גם את התמונות בפוסט הזה, צילמה שכנתי המוכשרת, הצלמת נעה קדמי. אפשר גם לבקר אותה בדף הפייסבוק שלה.
הפעם הראשונה שאכלתי אוכל הודי, היתה בערך בגיל 18. אבא שלי לקח אותי למסעדה הודית בלונדון. אני הייתי מאוד סקרנית בנוגע לטעמים, במיוחד כי הייתי צמחונית באותה התקופה, וידעתי שהאוכל ההודי נחשב לגן עדן לצמחונים.
הגעתי למסעדה, וגיליתי שהטענה הזו מצדיקה את עצמה. נתקלתי לראשונה במגש הטאלי הידוע, העשוי מתכת ומחולק לשקעים, ובכל שקע מונחת הפתעה משמחת לבלוטות הטעם. חריף, מלוח, מתובל, צבעוני – ומאוזן עם ביס אורז לבן, פיסת לחם הודי, או כף ראיטה.
היום, שנים לאחר מכן, תבשילים הודיים הם חלק בלתי נפרד מהמטבח שלנו. דאל עדשים כתומות הוא אחת מהמנות ההודיות הראשונות שהכנתי בעצמי. טעמו הנהדר עומד בניגוד מוחלט למראהו הדייסתי ולצבעו העכור. המתכון כולל כמה תבלינים שאולי אינם נמצאים במזווה שלכם, אבל כן נמצאים כמעט בכל סופר. אם אתם לא מוצאים גאראם מסאלה, הוסיפו במקומו חצי כפית קינמון וחצי כפית כמון טחון.
דאל עדשים כתומות וכרובית
2 כוסות עדשים כתומות (אפשר להשרות לילה קודם)
4 כוסות מים
1 בצל, קצוץ
חצי כרובית, מפורקת לפרחים קטנים למדי
2 שיני שום, קצוצות
1/2 כפית זרעי כוסברה
1/2 כפית זרעי כמון
1 כפית כוסברה טחונה
1 כפית גאראם מסאלה
שמן
מלח
מחממים מעט שמן בסיר.
מטגנים את הבצל עד שהוא מתחיל להתרכך. מוסיפים את השום, ומטגנים תוך ערבוב עד ריכוך ותחילת הזהבה.
מוסיפים את זרעי הכמון וזרעי הכוסברה, ומטגנים דקה נוספת.
מוסיפים לסיר את העדשים, הכרובית והמים, ומביאים לרתיחה.
מנמיכים אש, ומבשלים 20-30 דקות, עד שהעדשים מתפוררות והכרובית רכה.
מתבלים בכוסברה טחונה, גאראם מסאלה ומלח. טועמים ומתקנים תיבול.
אפשר לשחק עם מידת הסמיכות של התבשיל – אם הוא קצת דליל ומרקי מדי לטעמכם, אפשר לסנן אותו קצת במסננת. אם הוא סמיך מדי, אפשר להוסיף מים ולבשל עוד כמה דקות. אני אוהבת אותו על הצד הסמיך. מגישים עם אורז ויוגורט.
(בתמונה, הוספתי לגביע יוגורט כפית זרעי כמון מטוגנים בכף שמן זית [ההודים כמובן לא משתמשים בשמן זית, ואניני הטעם ירימו גבה. אני משתמשת בשמן זית לכל הבישולים ההודיים, כנראה שבלוטות הטעם שלי אינן רגישות מספיק לחוש בהבדל]. ממליחים, מפלפלים ומערבבים. אבל גם סתם יוגורט עם מלח ופלפל יעבוד היטב).
תגובות אחרונות