צילום וסטיילינג: נעה קדמי.
פעם הייתי מכינה בולונז כהלכתו: עם גזר, סלרי ויין, מבושל שעות ארוכות על אש קטנה. זה היה מאכל תאווה מענג. ואז באו הילדים.
כבר 11 שנה אנחנו הורים, ועדיין מופתעים, בכל פעם מחדש, מכמה שאנחנו (בעיני עצמנו) אכלנים מצטיינים, וכמה שהילדים שלנו לא אוהבים את זה ואת ההוא, וכמובן, לא יעלה על הדעת שתהיינה להם חתיכות בבולונז.
ואז היתה תקופה, שבכל פעם שהכנתי רוטב בולונז, הכנתי גם רוטב בלונז (כי ככה הילדים שלי אומרים): סתם רוטב עגבניות עם בשר טחון.
ואז חשבתי על דרך אמצע שתהיה מקובלת על כל הצדדים: אני לא אוותר על ירקות ארומטיים ויין ברוטב שלי, אבל נטחן את כל מרכיביו לרוטב חלק, וכך לא תהיינה בו חתיכות חשודות ומרושעות של ירקות, שזוממות לעשות השד-יודע-מה לילדים המסכנים שלי.
בשבת אירחנו שתי משפחות של חברים, והגשנו פסטה ברוטב הזה, שהיה הצלחה מסחררת גם בקרב הבררנים שבחבורת הילדים, וסביב השולחן נשמעו דרישות למתכון, ורצוי מלווה בתמונות (נהיו מפונקות, החברות שלי). אז הפוסט הזה מוקדש למיכלי ולליאתי.
אל תתנו לבישול הארוך לרפות את ידיכם. קחו יום שבו אתם ממילא בבית, אפשר בהחלט גם בערב. שימו את הסיר על האש, ולכו להתכרבל על הספה עם ספר טוב. לפני שתלכו לישון, הרוטב יהיה מוכן.
אין לי מושג איך זה קרה, אבל הצלחנו לא לצלם גם את התימין, גם את הבזיליקום וגם את שמן הזית. נוטלת על עצמי את מלוא האחריות, ומבטיחה כי אמנם הם לא בתמונת המרכיבים, אבל הם בהחלט בתבשיל.
הרוטב הזה יקבל בשמחה רבה צרור פטרוזיליה קצוצה בתום הבישול. אצלנו נמנעתי, הילדים שלי וכו'.
כמי שנמנעת מגלוטן, אני אוהבת לאכול את הרוטב הזה מעל מנה של קישואים מוקפצים בחמאה, עליהם אני מכריזה כפסטה (אני יודעת להיות מאוד משכנעת).
אני מפצירה בכם: אם כבר אתם מכינים את הרוטב הזה, הכינו כמות כפולה, והקפיאו חצי ליום סגריר. או, כמו שקרה לי הפעם, הכינו כמות כפולה, והכל ממילא ייגמר תוך שלושה ימים.
רוטב בולונז (מתאים ל4-6 מנות פסטה) מבוסס על מתכון של בת איילון מ"ספר הפסטה הגדול"
500 ג' בשר בקר טחון
1 פחית קטנה (400 ג') שימורי עגבניות מאיכות טובה, או 400 ג' עגבניות, חתוכות
1 בצל גדול (200 ג'), קצוץ
6 שיני שום, פרוסות
1 גזר, חתוך לקוביות
1 מקל סלרי, פרוס
1 כוס יין, לבן או אדום
1 מכל קטן רסק עגבניות (100 ג')
1 ענף תימין
1 עלה דפנה
1 ענף בזיליקום (לא חובה. לי יש באדנית)
4 כפות שמן זית
מלח ופלפל
- מחממים בסיר רחב ונמוך שתי כפות שמן זית, ומטגנים את הבצל, הגזר והסלרי עד שהם מתחילים להתרכך. מוסיפים את השום, ומטגנים דקה-שתיים. כשהכל רך, מוציאים.
- מניחים את תכולת פחית העגבניות, הרסק והירקות המטוגנים בקערה עמוקה, וטוחנים בבלנדר מוט לרוטב חלק. אפשר לטחון גם במעבד מזון או בבלנדר, כמובן.
- מוסיפים שתי כפות שמן זית לסיר, ומטגנים את הבשר עד שהוא מאפיר כולו. ממליחים ומפלפלים בנדיבות.
- מוסיפים לבשר את כוס היין, מביאים לרתיחה, ונותנים ליין להצטמצם כמה דקות על אש גבוהה, תוך ערבוב מזדמן (חמש דקות בערך).
- מוסיפים את הרוטב הטחון לסיר, ומביאים לרתיחה.
- מוסיפים את ענף התימין, עלה הדפנה וענף הבזיליקום, ומעבירים לאש הקטנה ביותר.
- מבשלים שעתיים על אש קטנה. מדי פעם בוחשים. הנוזלים ילכו ויצטמצמו ככל שיעבור הזמן, וזה מצוין. הרוטב צריך להיות סמיך, יחסית יבש (בלי הרבה נוזלים), ומתובל בנדיבות רבה במלח ובפלפל.
שלום לך,
אחלה רעיון איך להעשיר את הרוטב בולונז. תודה.
לגבי היין – אני לא מרבה להשתמש ביין בבישול אם בכלל – אשמח לעצה איך לבחור יין לבישול.
במה את למשל השתמשת?
תודה
הי אורנה, תודה!
אני מבינה מאוד קטנה ביין. המהדרין יאמרו לך לא להכניס לתבשיל יין שלא היית שותה. אני אומרת: אם זה לא מקולקל, זה בסדר. לבישול אני משתמשת ביין שמוכרים ארבעה בקבוקים ב-100 ש"ח ברשתות השיווק.
חולה על ראגו! באסה בלי פסטה אבל נראה לי שהראגו משפר הכל!
נראה מצויין! אנחנו מוסיפים בתום הבישול חצי חבילת חמאה שעושה פלאים לרוטב.
שרון, זה רעיון גאוני ואיישם אותו בפעם הבאה.