צילמה: נעה קדמי.
שכחנו לצלם את השום (כלומר, שכחתי לתת אותו לנעה). אבל אל תשכחו אותו במנה!
נדמה לי שבספרה "100 הפשטידות של נירה רוסו", רוסו מצטטת אמירה של השף הצרפתי זו'אל רובושון: "תנו לאנשים תפוחי אדמה, והם יהיו מאושרים".
אז אני לא יודעת מה עם אנשים, אבל תנו לי תפוחי אדמה, ואני אגרגר כחתלתולה. טוב, האמת היא שאני כן יודעת מה עם אנשים, כי הזדמן לי להאכיל כמה בחיי, והוא צודק. יש משהו בפקעת העמילנית הזו שמשחרר לנו כנראה אנדורפינים במוח.
אם הם פריכים, יש לזה ערך מוסף, לפחות בשבילי. זה אומר שהמראה שלהם הוא שחום ומשובב, ואנחנו נוגסים במעטה הפריך שמתפצח תחת שינינו, שאז חודרות אל בשרו הרך והמנחם של תפוח האדמה. מסביב יש מלוח, יש שמנוני, יש עקיצה עדינה של שום ותימין. זו מנה מאוד פשוטה וקלאסית, אין פה שום דבר חדש, אבל אם מרכיבים אותה נכון, ובעיקר אם לא מתקמצנים על השמן, היא יוצאת נפלא.
בואו נדבר רגע על השמן: אני משתמשת במנה הזו בשמן זית, אני מניחה שאפשר להמיר אותו בחמאה או בגי. מנות רבות של תפודים בתנור מתחילות עם הרבה כוונות טובות, וקורסות אל תוצאה יבשושית כי מישהו לא היה נדיב מספיק בשמן. אז בחייאת, תקשיבו: שמן זית הוא מאוד בריא, ואם אתם כבר עושים משהו, עדיף לעשותו כמו שצריך. אם תשמרו על חום של 170 מעלות בתנור, ייקח לכם יותר זמן לצלות את התפודים, אבל שמן הזית ישמור על תכונותיו הטובות ולא יתחמצן, כי זה קורה לו רק ב-190 מעלות.
ועכשיו נחזור לפריכות: כבר כתבתי בעבר כמה אני מקנאה כשאני קוראת במתכונים אמריקאיים, בהם לצד כמות התפודים הדרושה למתכון, כתוב גם מה סוגו, מה שאומר שאצלם בסופר ליד כל תפוח אדמה מצוין הסוג שלו, וכך ניתן לדעת בדיוק לאיזה סוג בישול הוא מתאים.
לנו יש את ההוראה הכללית שאומרת שתפוחי אדמה אדומי-קליפה מתאימים יותר לטיגון, ותפוחי אדמה בהירי-קליפה מתאימים לבישול ופירה. זה כלל אצבע נחמד, שאני יכולה להעיד שלא עובד בשבילי בשנים האחרונות.
וכאן יש טריק מעולה שמקנה יופי של פריכות לתפודים: מבשלים אותם קלות במים קודם. זה סוג אחר של פריכות מזו שמקבלים תפוחי אדמה שנכנסו קשים לתנור, אבל זו פריכות מובטחת, וזו פריכות נפלאה. באמת. הת'ר מהבלוג Handle The Heat עוד מגדילה לעשות ומפזרת על תפוחי האדמה קמח תירס, מה שאפילו מגביר את הפריכות.
האם זה חוקי, אני שואלת את עצמי בשלב זה, להכביר מילים רבות כל כך על מתכון פשוט של תפודים בתנור? כי עוד לא התחלתי לדבר על הטעם המענג שמוסיפים גבינת הפיקורינו, התימין והשום. אז אני לא אדבר עליהם, ופשוט אתן לכם את המתכון.
תפוחי אדמה בתנור עם גבינת פיקורינו, תימין ושום (מבוסס על המתכון הזה) – 4-6 מנות
1 ק"ג תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לקוביות (בערך 6 תפודים בינוניים)
6 שיני שום, קלופות
4-5 ענפי תימין
2 כפות גבינת פיקורינו מגוררת (אפשר להמיר בפרמזן או גבינה פיקנטית אחרת. לאופציה טבעונית, ניתן להשמיט את הגבינה, זה עדיין יוצא מצוין. בדקתי.)
2 כפות קמח תירס
1/2 כוס שמן זית
מלח גס ופלפל שחור טחון טרי לפי הטעם
- מבשלים את תפוחי האדמה עד שהם מתרככים קצת (אבל לא לגמרי), בערך 10 דקות אחרי הרתיחה (ואם שכחתם אותם והם התרככו לגמרי – לא נורא, הם ייראו פחות יפה ועדיין יהיו טעימים, וזה קורה לי כל הזמן). מסננים ומעבירים לקערה גדולה.
- כותשים את שיני השום בכותש שום לתוך הקערה שבה מונחים התפודים.
- תולשים את העלים מענפי התימין לתוך הקערה.
- מוסיפים את גבינה, קמח התירס, המלח, הפלפל ושמן הזית
- מערבבים בידיים וטועמים (זה מה שמגניב בזה שהתפודים מבושלים-למחצה: אפשר לטעום!). מתקנים תיבול אם צריך.
- מעבירים את התפודים לתבנית מרופדת בנייר אפייה שתכיל אותם בשכבה אחת, פחות או יותר.
- אופים ב-180 מעלות עד שהתפודים שחומים היטב, לי זה לקח בערך שעה וחצי. אפשר להגביר את התנור ל-200 מעלות וזה ייקח פחות זמן, אבל יחמצן את השמן.
תגובות אחרונות