אפתח ואומר שלקראת הפוסט הזה גאה בי פרץ של גאונות, ופניתי לשכנתי, הצלמת הנהדרת נעה קדמי, כדי שתצלם את התמונות. והיא נעתרה!
וכך, היום לא תיאלצו לעקם את אפכם נוכח כישורי הצילום הירודים שלי, אלא לקרוא קריאות התפעלות נוכח כישורי הצילום המופלאים שלה.
ולענייננו: עדשים. אני ממש אוהבת עדשים. לכל צבע, יש את דקות הטעם שלו. הכתומות מתפרקות בבישול. הצהובות מתפרקות, אבל קצת פחות, ויש להן מתקתקות אגוזית כלשהי. הירוקות קצת משעממות, ועדיין טעימות. החומות פשוטות וטעימות. השחורות טעימות ויפהפיות, ומקשטות כל מנה בצבען השחור והעז.
אני הכנתי את המרק הזה עם עדשים חומות, אבל אני חושבת שעדשים מכל צבע, ואפילו קטניות אחרות כמו שעועית או חומוס, יעבדו פה מצוין (אבל שעועית וחומוס זקוקים ליותר זמן בישול). עדשים כתומות או צהובות, תתפוררנה בחלקן אל תוך המרק והוא יהיה סמיך יותר.
בשילוב מנצח של עצלות ורצון להכניס ירקות לפי ילדי במרמה, השלכתי את הירקות בחתיכות גדולות למכל מעבד המזון עם להב הפלדה, וקצצתי בפולסים לפירורים גסים. אפשרות נוספת, היא לגרר אותם במגררת (של מעבד המזון, כמובן, לא ביד, השתגעתם?). היתרונות של זה: לא צריך לטגן את הבצל בנפרד, הכל מוכן יותר מהר, המרק מקבל מרקם מגניב – מצד אחד הוא עשיר במרקמו, ומצד שני, הוא לא קרמי (הילדים שלי מעדיפים מרקים לא-קרמיים).
טיפול בעדשים: מאז שקראתי על החשיבות של השרית קטניות, אני משתדלת מאוד להשרות אותן לפחות ללילה, במים עם מעט חומץ. אני שוטפת אותן במים זורמים לפני תחילת הבישול. אם יש לי זמן, אני משרה יותר, ואם יש לי עוד זמן, אני נותנת לעדשים לעמוד מכוסות לילה קצת לחות, לעתים קרובות הן מתחילות לנבוט ככה . לפעמים, כמבון, אני רוצה מרק עדשים עכשיו, ופשוט מכינה אותו.
מרק עדשים חומות וירקות
300 ג' עדשים חומות
2 בצלים
2 גזרים
2 קולורבי
חצי צרור כוסברה
1 כפית כמון
חצי כפית כורכום
1-2 כפיות חוויאג' למרק
1 כפית קארי מסאלה (נותן חריפות מסוימת, אם אתם נרתעים ממנה, כדאי להימנע. אפשר להוסיף כפית גאראם מסאלה במקום, או כמון או חוויאג', או סתם להימנע)
1.5 ליטר מים
מלח ופלפל
להגשה: כוסברה קצוצה, פלחי לימון.
קוצצים את כל הירקות במעבד מזון (או חותכים לקוביות קטנות).
מניחים בסיר גדול את כל הירקות, העדשים, הכוסברה והמים, ומביאים לרתיחה.
מנמיכים את האש, ומבשלים עד שהכל מתרכך, בערך חצי שעה.
מתבלים בכל התבלינים המצוינים מעלה, מערבבים וטועמים. מתקנים תיבול אם צריך. מוציאים את צרור הכוסברה.
בהגשה, אני אוהבת להוסיף למרק מעט מיץ לימון ולזרות מעליו כוסברה קצוצה. הילדים שלי נהנים מהלימון ומוותרים על הכוסברה.
תגובות אחרונות