פסטו כוסברה לימוני

צילום וסטיילינג: נעה קדמי.

אצלנו בבית, ובעיקר אצלי בצלחת, הפסטו כבר חצה מזמן את הקווים מסתם רוטב לפסטה לקערת הסלט –  כרוטב, כמטבל לירקות, כתוספת נעימה לצקת מעל ירקות צלויים או מאודים, לערבב עם יוגורט או מעל אורז, או בתוך כריך. או כמובן, כמו רוב הממרחים הממש-טעימים: בכפית. אחרי שצילמנו את המתכון, לקח לי בערך 20 דקות לחסל את כל הממרח באופן אישי, ולתהות למה אני לא מכינה כזה בכל יום.

יתרון בולט של פסטו מכוסברה (או פטרוזיליה), הוא שצבעו העז לא משחיר תוך דקות כמו זה של פסטו בזיליקום קלאסי. ועוד יתרון שלו, הוא שיש לו טעם של כוסברה, שזה טעם שאני מחבבת במיוחד.

הפסטו הקלאסי דורש צנוברים. אני מתה על צנוברים, אבל יש לי איתם בעיה כפולה: הראשונה, היא שהם מתעפשים ממש מהר, ולעתים קרובות, אם רוכשים אותם בסופר, הם כבר מגיעים הביתה מעופשים. השניה, היא שהם ממש יקרים (באזור ה-20 ₪ ל-100 גרם). מאז שגיליתי שהרוב המכריע של האגוזים והזרעים עובד נפלא בפסטו, נטשתי את הצנוברים לטובת מה שיש בבית.

בפסטו שלי אין גבינה. אתם יותר ממוזמנים להוסיף לקערת המעבד 50 ג' פרמזן או גבינה צהובה, קשה ועזת-טעם אחרת, בשלב של טחינת האגוזים והשום. במקרה זה, היזהרו עם המלח.

 פסטו כוסברה לימוני

1 צרור גדול כוסברה (שלי שקל 100 ג'. הצרורות בסופר הם לרוב קטנים, ואז כדאי לקחת שניים)

50 ג' (רבע כוס) אגוזי קשיו קלויים על מחבת, או כל אגוז או גרעין אחר (אני ממש אוהבת פה זרעי חמניה, בדיוק נגמרו לי)

2-5 שיני שום (אני שמתי שתיים, אפשר יותר, למי שאוהב ולא מתכנן לנשום על אף אחד בקרוב)

1 כף מיץ לימון טרי

1/2 כוס שמן זית, או יותר לפי הצורך

מלח ופלפל

1. מניחים קשיו ושום בקערת המעבד, וטוחנים לתערובת גרגרית.
2. מוסיפים את הכוסברה: קוטמים לה את הגבעולים הארוכים, אבל לא צריך להתעסק יותר מדי בכל השאר, מעבד המזון יטחן הכל. טוחנים שוב.
3. מוסיפים מיץ לימון ושמן זית בזרם איטי, תוך כדי פעולת המעבד.
4. עוצרים את המעבד, ובודקים את המרקם. אני אוהבת שהוא משחתי-אך-נוזלי-קלות.  אם אתם רוצים אותו נוזלי יותר, הוסיפו עוד שמן זית.
5. ממליחים ומפלפלים, ומפעילים לרגע נוסף. טועמים ומתקנים תיבול.
6. ממהרים לנגב בעזרת מקלות של ירקות, ולא משאירים כלום לאף בן משפחה (לפחות זה מה שאני עשיתי).