כאמא לשלושה ילדים, עקרת בית ועובדת מהבית, אני מנסה תמיד להתייעל בכל הקשור לעניינים השוטפים של ניהול הבית, הילדים (תנו לי לשגות באשליות שאני מנהלת אותם, מה אכפת לכם), הזמן ובכלל.
פעמים רבות הועלה בפניי, בדרכים כאלה ואחרות, הרעיון של תכנון התפריט השבועי מראש. אין בקרבתי חברה או משפחה שבה מתכננים תפריט שבועי מראש. הגברת הזבובית מרבה לדבר בשבחה של השיטה הזו, ובאתרי אוכל רבים, וגם באתרים שמדברים על חסכון, יש אזכור של השיטה. וזה הגיוני, כי אם מתכננים מראש, מן הסתם חוסכים זמן, חוסכים כסף ואולי אפילו חוסכים תלונות של ילדים, כי אם הם שותפים פעילים לתכנון התפריט, יש יותר סיכוי שהם יאכלו.
עד היום, תמיד היה ברור לי, שהשיטה הזו לא בשבילי. חשבתי לעצמי, שזה יותר מתאים למשפחות עסוקות, או למשפחות עם הורים שלא אוהבים לבשל, או למשפחות יותר מסודרות מזו שלי. לא הצלחתי להבין איך נכנסות לתפריט השבועי השאריות של הקציצות שנשארו מיום הבישולים האחרון, או העוף משבת. וגם, איך זה מסתדר עם הצורך שלי בחופש ובהשראה. מה אם נתכנן צלי בקר לחמישי בצהריים, ודווקא נורא יבוא לי עוף? מה אם אראה מתכון ממש מגניב איפשהו, שיבוא לי לנסות עכשיו?
בזמן האחרון, אני מוצאת את עצמי עובדת הרבה יותר , ופתאום עיתותי פחות בידיי. המנהג של לבשל בבוקר את מה שנאכל בצהריים כבר לא כל כך מתאפשר, ויותר ויותר מצאתי את עצמי מבשלת בקדחתנות עשר דקות לפני האיסוף של תמר מהגן, או גרוע מכך, אחרי האיסוף שלה, כששני ילדים רעבים לפחות מהלכים בבית בבטן מקרקרת.
ואז, כשחברה סיפרה בדיון אינטרנטי שהיא מתכננת עם בנותיה תפריט לארוחת הצהריים מדי שבוע, פתאום זה לא נראה לי מופרך כל כך. ביום רביעי האחרון הקדשתי לזה עשר דקות עם הבנים, ומיהרנו להרכיב תפריט צהריים ותפריט ערב לשבוע הקרוב.
מכיוון שאחת הבקשות היו כדורי בשר ברוטב עגבניות, וזה מה שהכנתי ללקוחותיי בחמישי האחרון, הכנתי מנה גדולה יותר ושמרתי חלק בשבילנו, והקפאתי. בקשה נוספת, כפי שתוכלו לראות בצילום של הרשימה שהכנתי, היתה טורטיות עם בשר, וגם את זה מצאתי זמן להכין ביום חמישי והקפאתי, מה שאומר ששתי ארוחות צהריים מתוך ארבע ארוחות הצהריים הצפויות במהלך השבוע, כבר כמעט מוכנות (לכדורי הבשר יש לצוות אורז, לבשר לטורטיות יש לרכוש או להכין טורטיות, להפשיר גרעיני תירס, ולהכין סלט עגבניות עם שום), ואין ספק שזה כבר חסך לי המון זמן וכאב ראש. עצם הידיעה שיש תפריט, ושהילדים נטלו חלק בתכנונו, מקלה. בינתים, התברר שמחר סבתא לוקחת את הילדים בצהריים, ונחסכה ממני ארוחת צהריים אחת. לעומת זאת, השרינו אמש גרגרי חומוס לפלאפל, ובסופו של דבר לא הכנו מהם כלום, כך שנראה לי שזו תהיה ארוחת הערב של מחר. בקיצור, כבר מתחוללים שינויים מסוימם בתכנון, וזה דווקא בסדר. לעתים קרובות, קל יותר לחרוג ממבנה קיים.
אני מתכננת לערוך נסיון של תפריט מתוכנן מראש בחודש הקרוב, ולראות איך אנחנו מסתדרים עם זה, ואדווח על כך בבלוג.
(השלמה של פריטי ארוחת הערב הקטועים משמאל: ביצה קשה + טונה + מלפפון חמוץ, פיצה על טורטיה, טוסט, מרק עגבניות עם אורז בלחמניה).
ניסוי מעניין. אני בהחלט בעניין, אעקוב. מה שכן, לא לשכוח יום ללא בשר! אם לא יותר מזה (אצלנו הולך חזק מרק ירקות עם קוסקוס פעם בשבוע, וכמובן פסטה פסטו, איך לא). נשיקות
שישי בצהריים הוא לרוב יום פסטה אצלנו. בכורי חסיד מאוד קטן של קוסקוס, והאם את לא מלווה אותו במרק עוף (כלומר בשר)? אני, אגב, מחזיקה בדעה שבשר, בעיקר בקר, הוא מאוד בריא (מונים רבים מקוסקוס או פסטה…)
איזה יופי! התרגשתי לקרוא.