול מבצק שמרים, ועליו תערובת מתובלת של עגבניות ובשר טחון)

עם בוא הסתיו, אני מניחה שיתוספו לשם מרקים ותבשילי קדרה כבדים יותר. ואם תנוח עליי הרוח, גם דברים שאני לרוב מתעצלת קשות לעשות למרות תחנוני הילדים, כמו טורטיות תוצרת בית.

אשתדל לעקוב פה אחרי התהליך, לכתוב מסקנות והפקת לקחים מענייני ההקפאה, ולתת מתכונים. מי יודע, אולי בהמשך נצליח לכסות את כל הארוחות.