צילמה: נעה קדמי.
אני אוהבת כרובית. במרק או בסלט, בתנור או על הכיריים, מסתתרת בלביבה או מחופשת לאורז – אני פשוט אוהבת כרובית, כפי שניתן ודאי להבחין מהפוסטים בבלוג שלי.
במסעדות מזרחיות, שבהן פותחים שולחן עמוס במאזטים, מגישים שני סלטים שאני ממש אוהבת, על בסיס כרובית מטוגנת. אחד מהם, הוא של כרובית מטוגנת בטחינה, והשני, כרובית מטוגנת בשפע לימון, ולפעמים גם פטרוזיליה.
השילוב של פטרוזיליה, שום, לימון וקצת חריף מענג את הלשון כל השנה, אבל אני מוצאת שהוא נעים במיוחד בקיץ. כרובית מטוגנת בשמן עמוק, כדרכם של דברים המטוגנים בשמן עמוק, יכולה להיות מאוד כבדה ולא נעימה, שלא לדבר על כמה שהטיגון בשמן מזוכך מזיק לבריאות, ולכן הלכתי על כרובית צלויה בתנור. אני מוצאת שהתוצאה זהה בטעמה ואף מתעלה על המקור המטוגן, כי היא לא משאירה טעם לוואי כבד של טיגון עמוק, ומצליחה לצאת מהתנור שחומה, שמנונית במידה, ופריכה בקצוות.
הפלפל החריף נותן נשיכה עוקצנית עדינה, אך אם אינכם מחבבים טעמים חריפים, ניתן לוותר עליו מבלי לפגום בטעמה של המנה.
נעה הציעה, בחוכמתה, להוסיף לסלט גם נענע קצוצה, מה ששדרג אותה אף יותר והגביר את האפקט המצנן שלה, ואין להמעיט בחשיבותו של אפקט מצנן בחודש יוני בתל אביב.
סלט כרובית צלויה ולימונית
1 ראש כרובית גדול, מפורק לפרחים
3 כפות שמן זית
מעט מלח גס
1 צרור פטרוזיליה, קצוץ
10-20 עלי נענע, קצוצים
2 שיני שום, כתושות
חצי עד רבע פלפל חריף, קצוץ
מיץ מלימון אחד עסיסי
שמן זית
מלח ופלפל
- מערבבים בקערה את פרחי הכרובית ושמן הזית, עד שהפרחים מצופים בשכבה דקה של שמן. מניחים על תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה, ובוזקים מעט מלח גס.
- מניחים בתנור שחומם מראש ל190 מעלות, ואופים כחצי שעה, עד שפרחי הכרובית שחומים ורכים. מוציאים ומצננים (ונזהרים לא לנשנש את הכל בזמן הצינון, זה ממכר).
- מניחים בקערת הגשה, ומוסיפים את כל יתרת החומרים: פטרוזיליה ונענע קצוצות, שום כתוש, פלפל קצוץ.
- מתבלים בשמן זית ובמיץ לימון לפי הטעם. הסלט אמור להיות לימוני מאוד. ממליחים בעדינות ומפלפלים.
גיוון: אפשר, כמובן, כמנהג המסעדות, להשתמש בלימון, בשום ובפטרוזיליה כדי להכין טחינה לימונית וירקרקה, ולהטביע בה את פרחי הכרובית. שתי האפשרויות מהנות מאוד.
תגובות אחרונות