הכל התחיל בוויכוח. ויכוח – קוהרנטי ומכבד, יש לומר – בין כמה בלוגרים, בקבוצה של בלוגרים. איך התפתח מזה הפרוייקט הזה? אני כבר לא זוכרת, וכנראה שזה לא משנה. מתישהו במהלך הוויכוח התברר כי לכולנו יש לפחות עצם גיקית אחת בגופנו, והתגלגלנו (נדמה לי) מסדרת מד"ב אחת למשנה, והופ, הגענו למשחקי הכס, והדר העלתה את הרעיון (הגאוני, תודו) של פרוייקט בלוגרים משותף לרגל חזרתה של משחקי הכס לטלוויזיה. הלוגו הנאה הוכן בידיו האמונות של גיל מהבלוג מבשל ואוכל.
אז קבענו תאריך, דחינו, ודחינו שוב, ולבסוף החלטנו על פרוייקט מתגלגל.
הסנונית הראשונה היתה אפרת מהבלוג מדריך השופיסטית לגלקסיה, שעלתה עם עוגת גבינה ניו-יורקית, מדממת ומגניבה נוסח ווסטרוז.
בלוגרים נוספים (הרשימה מתעדכנת):
טל ממה יש לאכול, עם עוגיות הלימון של סאנסה.
צילמה: נעה קדמי.
ישבתי ושברתי את הראש מה אפשר להכין, שישקף ככל הניתן את רוחה של הסדרה הזו, שהיא שוביניסטית ואלימה ומרושעת ואני לא מצליחה להפסיק לצפות בה. ג'ורג' ר.ר. מרטין, הסופר, יחד עם יוצרי הסדרה מבית HBO, בוראים עולם קשוח ואכזר. עולם שבו את יכולה להשלות את עצמך שאת לא משתתפת במשחק, אבל כל מי שנושם הוא חלק מהמשחק, ואין אפשרות לצאת. אם יש לך הרבה כסף, את יכולה לרקום לך חלום שבו את מוגנת, ושהעולם הוא מקום טוב ומלא באבירים. אבל זה חלום שברירי, שבמוקדם או במאוחר יתנפץ. ואז, כשתחשבי שלא יכול להיות יותר גרוע, תופתעי.
מרטין מחזיק אותנו כוססים את ציפורנינו בעצבנות, יושבים על קצה הכיסא, כי הוא כבר לימד אותנו: אין רחמים, וחוקים נועדו להישבר. כל דמות, אהובה ככל שתהיה, עשויה ללכת לעולמה בכל רגע נתון, סביר להניח שבדרך אכזרית ורוויות דם. כל חוק בלתי כתוב, נועד שיפרו אותו. כל בועה שברירית של אושר ושמחה, דינה להתנפץ.
בסופו של דבר בחרתי בשני מתכונים, הראשון בפוסט הזה, והשני יעלה בהמשך.
ממש רציתי להכין צלעות בקר. אבל מסתבר שקשה להשיג את הנתח הזה במחוזות בהם אני מסתובבת, ולכן הלכתי בסופו של דבר על כרעי עוף.
המחשבה היתה על אוכל שאפשר להחזיק ביד ולקרוע ממנו נתחים בשינים.
אוכל שיאה ללוחמים, נוודים ואנשים פשוטים. האיכר ישחט בשבילו תרנגולת, והלוחם יצוד בשבילו פסיון. קצת רוזמרין מהשיח, לימון מתיק האוכף, משפדים על מקל ומסובבים על המדורה. אני הסתפקתי בתנור.
אל תתנו למשחקי הכס לבלבל אתכם: מדובר במתכון קצר, קליל וזריז. משקיענים ישרו את העוף, ממהרים ישליכוהו מיד לתנור. אני, לרוב, ממהרת. כך או כך הוא יתקבל שחום, עסיסי, רך וניחוחי.
כרעי עוף ברוזמרין ובלימון
6 כרעי עוף, מופרדות לירך ושוק (או שלמות, אם אתן מעדיפות) (אני אוהבת לצלות עם העור, למרות שבסופו של דבר אינני אוכלת אותו. הוא תורם לעסיסיות הבשר)
עלים משלושה ענפי רוזמרין, וגם הענפים
6-10 שיני שום, קלופות ופרוסות
1 לימון, קצת סחוט ופרוס (אם לא משרים, אפשר לטפטף כמה טיפות לימון על כל פיסת עוף)
רבע כוס שמן זית
מלח ופלפל שחור, לפי הטעם
- מערבבים את הכרעיים בקערה גדולה עם כל החומרים, פרט למלח ולפלפל, ומשהים לכל זמן בין חצי שעה ללילה. אם אין לכם זמן – אפשר פשוט לצלות מיד, זה עדיין יוצא טעים.
- מניחים את כרעי העוף בתבנית, ויוצקים עליהן את תכולת הקערה.
- צולים כשעה בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות, עד שהעוף שחום יפה.
- אוכלים בידיים, כמו ברברים בווסטרוז.
הי דניאלה
צריך לכסות את התבנית בשלב כלשהו בתנור?
תודה!
אין צורך לכסות.
התמונות נהדרות!!!! בדיוק לפני כמה ימים דיברתי עם בלוגרית שאמרה , עד כמה קשה לצלם עוף מסיבות רבות .
אצלכן הוא נראה נהדר
תודה
חיה, תודה! בורכתי בנעה, אין מה לדבר.
פוסט מעולה.
הקישור ל"מבשל ואוכל" שבור
תודה, דימה! אבוי, מתקנת מיד.
פראי למדי!
ולמרות שהילדים מנסים להראות קשוחים, הם מתוקים- מתוקים- מתוקים!!!
תודה!
נראה נהדר. לצערי העוף של מחר עכשיו כבר במשרה. אבל בפעם הבאה אנסה את המתכון הזה .אנא הסבירי מה זה "צולים". אם יש לי בתנור מצב broil ושתי אופציות high / low מה עלי לבחור? פותחים קצת את הדלת של התנור בזמן הצלייה?
אני מניחה שכמו שאת מכינה את העוף הרגיל שלך, זה שכבר במשרה.
אצלי בתנור יש אופציה של מעלות – ואני שמה על 200 מעלות צלזיוס, שהן 392 מעלות פרנהייט. כמו כן, יש לי בתנור אופציה של טורבו עם עוד חום מלמעלה, ובזה אני משתמשת להכנת עוף. broil לדעתי זה גריל, לא? לא הייתי משתמשת רק בגריל לעוף, אני חוששת שזה ישרוף אותו לפני שהוא יהיה מוכן מבפנים.
אם אין לך איזו אופציה מיוחדת לעוף בתנור, הייתי הולכת על טורבו או על המצב הרגיל של התנור, ומקסימום מסיימת בעשר דקות של broil על high. נשמע הגיוני? מה את עושה כיום?
עושה רגיל. לא מכירה אופציה של טורבו בתנור שלי.
אוי זה ממש מתאים לתקופת המנגלים!
[כתבת במצרכים בטעות 'רומזרין', במקום 'רוזמרין']
בהתחלה חשבתי שכתבת "אוכלים בידיים כמו ברבורים בווייטרוז" [הסופרמרקט הבריטי], אז חשבתי לעצמי עד כמה נחמד זה ברבורים בווייטרוז [לא שראיתי שם אי פעם ברבורים]. אבל אז עיבדתי את המחשבה הזו עוד קצת וחשבתי שזה קצת קריפי שברבורים אוכלים עוף, ואז חשבתי שזה קצת קניבלי, ואז חשבתי שזה מתאים בטח למשחקי הכס, אבל אני לא רואה משחקי הכס אז אני לא יודע אם זה מתאים או לא.
ואז קראתי עוד פעם את המשפט, וראיתי שכתבת ברברים.
[בווסטרוז]
|:
אוי נועם, הצחקת אותי מאוד
.
כבר מתקנת את הרוזמרין.
באמת יצא שזה מתאים לתקופת המנגלים!
ואם מישהו במשחקי הכס היה יכול להכריח ברבורים לאכול עוף עם הידיים – הו, תהיה בטוח שהם היו עושים את זה.
Pingback: מלך ליום אחד | Ex Cocina